בוצה כמשאב חיוני לחקלאות

תודה. מאז כניסתי לתפקיד, אחד מנושאי המיקוד של המשרד להגנת הסביבה – ואני רוצה לציין בהקשר הזה שהממשלה פרסמה חוברת מעניינת מאוד, שאני ממליצה לכולם לעיין בה, עם נושא המיקוד והנושאים המרכזיים שכל משרד הניח למהלך הקדנציה. אחד מחמשת נושאי המיקוד של המשרד להגנת הסביבה זה אסטרטגיית פסולת חדשה, שתציב את עקרונות הכלכלה המעגלית בבסיסה. לאור זאת, המשרד להגנת הסביבה הציב יעד של הפיכת הפירמידה, שמשמעותו הפחתת ההטמנה בישראל מ-80% ל-20% מהפסולת שנוצרת במדינה. באמצעות מעבר לקידום תהליכים של הפרדה במקור, מחזור והטמנה רק של השאריות שאי-אפשר לטפל בהן עד אותו שלב.

הבוצה, שהיא נושא השאילתה, היא אחד הרכיבים, שאנו במשרד פועלים למנוע את הטמנתם ולאפשר את השימוש החוזר בה כקומפוסט. האמירה שלפיה תיקון תקנות הבוצה אוסר על שימוש בו בחקלאות, וכי החלופה היחידה היא סילוק הבוצה והטמנתה באתרי סילוק פסולת או שרפה, איננה נכונה. התיקון אכן קובע איסור מסוים על שימוש בבוצה, אך אינו אוסר שימוש בבוצה מסוג א' לחקלאות. האיסור חל רק על גידולים הנאכלים חיים, כגון מלפפונים, עגבניות, דלעת, וכיוצא באלו. מעבר לכך, ניתן להשתמש בבוצה במגוון גידולים, כמו פירות הגדלים על עצים, גידולים כדוגמת חיטה, תירס, תפוחי אדמה וירקות, כאשר הפרי גדל מעל 50 ס"מ מעל פני הקרקע.

לאור זאת, חשוב להדגיש כי אין מחסור בשטחים חקלאיים לגידולים המותרים לשימוש בכל הבוצה המיוצרת. על פי נתונים של משרד החקלאות המבוססים על מאגר מידע וולונטרי שמתקבל מהחקלאים, מתוך למעלה מ-1.3 מיליון דונם של קרקע חקלאית המיועדת לגידולים, 770,000 דונם מיועדים לגידולים המותרים לשימוש בבוצה סוג א'. אף אם נתונים אלו אינם מדויקים לחלוטין, בהיותם מבוססים על מידע וולונטרי, אין ספק שיש בהם כדי ללמד על כך שהמגבלה על שימוש לגידולים חיים אין בה כדי להיות סיכול של השימוש בבוצה בפועל.

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2019 טופלו בישראל למעלה מ-558,000 טונות של בוצת מט"שים עד לרמה של בוצה סוג א', כהגדרתה בתקנות, המתאימים לשימוש חקלאי. על פי הערכים שנקבעו בתקנות, ניתן ליישם בקרקע עד כחמישה טון בוצה לדונם אחד בשנה. זו גם ההמלצה החקלאית והפרקטיקה המקובלת. המשמעות היא שכל כמות הבוצה סוג א' הנוצרת בשנה, מספיקה לדישון של 111,745 דונם שטח חקלאי, שהם רק כ-14% מכלל השטח החקלאי המיועד לגידול גידולים מותרים.

יתרה מכך, בניגוד לקביעתך בשאילתה, התיקונים אינה מנוגדים לחקיקה העולמית, ולראיה, הדירקטיבה האירופית אסרה שימוש בבוצה בגידולים הנאכלים חיים כבר משנת 1986, למען שמירה על בריאות הציבור. עוד אבקש להוסיף, למען הדיוק, כי התקנות אינן מתירות שרפה של בוצה לשם סילוקה אלא מאפשרות שימוש בבוצה אך ורק לשם השבה להפקת אנרגיה – מה שבהחלט עולה בקנה אחד עם קידום כלכלה מעגלית ומחזור. תיקון התקנות למעשה מבטיח את בריאות הציבור, את ההגנה על הסביבה, ומקדם סדר יום סביבתי, ששמנו כנר לרגלינו. שאלה נוספת?