תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שר אין לנו?
אה, בסדר. אני אחכה.
אדוני השר, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במשלי י"ז, פסוק י"ג, נכתב: "משיב רעה תחת טובה, לא תמוש רעה מביתו". משמע, אדם שפוגע במי שתומך בו, ראוי שלא ישתדלו להיטיב לו. הצעת החוק שמונחת לפניכם מבקשת למנוע מאדם אשר פוגע במדינת ישראל לקבל פרס מטעמה.
מדינת ישראל משקיעה כספים רבים בטיפוח המוסדות האקדמיים, במחקר, בהתחדשות, בפיתוח. המדינה מעודדת בצורה תקציבית ישירה את החוקרים והמומחים להגיע למצוינות ולשיאים חדשים. מדינת ישראל מאפשרת ותומכת במחקרים במגוון ערוצים: מענקי מחקר אישיים, מענקים לרכישת ציוד, למימון סדנאות וכינוס ולפרסום ספרים. בנוסף, המדינה מעניקה פרסים שנועדו לתמרץ את האקדמיה להגיע לתגליות פורצות דרך ולהביע את הגאווה של המדינה באנשים שהיא מטפחת. אך לצערי, התעוררה תופעה שבה ועדות הפרס בוחרות להעניק פרסים ממשלתיים לאלו שמזיקים למדינת ישראל. זה פשוט מגוחך. לא הגיוני שמי שפוגע במעמדה של מדינת ישראל, מעודד חרם ותומך בגופים שפועלים נגדנו יקבל פרס מטעם המדינה. אני רוצה לפרט לכם על המקרה האחרון של פרופ' גולדרייך, שהיה אמור לקבל את הפרס. אני רק רוצה לצרף כמה דוגמאות, באיזו פעילות הוא גם עסק: חתם על עצומה שמאשימה את ישראל בטבח של חפים מפשע; חתם על עצומת תמיכה בסרבני גיוס; פנה לפרלמנט הספרדי על מנת שיכירו בפלסטין; חתום על בקשה לא לכלול את אוניברסיטת אריאל במועצה הישראלית להשכלה הגבוהה, וקרא לאיחוד האירופי לא לאפשר תוכניות מחקר הממומנות על ידה ולשתף פעולה עם אוניברסיטת אריאל; חתם על עצומה להחרים מוצרים מההתנחלויות; הדובדבן שבקצפת, פנה לפרלמנט הגרמני על מנת לבטל את ההכרה בתנועת ה-BDS כתנועה אנטישמית, כאקט של תמיכה בארגון.
בואו נדבר רגע על ארגון ה-BDS, ארגון שנוסד על מנת לקדם חרם על מדינת ישראל, להפיץ שקרים ושנאה ברחבי העולם ולעודד אנטי-ציוניות כעיקרון בסיסי. הפעילים שלה הבינו שלרתום את החברה האזרחית זו הדרך לגרום למדינות המערב להשפיע על ישראל, לגרום לנזקים כלכליים ולפגוע בחופש הפעולה הצבאי שלה. לכן בשנים האחרונות מתנהל קמפיין מאורגן, מתוכנן ומתואם היטב, שנועד לייצר דה-לגיטימציה לישראל. מדובר פה על נזקים אדירים למעמדה של ישראל, עד כדי כך שהוקם משרד ייעודי לטיפול בכך – המשרד לנושאים אסטרטגיים, שעכשיו הממשלה העבירה אותו למשרד החוץ, לצערי. לאחרונה המשרד הזה הוציא דוח שמציג איך עשרות פעילי טרור הפכו לפעילים מרכזיים ב-BDS. כמה דוגמאות: לילה ח'אלד, מחבלת שהייתה מעורבת בחטיפת מטוסים. ח'אלד מקיימת בשנים האחרונות קשרים גם עם פעילי טרור, ושימשה כמתווכת בין מפקדת החזית העממית בסוריה לבין חוליית טרור של החזית העממית בירושלים שהקימה תשתית מבצעית לבצע פיגועי ירי, חטיפה ועוד. ח'אלד מגייסת לארגוני ה-BDS כספים ותומכת בקמפיין. שעואן ג'בארין, ששימש כאחד מבכירי החזית העממית ונמצא בקשרים שוטפים אל מול פעילי החזית ביו"ש. ג'בארין נשפט והורשע לכמה שנות מאסר בגין פעילותו הצבאית בארגון. בנוסף, הוא היה מעורב בגיוס מחבלים עבור החזית העממית, והיה כלוא בישראל תשעה חודשים. שעואן הוא מהבולטים בהובלה ובתמיכה בארגון ה-BDS, ומכהן כמנכ"ל ארגון הנמצא בקואליציית ה-BDS. קיימים גם מחקרים שהראו על קשר ישיר של פעילי BDS עם קרנות אסלאמיות, שמימנו את החמאס, את הג'יהאד האסלאמי ואת אל-קאעידה. אתם מבינים? אתם מבינים את היקף הפגיעה במדינת ישראל? הארגונים האלו הבינו שהם לא יוכלו להכניע את ישראל בטרור ולכן פיתחו סוג חדש של טרור – מחבלים בחליפות.
המדינה נלחמת בזה יום-יום – בהחרמות, בהנדסת התודעה השקרית של אותם טרוריסטים, שמתחפשים לפעילי זכויות אדם, ואנחנו ניתן פרס למי שתומך בהם? אין אפילו סיבה הגיונית אחת לפאר ולרומם אזרח הפועל להכפשתנו בעולם, לא משנה כמה הוא טוב במתמטיקה או בספרות. אני רוצה בהזדמנות זו לחזק את שר החינוך לשעבר יואב גלנט, שנלחם עבור מניעת מתן הפרס לגולדרייך, וגם את שרת החינוך הנוכחית, שתמכה בהחלטתו. זה המבחן של הממשלה הזו, של הממשלה שלכם. השרה תמכה בביטול הפרס למי שפוגע בישראל. אם תמנעו מהצעת חוק הזו לעבור, אתם עושים צחוק מעצמכם, אתם עושים צחוק מהציבור, אותו ציבור שאתם דואגים לפמפם לו שאתם לא שמאל. זה הזמן שלכם להוכיח שיש לכם גבולות, שאתם לא תאפשרו ותעודדו נזק למדינת ישראל.
אני החלטתי לא להעלות להצבעה היום את החוק, בכפוף להתחייבות כי תוך שלושה שבועות היא תעלה לדיון חדש ותתקיים הידברות עם הממשלה. מי שמבקש לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל, על כל חלקיה – בנגב, בגליל, בגולן, וביהודה ושומרון, אינו ראוי לקבל פרס מטעמה. נקודה. מדובר פה על קיומנו. מדובר פה על ציונות. מדובר פה על בניין הארץ, על לאומיות. העברת הצעת החוק הזו היא חשובה לכל מי שמדינת ישראל יקרה לליבו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
693 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.