קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני השר, נוהל 134 במשרדך קובע כללים להעלאת מודעות למחלות והנגשת מידע לציבור, כשהכלל הוא הודעה לאגף הרוקחות, ללא אישור מוקדם של תוכן. החריג היחידי בכל הנוהל הזה הוא מחלת האיידס; כל שאר המחלות הוצאו.
1. מדוע נותרה מחלת האיידס כחריג יחיד, ומדוע נדרש אישור כפול עבורה?
אתם עם קורונה עכשיו, אז יש לכם את כל ההקלות שבעולם.
אדוני השר, אני ממש רוצה לברך אותך מכל הלב.
שאילתה זהה הועלתה בכנסת הקודמת, לשר הבריאות הקודם, והתשובה שניתנה מלכתחילה הייתה תשובה, סליחה, מבזה, ואחר כך התשובה הייתה בלתי מספקת, אחרי שיחות שאני ניהלתי עם אגף הרוקחות, באמת. והעובדה שאחרי שהוציאו משם את מחלת הסרטן ועוד מחלות אחרות, הותירו שם רק מחלה אחת בודדה, מתוך איזה סטיגמה מסוימת, היא דבר שחרה להרבה, ובאמת, כמו שאתה אומר, אדוני, כמי שמכיר את הנושא מקרוב, אין שום הצדקה לכך.
אני חושב שההחלטה שלך היא החלטה אמיצה, היא החלטה שהייתה צריכה להתקבל מזה זמן, לבוא גם אפילו מהגורמים המקצועיים, אבל אני שמח שהמנהיגות שלך הובילה לשינוי. אני מקווה שהפיילוט הזה יבוא לידי דיון אצלך במשרד בעוד שנה, ויוכיח שלא היה צריך לחשוש, והדברים האלה ייקבעו, והנוהל הזה יבוטל, או לחלופין – יישאר כמשהו לדברים שאנחנו עוד לא מכירים.
אני כן הייתי שמח לשאול: האם ברור לאגף הרוקחות שבתום הפיילוט – והאם הוקצב לו מועד – הדבר הזה לא יבוטל באופן אוטומטי אלא יבוא לאישורך לצורך ביטולו או משהו כזה? כי אני כבר מכיר אירועים שבהם – –
– – יש חילופים של דמויות פוליטיות, לצערי, והדברים יכולים להתמסמס, אז אני רק רוצה לוודא את הנושא הזה, אדוני.
כן, אבל השר הקודם חשב אחרת ממך.
יש לך משרד כל כך גדול, כל כך הרבה אגפים, ובאמת משרד ענק שעושה עבודה חשובה.
312 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.