אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – –
– – בין כל הנושאים שנמצאים תחת ויכוח בלתי פוסק פה בכנסת בזאת אני מאמינה שנושא הגנת הסביבה והשמירה על השטחים הפתוחים יכול וצריך להימצא בקונסנזוס. הגשתי הצעת חוק שוועדת השרים ביקשה לדחות בחמישה חודשים, ועל כן ביקשתי להפוך אותה להצעה לסדר-היום רגילה, שתובא לוועדת הפנים לדיון עומק. המטרה היא להבטיח את השמירה על השטחים הפתוחים ולחייב הכרה מצד הממשלה בחשיבות העצומה שלהם למעננו, אזרחי ישראל, למען הדורות הבאים, למען בעלי החיים, למען איכות חיים.
הרעיון הוא שבשטחים הפתוחים צריך לקיים את הערכים בעלי החשיבות הלאומית, שיש לשמור עליהם מכל משמר: ערכי טבע ונוף, מורשת פיזית, היסטורית ותרבותית של הארץ ויושביה. בנוסף, יש לשמור על דמותה של הארץ באמצעות דאגה לעתודות קרקע לחקלאות, לשימושי נופש ותיירות ולהיאספות מי גשמים אל מי תהום. שטחים פתוחים הם הריאות הירוקות בין השטחים הבנויים, שמבטיחים איכות חיים בארץ הצפופה שלנו, שהאוכלוסייה שלה רק הולכת וגדלה. בשל היחס בין האוכלוסייה הגדלה ובין ממדיה של צפיפות האוכלוסין במדינה שלנו, שהיא מן הגבוהות בעולם – שזה דבר מבורך – עקב הסיבות האקלימיות והביטחוניות, אוכלוסיית המדינה מרוכזת על פחות ממחצית מהשטח שלה.
תרבות הפיתוח שהתפתחה בישראל נוהגת בזבוז במשאבי הקרקע. צורכי הפיתוח – – –
צורכי הפיתוח והצמיחה הכלכלית וחשיבותם של השטחים הפתוחים מחייבים אותנו לנקוט מדיניות של פיתוח שתבטיח את השימוש היעיל והחסכוני במשאבי הקרקע, שהם מתכלים, והשמירה על השטחים הפתוחים והערכים שלהם, ולייצר פיתוח בר-קיימא. על כן, אנחנו צריכים לדאוג לאמץ מדיניות לאומית שתבטיח את השמירה המרבית על השטחים הפתוחים בדור הזה ובדורות הבאים.
הצעות חוק רבות נעשו והוגשו בנושא הזה. לצערי, ועדת השרים החליטה כרגע לא לאשר את החוק, אבל כן הסכימו לעלות את זה לדיון כאן במליאה, ואני אבקש שזה יעבור לוועדת הפנים, על מנת שבוועדת הפנים נעשה ונכין את התשתית המתבקשת כדי לשכנע גם את הממשלה להצביע בעד ולהעביר את החוק. תודה רבה.
296 מילים של גילה גמליאל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.