תקציב נגישות לרשויות מוחלשות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

זה בסדר. החובה לבצע התאמת נגישות חלה על כלל הרשויות המקומיות, כמובן, בהתאם לתיקוני החקיקה וגם בהתאם לתיקון שעשינו בחוק ההסדרים. כל רשות מחויבת להתקדם בהשלמת חובת ההנגשה ולדווח על ההתקדמות שלה למשרד הפנים כל שנה.

לפני כמה שנים, ב-2014, המשרד הקצה 60 מיליון שקל לרשויות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. לצערי הרב – תשמעי, זה די אבסורד – עד היום ישנן יתרות לא מנוצלות מההקצאה הזאת, כספים שהוקצו והתחייבויות שניתנו לרשויות בגין פרויקטים שונים שחלקם טרם הושלם.

15 מיליון שקל כבר שולמו, 35 מיליון שקל בפרויקטים שנמצאים בביצוע, ו-10 מיליון שקלים – אף אחד לא השתמש בהם. אני אגיד גם שאלה סכומים נמוכים, כי בשביל ההנגשה באמת צריך מיליארדים.

משרד הפנים העמיד תקציב על סך 290 מיליון שקל לתמיכה בפרויקטים של פיתוח ברשויות המקומיות, ומתוך 200 המיליון האלה אנחנו הדגשנו שנושא הנגישות הוא אחד הנושאים שאפשר להשתמש בשבילם בכסף הזה. אנחנו פועלים לסייע לרשויות – כמובן, מי שמבקש לעמוד בזה – ונותנים פרויקטים בתיעדוף גבוה במסגרת מענקי הפיתוח. רשויות סוציו 1–4 מקבלות מענקי פיתוח. צריך לדעת שגם הוקצו 50 מיליון שקל ייעודיים להנגשה שמוענקים במסגרת החלטת הממשלה לתוכנית הכלכלית לחברה הערבית, ורוב הערים של החברה הערבית הן באשכולות 1–4.

אין שום קשר בין ההתיישבות הצעירה לשלושה יישובים בנגב. את ההתיישבות הצעירה צריך להסדיר. אנחנו עובדים על זה הרבה שנים. מ-2013 אנחנו בכנסת וניסינו כמה פעמים, ללא הצלחה, גם בתקנות, גם בצווים וגם בחקיקה, ובחלק מהמקומות כן בהצלחה – –

– – לא בחקיקה, אבל הצלחנו בעבודה מאומצת ושקטה להסדיר כמה וכמה יישובים מההתיישבות הצעירה. יש החלטת ממשלה מוכנה שממשלת נתניהו-גנץ לא העלתה להצבעה, על אביגיל, עשהאל, קדם ערבה – –

– – אביגיל, עשהאל, קדם ערבה ואבנת. אני מקווה שנוכל להגיע להסכמות ולהעלות את זה לממשלה.

צריך להגיד ששלושת היישובים הבדואיים בנגב – העברנו החלטת ממשלה מאוד טובה. צריך לתת פה קרדיט, היא מתקופת ממשלת נתניהו-גנץ. גם אז הם ניסו להעביר אותה ולא הצליחו. המטרה שלה לכנס את ההתיישבות הבדואית – אם אנחנו לוקחים את ח'שם זנה לדוגמה – מ-13,000 דונם ל-2,500 דונם. זאת החלטה חשובה למדינת ישראל, ואני מקווה מאוד שנצליח לבצע אותה.

ברור שהיא לא תהיה קשורה.

מה שהמשטרה יודעת זה שבמהלך השנים האחרונות – יכול להיות שגם קודם, אף ממשלה קודם פשוט לא טרחה לטפל בזה – כספים שהועברו לרשויות המקומיות ושימשו לפינוי פסולת, לתחנות מעבר, להסעות, בחלק מהמכרזים השתלטו עליהם גם ארגוני פשיעה. מה שאנחנו החלטנו לעשות – שוב, בפעם הראשונה – זה לפקח על אותם מכרזים, ולהעביר חלקם לחברה למשק וכלכלה וחלקם לאשכולות. זאת אומרת להוציא את המכרזים מהרשות המקומית.

ממה ששאלתי ובדקתי אין שום מידע למשטרת ישראל שכספים של הרשויות המקומיות עוברים לעמותות ושהכסף הזה עובר לארגוני טרור. הציר הזה, אין עליו שום ציו"ח או שום ראיה.

צריך להגיד גם שלראשונה – שוב, לראשונה – השב"כ מעורב במלחמה שאנחנו הכרזנו על הפשיעה במגזר הערבי. עד הממשלה הזאת, בכל ממשלות נתניהו השב"כ נמנע – ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לא הכניס את השב"כ לזירה הזאת. ראש הממשלה נפתלי בנט הכניס את השב"כ לזירה הזאת – –

– – ולכן אני אומרת שהפיקוח על הכסף עכשיו יהיה הרבה הרבה יותר טוב והרבה יותר אפקטיבי.

כמו שאמרתי, חברת הכנסת סטרוק, יהיה פיקוח על הכסף, ואין שום ראיה שכסף עובר למטרות האלה.