תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להציג בפניכם – –
– – תיקון לפקודת העדה הדתית, שמבקשת להחזיר את הזכות לבצע גיור לרבני העיר. הנושא הזה כאוב לעם היהודי. הנושא הזה כאוב לחברה הישראלית. בשנים האחרונות אנחנו רואים שיש הרבה מאוד אנשים שכן היו מעוניינים לעבור גיור ולהתכבד, ולהתקרב לעם היהודי, אבל בנסיבות שקיימות כרגע, זה פשוט לא מתאפשר.
הנושא הזה נמצא על סדר-יומה של החברה הישראלית וממשלות ישראל כבר שנים רבות – – –
אני יכולה ללכת לוועדת נאמן, שניסתה לסדר את הנושא הזה, ובסוף זה לא הצליח.
אנחנו יכולים להיזכר במתווה של המיסים, שגם שם היו ניסיונות רבים, וגם הסכמות רבות, אבל בסוף, בגלל עקשנות ואי-רצון להגיע להבנות – –
– – גם הנושא של מתווה המיסים לא צלח. אני רק רוצה להזכיר לכם שמ-1977 עד 1993 רבני העיר גיירו, והיו הצלחות רבות. יתרה מזאת, הרבנות הראשית דחפה ועודדה אותם לבצע את ההליך הזה. אנחנו סומכים על רבני העיר שלנו. הם מכירים את הקהילות, הם מכירים אנשים, הם נוקטים בגישה מחבקת ומכבדת, כי הם נמצאים בתוך הקהילות שלהם, ולא רואים אנשים מתוך מגדל השן שלהם.
מה שמאפיין במיוחד חברי כנסת מחברות חרדיות זה השילוש הקדוש.
אני חייבת להגיד לכם, כל פעם אתם מצליחים להפתיע אותי מחדש, אבל פה זה כבר עובר כל גבול. השילוש הקדוש הזה ביניכם – בורות, טיפשות וגזענות – צועק לשמיים.
אתם שכחתם שהדת היהודית – – –
נא לשבת בשקט. תודה.
אתם שכחתם שהיהדות לא שייכת לרב כזה או אחר. אתם שכחתם מאיפה באתם. אתם שכחתם מה השורשים שלכם. אתם שכחתם מה זה "אתם". אתם חושבים שיש לכם מונופול על היהדות, עלינו. מצד אחד, אתם לא מוכנים לקבל את מדינת ישראל, אתם לא מוכנים לקבל את חוקיה, ומצד שני, אתם רוצים להכתיב לכולנו את אורח החיים. תם הטקס. זה לא יקרה יותר.
ואני רוצה לציין עוד משהו. אתמול היה מכתב – התבשרנו במכתב שהרב הראשי לישראל, הרב לאו, בעצם מכתיב אולטימטום לממשלה.
הבן אדם איבד את זה. הוא שכח, עם כל הכבוד לתפקידו ומעמדו, שהוא עובד ציבור, מקבל משכורת מהציבור, ובעצם אסור לו, לפי הכללים – – –
ההיסטריה שלכם מחזקת אותי.
אתמול התבשרנו מהמכתב של הרב הראשי שבעצם, מה הוא דורש מהממשלה? שם אולטימטום לראש הממשלה ולשר הדתות. הוא אומר דבר כזה: אם אתם לא תמנו את מי שאני רוצה לתפקיד ראש מערך הגיור – –
– – אני לא אבצע את תפקידי, ולא אחתום על תעודות הגיור. אין דבר כזה. הבן-אדם איבד את זה. איבדו את גבולות הגזרה. אז אנחנו כן רוצים להחזיר את גבולות הגזרה, ולהנהיג את האנשים שיעשו את תפקידם לפי החוק. ורב ראשי הוא לא אדון לעצמו – הוא נבחר ופועל לפי החוק של מדינת ישראל, והוא מקבל משכורת ממדינת ישראל, והוא עובד ציבור. ומפה, אני פונה לשר הדתות. שר הדתות, מפה אני פונה אליך – זה כבר מקרה שני; לפני זה היה – –
– – הרב הראשי יצחק יוסף, שהרשה לעצמו לצאת נגד הממשלה וחוקיה של מדינת ישראל. עכשיו זה הרב לאו. אני פונה אליך מפה, ודורשת להתחיל הליך הדחה של הרב לאו. לא מתקבל על הדעת דבר כזה.
כל אחד צריך לדעת את מקומו.
להתחיל הליך משמעתי לרב לאו, כי פשוט אנשים מאבדים את הגבולות, ולא מבינים שהם משרתי ציבור.
אני רק חוזרת ואומרת שההיסטריה שלכם, הלחץ שלכם, הפחד שלכם – –
– – פחד שאתם תאבדו את השליטה, שזה לא יהיה בידיכם.
זה לא נחלת סמוטריץ' ולא גפני לא מלכיאלי. זה גם שלי וגם שלו.
אתם מתחילים לעשות בדיקות דנ"א ליהדות, אתם מתעללים בבני אדם בבירורי יהדות, אתם מתעללים בנשואים, אתם מתעללים בגיורים.
ואנחנו נשים לזה סוף. אנחנו נחזיר את היהדות לעם ישראל.
נחזיר את היהדות לעם ישראל.
הדת היפה שלנו, הדת המכבד, הדת המחבק, הדת שהוא אלפיים שנה הסתדרנו בלי רבנות.
היום יש במדינת ישראל 400,000 איש שהם לא יהודים על פי ההלכה. לפי הסקר שנעשה באחרונה – – –
לפי הסקר שנעשה באחרונה, 94% מהם מרגישים שהם יהודים, וצריך להבין – ברגע שאנחנו מרחיקים אנשים מהדת, הם מרגישים יהודים. הם חיים את החיים במדינת ישראל באופן מלא. הם משרתים, הם משלמים, הם אזרחים נאמנים למדינה ולחוקיה, ובעצם זה שאנחנו לא מאפשרים להם לעבור את תהליך הגיור, אם הם רוצים בכך, ולהיות יהודים באופן רשמי – אנחנו פוגעים של מדינתנו. כי לאותם אנשים, 400,000 במספרם, יהיו גם ילדים וגם נכדים. אז תחשבו איזו מדינה אנחנו רוצים פה.
אם אתם מחפשים פה תורת הגזע, דם נקי, אז תישארו איפה שאתם נמצאים, ואל תכניסו אותנו לדבר הזה. חוק הגיור היה צריך – – –
חבל שאנחנו עושים את זה עכשיו, וממשלות ישראל פחדו לגעת בזה ולעשות את זה לפני 20, 30 ו-40 שנה.
יכול להיות שהמצב שלנו היה אחר לגמרי.
לא, אני לא יכולה משפט אחרון. זה בלתי אפשרי. אני לא סיימתי. אני כל הזמן – פוגעים בי פה באופן אישי, אדוני היושב-ראש.
אני לא השלמתי את דבריי. אני מצטערת. זה משהו שהוא לא מקובל.
חבר הכנסת גפני יושב ברוב חוצפתו ואומר לי במליאה לסתום את הפה, וכל הגברים פה שותקים. אתה גזען, אתה שוביניסט.
אתם פוגעים בנשים ואתם פוגעים במדינה שלנו. אתה גזען ותישאר בגטו שלך.
מדינת ישראל תתקדם למאה ה-21, ואנחנו לא נישאר בגטו הזה.
אני פונה שוב לשר הדתות, מה שדיברנו – נפרצו כל הגבולות. לא יכול להיות מצב שרב ראשי הולך נגד ממשלה, כולל מינויים – – –
דורש מינויים תמורת עבודתו.
קריאות:
– – –
כן.
שוב אני אומרת לכם, השילוש הקדוש: טיפשות, בורות וגזענות. תישארו שם.
זה מגיע לכם. אתם הרווחתם את זה ביושר, ואנחנו נתקדם.
ברשותך, אני רוצה משפט אחרון. היום קיימנו עם השר מתן כהנא – –
– – פגישה שבה החלטנו כדלקמן: היום החוק הזה לא יעלה להצבעה – –
– – ואני אומרת את זה לפי הסיכום שהגענו אליו.
היום החוק לא יעלה להצבעה. הממשלה התחייבה לפרסם תזכיר חוק ממשלתי תוך שבועיים. אם תוך שבועיים אין תזכיר חוק ממשלתי – כמובן, לפי הסכמים קואליציוניים שפורסמו ברבים וכולם מכירים את ההסכמים, לפי העיקרון שרב העיר יכול לגייר, וההחלטה של רב העיר היא הסופית ואין לערער עליה, תהיה פה הצבעה. ברגע שהממשלה, לפי הסיכומים האלה, תפרסם תזכיר חוק, משם אנחנו נתקדם, והחוק שלי והחוק של חברי חבר כנסת הכנסת טור פז יוצמד להצעת חוק ממשלתית.
אם לא יפורסם תזכיר חוק, ההצבעה תהיה פה בעוד שבועיים בדיוק מהיום הזה.
999 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.