קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אנחנו מדברים על ניגוד עניינים של יועץ התקשורת למפכ"ל המשטרה. יועץ התקשורת אבי בניהו, המייעץ למפכ"ל המשטרה, תקף אותי כמה פעמים בכלי התקשורת – בלי למסור גילוי נאות, אגב, שהוא מייעץ למפכ"ל המשטרה. לגבי הכסף שהוא מקבל או לא מקבל, אני שמעתי הצהרה שלו בטלוויזיה לפני כמה ימים, והוא אמר: אני לא מקבל כסף. בן גביר סתם אמר, אני לא מקבל כסף. אז קודם כול – באמת לדעת אם ההצהרה הזאת נכונה.
בהנחה שההצהרה הזאת לא נכונה והוא מייעץ למפכ"ל בקטע התנדבותי, מה פתאום הוא מבקר חבר כנסת? ממתי יועץ של מפכ"ל, יועץ של מישהו מהדרג של המשטרה, מכניס את עצמו לעניין הזה של פוליטיקה? אגב, לא משנה אם הוא בעדי או נגדי. מה פתאום הוא תוקף אותי?
קודם כול, מטבוחה זה דבר טוב, אבל אני מסכים איתך שלא כאן.
אני לא עושה סלט מטבוחה. אני אומר לך שלפי המידע שלי – אני חושב שגם הוא העיד על עצמו – בשומר החומות הוא הלך ושוחח עם המפכ"ל והסביר לו איך לעבוד עם התקשורת. מה ההגדרה של "מייעץ"? אולי כאן הבעיה. אני לא יודע אם הוא יושב אצלו בלשכה כל היום וכל הלילה, אבל ברגע שהוא מרים אליו טלפונים ואומר לו: צריך להתנהל כך, צריך להתנהל אחרת, צריך לעשות א' וצריך לעשות ב', הוא יועץ לכל דבר. הוא לא חבר קרוב של המפכ"ל. גם אז, אגב, לך תדע מה הוא מנצל ומה הוא לא מנצל. זה מפכ"ל, ריבונו של עולם.
אדוני סגן השר, נראה לך הגיוני שאדם שמדבר עם המפכ"ל באופן קבוע, במסגרת קבועה – לא משנה. אני שוב אומר: זה לא יום חמישי ב-14:00; הוא מדבר איתו בראשון, שלישי, רביעי.
אז אני שואל אותך: האם זה נראה לך הגיוני שהוא תוקף חברי כנסת?
273 מילים של איתמר בן גביר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.