קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבר הכנסת סעדי, במקרה הספציפי הזה, הסיפור של מקרי הרצח בבענה הוא סיפור קשה, נתחיל בזה. הוא סיפור קשה, ולצערי מהלכים כאלה ואחרים של סולחות התפרקו גם הם. כלומר, זה אירוע שמלווה אותנו תקופה ארוכה. עכשיו לגבי השאלה הספציפית. לגבי הרצח, הוא לא פוענח ועדיין נמצא בחקירה. בדקתי טרם השאילתה את כל התיקים, שכל התיקים עדיין חיים ופעילים מבחינת הפעילות המשטרתית שלהם. אני רוצה להגיד שגם באזור הזה, בבענה, דיר אל-אסד, יש כוחות מאוד גדולים של משטרה שמושקעים בהקשרים האלה ובמעטפת שקורית שם, כי זה אירוע שמעבר לרצח – וזה נורא כשלעצמו, כל אדם שנרצח – אלא גם של הביטחון הכללי של האנשים שגרים באזור שלא מעורבים באותו סכסוך. אני יכול להגיד שלפחות במקרה אחד באותם מקרים – אכן לא פוענח המקרה האחרון; יש תיק אחד שיש כתב אישום שמתנהל כנגד רצח משולש שהיה ליד קיבוץ דן, רצח של שלושה אנשים, גם כן באותו סכסוך. יש כתב אישום שמתנהל, יש חשוד בתיק הזה, יש נאשם בתיק הזה והתיק הזה מתנהל בבית משפט. אני יכול להבטיח לך, ובאמצעותך – למי ששומע, למי שמקשיב, שמעשי הרצח האלה בבענה, אבל גם במקומות אחרים, לא ירדו מסדר-היום, לא ירדו בעבר, בוודאי לא ירדו כאשר אנחנו נמצאים בתפקיד שלנו, והמשטרה תעשה את כל מה שהיא מסוגלת.
אני אומר דבר נוסף, שהנושא של מקרי רצח מהסוג הזה – אני אומר עכשיו משהו כללי, ברשותך, שהוא אינו דווקא על הרצח הזה – הוא משהו שאנחנו נצטרך לפצח אותו כנראה לא רק באמצעים הפליליים. באמצעים הפליליים בסוף צריך להגיע לחשוד ולהעמיד אותו לדין, אבל יש פה משהו שהוא עמוק יותר, שנצטרך ביחד כולנו, לא רק פה – איך מגיעים למצב הזה שמאירוע יחסית פעוט בתחילת הדרך מגיעים לשרשרת מעשי רצח נוראה כזו, שפוגעת לא רק במשפחות הקרובות אלא בכל תחושת הביטחון של התושבים באזור בענה, דיר אל אסד ועוד מקומות, כי זה לא רק שם. זה לגבי השאלה הממוקדת שלך, אדוני חבר הכנסת סעדי, בעניין.
קודם כול אני מסכים איתך. אחוז הפיענוח צריך לעלות, הוא נמוך מדי. עכשיו, לא על תקן של מתרץ תירוצים, בוא נראה את העובדות. יש כמה נושאים, ואני מסכים שבכל מה שקשור לפושעים ולארגוני פשיעה, או בכלל – כל רצח הוא רצח וכל בן אדם וכל קורבן הוא קורבן שווא בהקשרים האלה, ומשפחתו נפגעת. אני אומר שיש סוג של אירועים וסכסוכים – ובענה הוא דוגמה רעה אבל הוא דוגמה, שזה בתוך אותה משפחה. יש מקומות שפחות קל; במקומות האלה – אני מדבר בצורה הכי גלויה: בסכסוך מן הסוג הזה, בתוך המשפחה, לא מדובר בעבריינים בהיבטים הרגילים, זה לא איסוף מודיעין ולא הדברים האלה. קרה משהו נורא בחברה הערבית, וגם אותו צריך לשים על השולחן: פעם גם כשהיה סכסוך דמים היו נפגעים אנשים מהמעגל הראשון. כיום, לצערי, כאשר יש סכסוך – אני קורא לזה בין עבריינים, אבל בין משפחות, ביניהן – מה שקורה היום הוא שאנשים נקטלים ממעגל שני ושלישי ורביעי. לפעמים זה בן דוד של בן דוד, שגר במקום אחר בכלל. כן, זאת תופעה, אני שם את זה פה על השולחן. זו תופעה, והיא קשה. תפקידנו כמדינה למנוע את הכול. אני כן אומר שיש הבדל בין פיענוח של סכסוכים מן הסוג הזה – ואני אומר עוד פעם, פוענח פה בסופו של דבר, במאמצים אדירים שהשקיעו, אותו רצח משולש שהיה, רצח משולש, בקיבוץ דן. אבל אני לא איש בשורה היום.
בהקשר הזה כן אהיה איש בשורה: עבריינים באשר הם עבריינים, כשהטיפול של המשטרה בהם הוא טיפול בעבריינים, כלומר כשמפעילים אמצעים חקירתיים, מודיעיניים, סיגינטיים ואחרים – יהיה שינוי, משמעותי. עדיין נישאר עם הבעיה הגדולה של הסכסוכים האלה, ועם האלימות והרצח שקורים בתוך המשפחה. גם פה, רצח בתוך המשפחה בחברה הערבית – רצח נשים; לא רצח בתוך המשפחה – רצח נשים הוא בסדרי גודל גדולים יותר. וגם פה נצטרך לעשות עבודה – אני אומר שנצטרך לעשות עבודה כי פה באמת אני רואה בעיקר שותפות, זה הרבה מעבר לרק משטרה בהקשר הזה.
אני רוצה לסגור את העניין. אני מבטיח לך ולמי ששומע: מעשי הרצח הנוראיים בבענה לא יורדים מסדר-היום, גם אם עדיין בפיענוחים פוענחו רק שלושה מתוך 15 הנרצחים שציינת עד עכשיו.
644 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.