לפני שאתחיל לדבר על הצעת החוק, אדוני, אני רוצה לדבר על הצביעות והמוסר הכפול של הקואליציה הזאת. לנו כאופוזיציה יש אחריות כלפי המדינה שלנו, ולכן נתנו חופש הצבעה היום בכל הצעות החוק שהקואליציה העלתה היום. לעומת זאת, לקואליציה הצבועה הזאת אין שום אחריות, שום ענייניות. חוץ ממאזן גנאים, שהצביע לפי המצפון שלו, כל הקואליציה הזאת מצביעה בניגוד למצפון, בניגוד לערכים.
רגע. הוא הצביע על בית החולים.
אין להם מצפון, נכון, זה מה שאני רוצה להוכיח. בכל יום רביעי הקואליציה כאן מצביעה נגד אזרחי ישראל רק בגלל שמי שמנסה להיטיב איתם הגיע מהאופוזיציה. רק היום הצבעתם נגד סיוע בבניית ממ"דים, נגד תושבי עוטף עזה, נגד אלו שתקועים בפקקים, נגד אזרחים קשי יום שנקלעו למשבר בתקופת הקורונה, נגד מטפלות במעונות, שמוטלות עליהם רק חובות ולא זכויות; שלא לדבר על זה שאנחנו, כאופוזיציה, כשהצבענו נגד חוקים חשובים רק במטרה לעשות את חובת המחאה שלנו, כשידענו שהחוקים לא ייפלו, אז כל חבורת הצבועות כאן עמדו וצעקו, למרות שהחוק עבר, וחדשות 12 וכולם פתחו את המהדורות בזה שהאופוזיציה לא מצביעה בעד חוקים חשובים, מצביעה נגד נשים. אבל היום – כלום. צבועות, חבורה של צבועות. מצביעות נגד מטפלות במעונות, נגד חלשים ונגד נשים, ובתקשורת – דממה דקה.
בדיוק.
בדיוק. ואם כבר הזכרנו תקשורת, אתמול התרחשה רעידת אדמה: בית המשפט נזף בפרקליטות על זיהומי חקירה ועל הדלפות מגמתיות. ליאת בן ארי הזדעזעה באולם בית המשפט, כשברור לכולם שההדלפות באו מהצוות שלה – ההגנה בכלל לא קיבלה את זה. אם היה מדובר בהדלפה או בזיהום חקירה שהיה בוודאות של 100% ממישהו מהצד השני, התקשורת ומנדלבליט היו רוקדים על הדם יום ולילה עד לקבלת תוצאות חקירה, אבל כאן מנדלבליט לא משמיע אפילו קול ענות חלושה, ובתקשורת – דממה.
לגבי הצעת החוק, אדוני, אני מבקש בהצעה שלי לחזק את הנאמנים למדינה, ערבים ויהודים כאחד.
דודי, אגב, אתה כיושב-ראש הקואליציה, איך אתה לא התייחסת לסוגיה הזאת? אני לא מבין אותך.
אתה לא התייחסת. תגיד לנו.
בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, פרעות התשפ"א בערים המעורבות הוכיחו את החשיבות הרבה שיש בחיזוק ערים אלו בתושבים עם זיקה חזקה למדינת ישראל ולריבונותה. מדובר באינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. ואני מסיים, אדוני היושב-ראש. הטבות מס לחיילים משוחררים, ליוצאי שירות לאומי ואזרחי בערים מעורבות, יחזקו את החוסן הלאומי בערים אלה ויגבירו את הביטחון האישי של התושבים.
להבדיל משתי הצעות החוק של חבריי, שמעניקות הטבות מס לכל דכפין, כולל לפורעים עצמם – זה יכול להגיע, למרות ש-90% אולי זה ימצה, אבל 10% יגיעו גם למי שלא מגיע להם – בהצעת החוק שלי אני ממקד את הטבות המס רק במי שיש לו זיקה אמיתית למדינה, במי ששירת שירות צבאי, שירות לאומי או שירות אזרחי. מי שנותן – מקבל. תודה רבה.
להפך. להפך. אתה חושב שצריך לחזק – – –
אתה חושב שצריך לחזק – – –
לא, גם החרדים משרתים שירות לאומי, שירות אזרחי.
כל שירות כלשהו, גם אם נגדיר את זק"א ונגדיר – כל שירות שגם החרדים עושים.
אבל למה לחזק את הפורעים עצמם?
465 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.