כנס האקלים באו"ם

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, שאלה מצוינת. התשובה היא שבאמת שנים רבות מדי משבר האקלים לא זכה למקום הראוי בסדר-היום של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל. עם כניסתי למשרד להגנת הסביבה הצבתי את המאבק במשבר האקלים בלב נושאי המיקוד של המשרד, והקדשתי מאמצים רבים כדי למצב אותו כנושא מרכזי בסדר-היום הממשלתי והלאומי.

כפי שציינת, יעדי הפחתת הפליטות שעוגנו בהחלטות ממשלה קודמות אינם שאפתניים ואינם מספקים. נכון שבישראל קצב גידול האוכלוסייה הוא גבוה באופן יחסי וקרקע שיכולה לשמש לדוגמה לשדות סולריים, כפי שדיברנו קודם, מצויה במחסור, כך שהאתגר בהפחתת פליטות ובייצור אנרגיה מתחדשת גדול במיוחד – אך דווקא ישראל שמזהמת כמו מדינה מפותחת ופגיעה לשינויי האקלים כמו מדינה מתפתחת, נדרשת לעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות ולהציב יעדים שאפתניים להפחתת פליטות גזי חממה אשר יתאימו להמלצות דוח ה-IPCC ולמאמץ הגלובלי שנקבע רק לאחרונה בגלזגו – לא נפתח את זה פה, אבל היא צוירה ככישלון, למרות שאכן אולי היא אכזבה יחסית לציפיות, אבל היא בהחלט שמה כמה עוגנים מאוד מאוד משמעותיים וביניהם הצורך להישאר על מעלה וחצי והפעולות הלאומיות שצריך לעשות לצורך כך.

ב-1 בנובמבר, בוועידת האקלים העולמית בגלזגו, הכריז ראש הממשלה על יעד חדש למדינת ישראל: איפוס פליטות נטו עד שנת 2050, ובכך העלה את היעדים שנקבעו רק שלושה חודשים קודם לכן. זהו יעד שאפתני יותר, אך גם הכרחי. בכך הצטרפה ישראל לשאר מדינות ה-OECD בכל הקשור להתחייבות למעבר לכלכלה מאופסת פליטות עד 2050.

הגשמת היעד החדש תדרוש צעדים מרחיקי לכת ושינויים מבניים עמוקים בכלכלה הישראלית, בין השאר לאור האתגרים שצוינו לעיל, כמו גם הצמיחה הכלכלית המואצת במדינה.

על מנת ליישם את יעדי המשק והיעדים הסקטוריאליים לשנת 2030 הוביל המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף 14 משרדי ממשלה נוספים, תוכנית יישום כוללת, אשר מתוכה נגזרו, בשלב הזה, ארבע החלטות ממשלה שכבר עברו ב-24 באוקטובר 2021, שעוסקות בתחבורה נקייה – נושא השאלה הקודמת שלך, חבר הכנסת כסיף – התייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה מאנרגיה, האצת תשתיות אקלים ועידוד חדשנות טכנולוגית למאבק בשינויי האקלים.

הצעות מחליטים אלו מקצות תקציבים ומגדירות פעולות קונקרטיות כבר לשנים הקרובות, על מנת להצעיד את המשק לכיוון היעדים שקבעה הממשלה לעשור הנוכחי. כמו כן, שיתופי פעולה אזוריים – כמו למשל ההסכם שנחתם השבוע עם ירדן – צפויים גם הם לשפר את היכולת של ישראל להגשים את היעדים.

כדי לעמוד ביעדים החדשים שעליהם הצהיר ראש הממשלה בוועידת האקלים, עלינו לבחון העמקה של היעדים כבר לעשות הקרוב. לכן, אם אנחנו נעגן גם את היעד החדש בהחלטת ממשלה, זה בהחלט מחייב אותנו לעגן גם יעד ביניים ל-2030 ולהעלות אותו. היום היעד שלנו הוא 27%, מדינות העולם נמצאות בכ-45% עד 50% בממוצע.

נכון. בגלזגו התובנה היא שצריך לפחות 45% הפחתה כדי לשמור את המעלה וחצי בחיים, מה שנקרא. כלומר, לא לעלות מעל מעלה וחצי.

אגב, חבר הכנסת כסיף, אם סוכמים את כלל ההתחייבויות שנמצאות בתוקף היום, אנחנו צפויים בשנת 2030 לעלייה של כמעט 14% בפליטות במקום ירידה של 45% גלובלי. כלומר, רק תבינו איפה העולם נמצא במובן הזה, וזה מצריך פעולה מאוד מאוד מהירה. מייד. בשנים הקרובות. אין לנו זמן לחכות ל-2050, אנחנו צריכים להתחיל עכשיו, כי אחרת כבר ב-2030 אנחנו נוכל לומר שחצינו את נקודת האל-חזור, ואנחנו נראה ממש קריסה של המערכות האקולוגיות. המדע צופה קטסטרופה אם זה יקרה.

על כן, על מנת לעמוד ביעדים החדשים שעליהם הצהיר ראש הממשלה, עלינו לבחון העמקה של היעדים לעשור הקרוב והתאמה של תוכניות היישום. בחינה זו צפויה להסתיים במהלך השנה, ולקראת ועידת האקלים בשנה הבאה, שתיערך בשארם א-שייח' בנובמבר 2022. זו גם הזדמנות עבורנו. הוועידה הבאה תהיה באזור שלנו, באזור המזרח התיכון, וזו הזדמנות גם להעמיק את שיתופי הפעולה האזוריים. רק תבינו שאותה ועידת גלזגו – כמו שהייתה בפריז ב-2015 והייתה בגלזגו ב-2021, שכל מנהיגי העולם נוהרים אלי מכל העולם, מתחייבים למאמץ הגלובלי – תקרה עוד שנה בשארם א-שייח'. אז יש לנו באמת זמן קצר לא רק להצטרף לעולם, אלא גם להוביל, בעיקר לאור הפגיעות שלנו הצפויה מאסונות אקלים.

בתקופה הקרובה גם נביא לאישור הממשלה, ולאחר מכן למליאת הכנסת, חוק אקלים שיעגן את היעדים של מדינת ישראל וגם יתווה את הדרך להגיע אליהם. החוק הזה מעוגן גם בקווי היסוד של הממשלה, ואני בטוחה שהממשלה הנוכחית לא תאכזב אותנו ולא את הדורות הבאים. תודה.