קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מזמן לבדיקה רפואית מתוקף תקנות התעבורה. הנהג מתבקש להתייצב לבדיקה שעלולה להימשך עד למעלה מחמש שעות ולשלם אגרת בדיקה בסך 631 שקלים חדשים.
1. כמה אנשים נקראים לבצע בדיקות רפואיות כאלה בשנה?
2. מהי החלוקה למחלות – בדגש על כמה מתמודדים עם מחלת נפש זומנו לצורך בדיקה שכזאת? תודה.
תודה, כבוד השר. אני כן ארצה להפנות את כבוד השר – אני קיבלתי בחצי השנה האחרונה פניות מארבעה מתמודדים/ההורים שלהם. אני לא מדברת על אלה שפנו אליי, ואני באמת מבינה את הצורך לזמן אותם שוב לבדיקות האלה, אבל אותם ארבעה שפנו אליי – מדובר באנשים שמחזיקים רישיון. הם מתמודדי נפש, אבל כמוני וכמוך, הם בסדר גמור. הם פנו אליי במשהו שהוא הטרדה, פשוט הטרלה: כל חצי שנה, כל כמה חודשים, קוראים להם לבדיקה, והבדיקה הזאת עולה המון כסף, הבדיקה עולה 600 ומשהו שקלים, והם צריכים להגיש על זה ערעור, וזה עוד 1,071 שקלים. הם מרגישים כאילו מדובר באיזשהו קנס. אין שום הרעה בתפקוד שלהם, וכל חצי שנה הם נקראים לבוא ולעשות את כל התהליך הזה.
אני שואלת את כבוד השר: האם הוא יודע על התדירות והאם הוא יודע על המדיניות? כלומר מכוח מה מזמנים אותם כל פעם מחדש? במה שונה פסיכיאטריה מבדיקת עיניים? נכון, אנחנו מקבלים צורך ללכת לבדוק את העיניים, ואם יש שינוי אנחנו צריכים לדווח על שינוי. יש לי מין תחושה, לאור הפניות שקיבלתי בחצי השנה האחרונה, שיש כאן סוג של אפליה בתחום של בריאות הנפש. האם כבוד השר יודע על זה? האם הוא מודע לזה? האם אפשר לבדוק את התחום הזה?
שוב, מדובר בסכום של כמעט 1,600 שקל כל חצי שנה על כלום. זה המון כסף, במיוחד לאנשים שמתמודדים.
ברור, אין מחלוקת. התחושה שלי היא שיש כאן סוג של אפליה – שאוטומטית, בגלל שהוא מתמודד נפש, נזמין אותו בתדירות יותר גבוהה בלי שום סיבה נראית לעין.
308 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.