תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר – הוא נמצא?
החלטות ועידת סן רמו תקפות ורלוונטיות עד היום, אבל למרות חשיבותו המכרעת, הפרק החשוב הזה בהיסטוריה שלנו, בהיסטוריה היהודית, נשכח.
לפני 101 שנים הסתיימה בעיירה סן רמו האיטלקית ועידה בין-לאומית שקיבלה החלטות היסטוריות בעלות השפעה אדירה על הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל. במאמץ דיפלומטי מפרך הצליחה התנועה הציונית להביא את הקהילה הבין-לאומית לא רק לתמיכה בבית לאומי, אלא להכרה מהותית ביהודים כעם הראוי להגדרה עצמית במולדתו ההיסטורית. חשוב לי לעשות צדק היסטורי עם ועידת סן רמו. האישור שקיבלנו בסן רמו אומץ על ידי חבר הלאומים, הוא המסמך המכונן של מדינת ישראל. זה היה האירוע ההיסטורי שבו מדינות העולם החזירו לעם היהודי את הזכות לריבונותו על ארץ ישראל המערבית בשלמותה.
לצערי, ועידת סן רמו מוכרת פחות מהאירועים ההיסטוריים של הצהרת בלפור וההצבעה באו"ם בכ"ט בנובמבר, שערכם המשפטי קטן לעומת החלטותיה. להזכיר שהמנדט על פלשתינה כולל את ארץ ישראל בשתי גדות לירדן, כפי שז'בוטינסקי קבע – "שתי גדות לירדן / זו שלנו – זו גם כן", ואת רמת הגולן.
ועידת סן רמו החליטה שניהול ארץ ישראל יופקד זמנית בידי המנדט הבריטי כדי להקים בבוא העת בית לאומי לעם היהודי, אלא שהבריטים הפרו בשנת 1946 את המנדט שניתן להם, כאשר העניקו למלך עבדאללה 77% מהשטח שהוקצה ליהודים בוועידת סן רמו. ד"ר חיים ויצמן ז"ל, ראש ההסתדרות הציונית העולמית, השפיע על ועידת סן רמו לאשרר את הצהרת בלפור על הזכויות הלאומיות הבלעדיות של העם היהודי על ארץ ישראל.
למה אני רוצה את זה? כי המשמעות של החוק הזה רלוונטית לימינו, והיא החוק הבין-לאומי, העומד לצד ההתיישבות היהודית גם ברמת הגולן, גם ביהודה ושומרון. אי-אפשר להאשים אותנו כאילו כבשנו במלחמת ששת הימים את יהודה ושומרון שלא כדין, כי לפי החוק הבין-לאומי השטחים האלה הם חלק מהבית הלאומי של היהודים. טיעון משפטי זה גם מתאים מאוד כרגע לכתב ההגנה שלנו באישומים שמאשימים אותנו בבית הדין הבין-לאומי בהאג, הוא גם תשובה ניצחת לתנועת ה-BDS ולאויבינו המנסים לנתק את הזיקה המשפטית בין היהודים למולדתם ההיסטורית. ההחלטות בוועידת סן רמו התקבלו לפני 101 שנים, והן תקפות ורלוונטיות עד היום. הפרק החשוב הזה בהיסטוריה שלנו נשכח, ולפעמים אני תוהה אם גורמים פוליטיים בארץ, בישראל, השכיחו אותו במכוון, כי הוא עוסק בארץ ישראל השלמה ובשתי גדות לירדן.
ולסיכום, חברים: לפני 101 שנה התאספו בעלות הברית לכנס בסן רמו. בין ההחלטות שקיבלו הם אימצו, והחלו ליישם החלטה קודמת שהתקבלה בשנת 1917, הצהרת בלפור. אירוע היסטורי זה היה לאחת מאבני היסוד של הקמת הבית היהודי לעם היהודי. יש לנו את הכוח ואת הזכות להמשיך ולבנות את הפלא הזה שנקרא מדינת ישראל ולהגן על הזכויות שלנו, של העם שלנו בארצנו. אני מצירה על כך שרבים בישראל אינם מכירים את המשמעות העצומה של ועידת סן רמו, ולכן אני מבקשת לחוקק יום מיוחד לציון ועידת סן רמו. מצטרפים אליי שני חברי כנסת מהקואליציה שביקשו להצטרף לחוק הזה, ואני מברכת על כך. ולכן הסרתי כרגע את החוק הזה.
ואני רוצה להגיד לך, הרב פרוש, אתמול הייתי בהפגנה, שהשמאל אמר שהיו שם רק 1,500. תכפיל את זה בהמון כפולות. אתה זוכר את ההפגנות שהיו בבלפור עם 500 אנשים? המדינה במחאה – זה מה שפתח את כל הכותרות. מה שהיה משותף לכל האנשים שהגיעו אתמול, אתה יודע מה היה משותף? שכולם, אכפת להם, והם רוצים מדינה יהודית. אין לנו מדינה אחרת. יש לנו מדינה אחת, ועליה אנחנו צריכים לשמור, וחקיקת חוק ועידת סן רמו תיתן לנו חזקה אמיתית על זכותנו המלאה על מדינת ישראל. תודה רבה.
549 מילים של קטי קטרין שטרית. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.