תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהצעת החוק שלי אני אקריא את דברי ההסבר ואני אסביר על הצעת החוק. לאחר מכן אני אנסה לפצח למה הממשלה מתנגדת להצעת החוק הזאת. ובכן, מוצע לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון, בהסכמת הצדדים, בעניינים אזרחיים היכולים לשמש נושא להסכם בין צדדים. בתי הדין הרבניים בישראל עסקו מאז ומעולם בבירור סכסוכים בעניינים המוניים בהסכמת הצדדים. על פי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, פסקי הדין חייבים להיות מנומקים והם ניתנים לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול. מאות ואלפי פסקי דין רבניים בענייני ממונות פורסמו בקובצי פסקי דין רבניים, והם חלק מן המשפט העברי המשמש מקור משפטי חשוב, הן בישראל, לרבות לפי חוק יסודות המשפט, והן בכל תפוצות הגולה.
בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק מפקח על גבולות הסמכות של בתי הדין הרבניים, לרבות על חובתו שלא לפסוק בניגוד להוראות חוק המכוונות לבית הדין. בפסק הדין שניתן בבג"ץ משנת 2006 נאמר כי עקרון החוקיות מחייב שסמכותו של בית הדין הרבני לדון, בהסכמת בעלי הדין, בסכסוכים המוניים שאינם בגדר ענייני נישואין וגירושין תעוגן בחקיקה מפורשת של הכנסת. כלומר, בג"ץ שולח את הכנסת לעשות את עבודתה.
בית המשפט העליון הכיר בצורך של קבוצות רבות בקרב הציבור היהודי בישראל ליישב סכסוכים בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה. הסמכת בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה לחפצים בכך היא מענה הולם לצורך זה וביטוי הולם וראוי להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. מן הראוי שהמדינה תעמיד לרשות אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים כלים ממלכתיים ליישוב סכסוכים בדרך משפטית אלטרנטיבית המקובלת על קהילותיהם, במיוחד כאשר מדובר בדין תורה, המשפט העברי, מורשתו של העם היהודי. דרך זו משתלבת עם זכות היסוד לגישה חופשית לערכאות משפטיות, לרבות בתי הדין הרבניים, ועם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.
אדוני היושב-ראש, החוק הזה נותן מענה למה שבג"ץ שלח אותנו לעשות, את עבודתנו. החוק הזה נותן מענה בכך ששני בני אדם שרוצים ליישב סכסוך אזרחי שעומד לפניהם יוכלו לעשות זאת על פי דין תורה, ללכת לבתי הדין ולהתדיין בפניהם בסכסוך אזרחי, גם אם הוא לא נוגע לענייני גירושין ונישואין. לשמחתי הרבה גם השר כהנא, השר לענייני דתות, בתחילת דרכו כשר, לפני כחמישה חודשים, אמר את הדברים האלה – בפגישה עם מזכירי בתי הדין הרבניים הוא אמר כך: אני רוצה לומר לכם, אעמוד לצידכם ואגן על בתי הדין. בכוונתי ליזום הליכי חקיקה שיבצרו את מעמד בתי הדין הרבניים. אנו נמצאים במאבק בין רשויות, פסיקת בג"ץ מחד ופסיקת בתי הדין הרבניים מאידך. בחרתי להגיע לתפקיד הזה מתוך מטרה לשמור על מערך שירותי הדת בישראל, ולשמור ולחזק את מעמדו של בית הדין הרבני בישראל כסמכות איתנה. אבקש להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים, כולל העיסוק בדיני ממונות. השינויים שאקדם והמדיניות שאני מביא יחזקו את זהותה היהודית של מדינת ישראל. כך אמר בפגישה אחת לפני חמישה חודשים.
בסמינריון המשפט העברי העשירי שקיימה לשכת עורכי הדין בקיץ האחרון אמר השר כהנא, ואני מצטט: לצערי, לאורך השנים נושל מעמדם של בתי הדין והמשפט העברי. בשנת 1994, בבג"ץ בבלי, צומצמה סמכות בית הדין הרבני לדון לפי דין תורה. בשנת 1996, בבג"ץ כץ, נקבע כי בית הדין הרבני לא יוכל להוציא כתבי סירוב. בשנת 2006, בבג"ץ סימה אמיר, נמנע מבית הדין הרבני לדון בענייני ממון, גם בהסכמת הצדדים; וכך גם בפסק דין שרגאי, שאומנם החל לפני הרבה שנים, אך רק לאחרונה נחתם. בשל זאת אני מבקש לשמור על מעמד בתי הדין, לרומם את קרנם ולהחזיר להם את היוקרה והמעמד שנלקח מהם – אמר כהנא, והביע תמיכה בחקיקה בנושא. וכך הוא אמר: כבר בכנסת הקודמת הגשתי הצעת חוק לשיקום מעמדו של המשפט העברי בישראל, ובכוונתי להמשיך ולפעול כך.
כלומר, באמת באופן יסודי יש פה הסכמה של הממשלה לתמוך בחוק הזה. הצעת החוק היא לא עניין להצבעה קואליציונית נגד האופוזיציה או הפוך, להצבעה של האופוזיציה נגד הקואליציה. כשני מיליון אזרחים זכאים לממש את זכותם להתדיין על פי דין תורה. איפה הדמוקרטיה, אני שואל את הממשלה, איפה כבוד האדם, איפה היכולת הבסיסית של כל אדם לחיות על פי אמונתו? מה נדרש מכם בסך הכול? נדרש מכם להצטרף אליי בהצעת החוק הזאת, ולאשר את הצעת החוק הזאת, כך שכל שני בני אדם שירצו ליישב את הסכסוך האזרחי ביניהם על פי דין תורה יוכלו לעשות זאת. בהסכמת כל הצדדים – אין פה אפשרות לבית הדין לכפות את רצונו על צד אחד מהצדדים. זה הדבר הבסיסי ביותר, הדבר האנושי ביותר שיש. זה חוק לטובת האזרחים נטו. אין פה לא אופוזיציה ולא קואליציה.
אחרי שאמרתי את הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנסות לפצח קצת מאיפה נובעת ההתנגדות של הממשלה לחוק הזה. חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת דוד ביטן, אני מנסה לפצח מאיפה נובעת ההתנגדות של הממשלה – באמת, חוק אנושי, לקיים סכסוכים אזרחיים בין שני בני אדם מרצון חופשי שלהם – –
– – בהסכמה, לבוא לפני בית הדין. למה הממשלה מתנגדת? למה הממשלה מתנגדת לחוק כל כך אנושי וכל כך פשוט?
דודי, דוד ביטן.
אני אסביר לך, חבר הכנסת חיים כץ. מה אמר ליברמן לפני כמה ימים? הוא הסביר מה סוד הקיום של הממשלה. הוא אמר: סוד הקיום של הממשלה – –
– – רק לא ביבי. כל הממשלה, זה סוד הקיום שלה. ככה אמר ליברמן. אז מאיפה נובעת ההתנגדות שלהם לחוק הזה? אני אסביר לך. פיצחתי את העניין הזה. המדינה היהודית מיוצגת על ידי הרבנים – על ידי הרב הראשי, על ידי הרבנים הראשיים. נכון? רב, ראשי תיבות – רק ביבי.
רק ביבי. זה ראשי תיבות רב. כל מה שקשור לרב, כל מה שקשור לרבנות, כל מה שקשור לפרצופה היהודי של המדינה, זה סוד ההתנגדות של המדינה. רק ביבי – נייט, לא. הם נגד. הם בעד רק לא ביבי.
אני מבקש מהממשלה לחשוב שוב, לאשר את החוק הזה. אין פה עניין של קואליציה ואופוזיציה. אני קורא לכם לתמוך בחוק שהוא לטובת האזרחים, ואני מבקש מחברי הכנסת לאשר את החוק הזה. תודה רבה.
925 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.