קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, שר הרווחה מאיר כהן, ידידי, אני קודם כול רוצה לומר – אם מותר לי על פי התקנון – להעיר לך, אדוני היושב-ראש, שקודם הייתה הצבעה שבה הפרתם את ברית המוחלשים. זה לא הסכם כתוב, זה לא הסכם כתוב, אבל כשיש אלפי – הם מפריעים נורא.
חבר'ה, אני מהאופוזיציה, אל תפריעו לי.
הינה, אני מדבר איתו עכשיו על הפרת ברית המוחלשים. לפני כמה דקות הצבענו כאן על מעמדן של מנהלות המשפחתונים. אני כראש עירייה יודע את זה; חבר מפלגתך, כראש עיריית סח'נין יודע. נשים שאין להן הגדרה – הן לא עצמאיות ולא שכירות – אתה יודע, כשהייתה קורונה, הן בהתחלה לא קיבלו פיצויים, כי אמרו להן: אתן לא עצמאיות, אתן לא שכירות. כלום, באוויר. אז הברית הזאת אומנם לא חתומה, אדוני, אבל אני חושב שבדברים מהסוג הזה צריכים באמת לפעול ביחד, בלי קשר לאופוזיציה–קואליציה, ערבים או יהודים. במקרה, בין 40% ל-50% ממנהלות המשפחתונים הן ערביות ו-25% חרדות והשאר – כללי, בפריפריה בדרך כלל. את זה הערתי לך, אדוני היושב-ראש.
בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה לכביש של עשרות – אני יכול לבקש את ההגנה?
בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה של הרבה כלי רכב דו-גלגליים, חשמליים, כמו אופניים או קורקינטים. לכלי הרכב האלה יש יכולת לנוע במהירות גבוהה יחסית לעומת אלה שלא ממונעים. כתוצאה מכך, הולכי רגל רבים, כמו גם רוכבים רבים, נפגעים בתאונות דרכים. ניסו לעשות תיקוני חקיקה כאלה ואחרים, אבל מחקר מקיף, אדוני היושב-ראש, שנערך לאחרונה העלה כי 62% מבני הנוער הרוכבים על אופניים חשמליים – כדאי שתשמע את זה, שר התחבורה לשעבר ישראל כץ, שר התחבורה, כדאי שתשמע את המחקר: 62% מבני הנוער שרוכבים על אופניים היו במצב של כמעט תאונה. זה מצביע על חוסר אכיפה.
הנתונים של שנת 2020, השנה שבה אתה היית שר התחבורה, אדוני, מראים ש-280 רוכבי אופניים חשמליים נפצעו קשה, 21 נהרגו, 133 רוכבי קורקינטים נפצעו קשה, שניים נהרגו, 40 הולכי רגל נפצעו קשה בגלל קורקינטים שפגעו בהם, שלושה מהם נהרגו. אלה נתונים לא מלאים, כי יש אנשים שלאחר תקופה נפטרים וזאת לא נקראת תאונה, זה כאילו בגלל חבלה.
מי ישלם להולכי הרגל על הנזק הזה? מי ישלם לפצוע על מה שקרה לו? הרי בעצם אם חלילה נפגעתי, אני יכול לתבוע את זה שפגע בי, נכון? הוא, אין לו ביטוח. אתה יודע למה אין ביטוח, אדוני היושב-ראש? בגלל שאין זיהוי. אם אין רישוי, אי-אפשר לעשות ביטוח. חברות הביטוח לא מבטחות. אז מה קורה? אם מישהו בטעות פגע במישהו – אדוני סגן יושב-ראש הקואליציה, תאונות הדרכים, כלים ממונעים, כדאי שתהיה פה, שלא תצטרך להקריא עוד שמות בשבוע הבא, כי אני הולך להקריא פה שם אחד שאני הכרתי אישית. למה אין ביטוח? כי חברות הביטוח אומרות: אם אין רישוי, אנחנו לא יכולות לבטח. אם אין ביטוח, אותו אדם שנפגע לא מבוטח. אם הוא פגע, הוא עלול להיחשף לתביעות נזיקין והוא יצטרך למכור את הבית שלו כדי לשלם על התאונה שקרתה לו.
סיפור לא מתל אביב. אתמול בשעות הבוקר – אני קורא את זה בעיתונות, אני מכיר את זה אישית – הרב אדרת, ידיד אישי שלי, יהודי בן 70, יצא לטייל עם רעייתו בערב.
הוא נפגע מקורקינט חשמלי, בחור צעיר נכנס בו. הוא נפל על הראש, בדיוק בשפיץ של המדרכה, ישר בגזע המוח. יום וחצי ניסו להיאבק על חייו והוא נפטר. הוא היה יהודי חם, לבבי, שעסק הרבה מאוד עם בעלי תשובה, אחד מיקירי העיר בני ברק.
אבל לא בגלל זה. אני כבר את ההצעה הזאת ניסיתי לקדם בתקופה האחרונה. לצערי הרב, היה פריטטי, מה פריטטי. היום אנחנו לא בפריטטי, אבל כל שבוע אנחנו מתבשרים על עוד אנשים שנהרגו ועוד אנשים שנפצעו קשה. מה ההצעה שלי אומרת? ופה אולי כדאי שתקשיב, ישראל, כי את ההצעה הזאת אתה לא מכיר. ההצעה מדברת – – –
אתה יכול להתנגד, זה בסדר. ההצעה שלי אומרת דבר אחד.
תקשיב. אני יודע. ההצעה שלי אומרת שיהיה רישוי פעם בחיים. הוא לא יהיה על האופניים עצמם, כאילו.
רגע, תקשיבי עד הסוף. יהיה רישוי. מי שעובר – היום הרי צריך לעבור תיאוריה לעניין הזה. אתה תיקנת. כשהוא מקבל את התיאוריה הוא יקבל לוחית, הוא יהיה רשום בדאטה בייס אצלכם. פעם בחיים, לא צריך לחדש כל שנה.
רגע, דקה, דקה. הלוחית – אם הוא מחליף אופניים, הוא לוקח אופניים מאח שלו, יהיה מקום על האופניים לשים את הלוחית. מי שנוסע בלי לוחית, אפשר לתת לו דוח.
ביטוח – אתה לא צריך חקיקה. ברגע שתהיה לוחית, חברות הביטוח בעצמן יוכלו – – –
לא. יוכלו, אם ירצו. מי שירצה לעשות ביטוח; לא יהיה חייב. אני לא מחייב ביטוח, ישראל. ישראל, לא הבנת אותי, אני לא מחייב ביטוח. הפוך. אני אומר שיש היום הרבה אנשים שרוצים להיות מבוטחים. כל ההצעה שלי מדברת על כך שאדם יהיה חייב לנסוע – עכשיו, כמה זה יעזור, כולנו מבינים. הרי יש אכיפה – הפקחים יכולים לאכוף, שוטרים יכולים לאכוף. יש לנו מיזם שנקרא "שומרי הדרך". יכול להיות שאתה הולך במדרכה ורואה מישהו שנוסע בלי קסדה, עם קורקינט על המדרכה – אתה יכול להתלונן עליו, אתה יכול לצלם את המספר, והוא יטופל. תהיה איזושהי אכיפה. היום זה פרוץ לגמרי.
אלה כלים חשמליים שאני רוצה לעודד אותם, בגלל שבסך הכול זה עדיף על תחבורה, ואפילו יותר טוב מתחבורה ציבורית. אבל הסדרה מינימלית, של פעם בחיים – מספר, והמספר הזה מלווה אותך בכל קורקינט או בכל אופניים חשמליים שאתה הולך. ואגב, אותם קורקינטים שיתופיים שקיימים היום, שם פחות צריך את זה, כי הם ממוספרים, להם כן יש רישום מי נסע, מתי וכו'.
היתרונות של זה, אדוני היושב-ראש: זה יסדיר וימסד את הרכיבה; יאפשר מסגרת ביטוחית של ביטוח צד שלישי, למי שירצה; ימנע מילדים לרכוב בכלים שמסוכנים בעבורם. אדם שיודע שיש זיהוי ישמור על החוק. הנזק לקופת המדינה, אדוני היושב-ראש, הוא הרבה יותר קטן מכל ימי האשפוז האלה והדברים הללו. אין פה ביורוקרטיה, אין פה רגולציה; פעם אחת מספר. אין לנפגעים גב כלכלי, ועכשיו יכול להיות להם.
אני אומר עוד פעם: החוק הזה הוא חוק טוב. עמדתי בקשר עם משרד התחבורה בעניין הזה, עם אנשי המקצוע. אני חושב שהם רוצים לקדם את זה – זה גם מה שנאמר לי, ולכן אני ביקשתי, ובהסכמה שלי לא תהיה הצבעה היום, תשובה והצבעה יהיו במועד אחר. המועד האחר אמור להיות לאחר ישיבת ועדת השרים הבאה, שזה נמצא על סדר-יומה. אני מאוד מקווה שנוכל בשבוע הבא, אדוני היושב-ראש – אשמח אם אתה תשב בראש הישיבה הזאת – לאשר את הדבר, להסדיר אותו, להתחיל להסדיר אותו, כי בסוף מדובר על נפשות של אנשים שנפגעים, אנשים שפוגעים, והדבר הזה חשוב. זה לא קשור לא לקואליציה, לא לאופוזיציה, לא לדעות כאלה ואחרות. תודה רבה, אדוני.
1,051 מילים של יעקב אשר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.