הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הרכב הוועדה לבחירת שופטים ושימוע טרם בחירת שופטי בית המשפט העליון)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה דקות היה כאן שר המשפטים גדעון סער, ולצערי, נדמה שלא במקרה הוא עזב את אולם המליאה. כי בתאריך 3 בינואר 2021 למניינם פרסם השר סער את תוכניתו לתיקון מערכת המשפט, ככה הוא קרא לזה. בין היתר הוא דיבר על פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כי היועץ המשפטי צבר כוח וזה הטריד מאוד מאוד את סער שלפני הבחירות – אחרי הבחירות, איך אומרים, הוא כבר שכח – ועל הקמת נציבות לתלונות ציבור על ידי הפרקליטות – כמדומני הוא טעה, כי יש נציבות כזאת, אולי הוא התכוון לחזק את הכוח של אותה נציבות, שהיום לא שווה הרבה כי לקחו לה את כל הכוח. אבל הדגל של השר סער היה שימוע פומבי במסגרת הליך מינוי השופטים. ולא רק שהוא דיבר על זה בקמפיין בחירות, אלא מסתבר שהוא גם חתם על חוק שאומר את הדברים האלה, יחד עם חברנו צביקה האוזר. לשיטה שלו, "מטרת ההצעה היא לאפשר לחברי הוועדה, ולכלל הציבור, ללמוד על תפיסת היסוד של המועמדים, תפיסותיהם בכל הנוגע לסוגי השאלות העקרוניות שבית המשפט אמור לעסוק בהן, פרשנותם לחוקי-היסוד הקיימים, תרומתם לתחום המשפטי שבו עסקו, ולעמוד על הצורך של האיזון בין הערכים". כל כך חשוב, כל כך ראוי, כל כך נפלא, השר גדעון סער.

שנה לפניו גם השרה אילת שקד הציגה את התוכנית שלה למערכת המשפט, תוכנית 100 הימים למהפכה המשפטית, ככה היא קראה לזה וקיבלה כותרות בעיתונים. היא סיפרה שלזירה הפוליטית נכנס שחקן חדש ורב-עוצמה, בית המשפט העליון, והוסיפה כי תפיסת המשפט כחובק עולם ובית משפט כפוסק עליון, לא יכולה להימשך. צריך לשנות את זה, אמרה אילת שקד. ולכן במסגרת תוכנית 100 הימים שלה, אמרה השרה שקד שהתוכנית הזאת כוללת, בין היתר, את ביטול הוועדה לבחירת שופטים לשופטי בית המשפט העליון – ביטול, ביטול, חבר הכנסת אורבך, לא שינוי, לא תיקון, לבטל לגמרי – ושימוע ציבורי לשופטי בית המשפט העליון.

עברו-חלפו להן כמה שנים, ואיפה? עברו-חלפו להם כמה חודשים מההבטחות של סער, ואיפה? מה קרה להבטחות שלכם, מה קרה לקמפיין הבחירות? הבטחתם, אמרתם לציבור, והכול היה שקר. הכול הייתה הונאה. אין ערכים. אין איזושהי מידה מסוימת של עמידה על העקרונות.

הרי הצעת החוק שהבאתי יצאה הרבה יותר רכה מההצעה של אילת שקד ומההצעה של גדעון סער. היא לא מדברת, לדוגמה, על ביטול הוועדה למינוי שופטים, אלא על הוספה של שישה, או יותר נכון ארבעה חברי כנסת לוועדה למינוי שופטים, ככה שהוועדה תמנה שישה חברי כנסת. מה קרה? אתם הבטחתם לבטל את הוועדה הזאת. אתם אמרתם, אנחנו נבטל את זה. אז אתם לא מסוגלים להצביע על הצעה רכה יותר?

דיברתם על שימוע פומבי בכנסת ישראל, בפני כולם כאן. אני צמצמתי את זה. לקחתי שימוע בוועדת חוקה, ששופט בבית המשפט העליון יבוא ויספר על האג'נדה שלו, על מה מניע אותו, לאן הוא הולך, מה הוא רוצה, מה התוכניות שלו. אבל גדעון סער, אילת שקד, נוח לכם, נוח לכם שהמצב יישאר כמו שהוא. נוח לכם לדבר בתקשורת ולעשות כל מיני תוכניות כאלה ואחרות ולומר: הינה, יש לנו תוכנית של 100 ימים ו-50 ימים, והצעת חוק כזאת ואחרת. אבל בסופו של יום אתם לא באמת מתכוונים. מי כמוכם רוצה אולי שהשיטה הזאת תימשך, ששופט יביא שופט, חבר יביא חבר. נכון, לפי החוק, וחברי הוועדה גם מתחייבים לכך, החברים בוועדה צריכים לפעול באופן עצמאי. אבל בסופו של דבר כולנו יודעים איך זה עובד: שלושה שופטים שמנהלים בינם לבין עצמם רשימות, שמגיעים לוועדה מגובשים כיד אחת. ולאחר מכן, במציאות של היום, גם סוחבים את לשכת עורכי הדין, אותה לשכה שאבי חימי מפורר אותה, הורס אותה, פוגע בה. שמעתי את אבי חימי בכנס משפטנים בנצרת לפני כחצי שנה, עוד לפני שקמה הממשלה הזאת, מדבר על כך שהוא רוצה שנציגו בוועדה למינוי שופטים יהיה יורם דנציגר. מי זה יורם דנציגר? הוא שופט. אתה צריך לייצג את עורכי הדין אז אתה מביא שופט? שופט מביא שופט, חבר מביא חבר, וזאת צורת ההתנהלות.

אילת וגדעון, תסכלו לעם ישראל בעיניים. תסתכלו ותתביישו, כי אתם שיקרתם, הוניתם, אמרתם דברים לא נכונים, סיפרתם סיפורים אבל לא באמת התכוונתם. אם הייתה טיפת יושרה אצלכם, הייתם מצביעים בעד הצעת החוק, הייתם באים לכאן ואומרים בפה מלא: אנחנו בעד, אנחנו בעד להביא שינוי בעולם המשפט. הייתם עם היד, הייתם עם האצבע, הייתם עם חברי הסיעות שלכם שנמצאים כאן, וגם הם הבטיחו לציבור את אותם דברים, גם הם דיברו עם הציבור ואמרו: אנחנו נעשה שינויים. אבל אתם פשוט הוניתם את הציבור, עשיתם דבר שלא ייעשה.

אני רוצה להגיד, אדוני, שבסופו של יום, הנצחת המצב הזה של שופט מביא שופט וחבר מביא חבר פוגעת לא רק באזרח הקטן, פוגעת לא רק בנו, פוגעת לא רק בעם ישראל, אלא פוגעת קודם כול במערכת המשפט. מערכת המשפט של מדינת ישראל איבדה את האמון של עם ישראל. מערכת המשפט של עם ישראל מקבלת בכל סקר, בכל בדיקה, אחוזים מאוד מאוד נמוכים של אמון. הציבור לא מאמין; הציבור לא מסוגל לקבל את זה. אתם הבטחתם לשנות – הבטחתם, אבל לא קיימתם.

אדוני היושב-ראש, אני פונה לחבריי בקואליציה, שעסוקים עכשיו בלדבר – הרי זה לא מעניין אותם. אנחנו מציעים כאן עוד הצעת חוק ועוד הצעת חוק; כאן הצעת חוק חברתית וכאן הצעת חוק שמיטיבה עם קשישים, וכאן הצעת חוק שמשנה את מערכת המשפט לטובה ועושה רפורמה משפטית, וכאן הצעת חוק למען חיילי צה"ל, וכאן הצעת חוק למען תושבי הדרום, וכאן הצעת חוק למען העצמאים ולמען הנשים ולמען המובטלים, אבל זו קואליציה אטומה; זו ממשלה אטומה. ממשלה שלא מסתכלת על האזרח, ממשלה שלא מסתכלת על הציבור; ממשלה שמה שמעניין אותה זה באמת, כפי שאומרים כאן חבריי לא פעם ולא פעמיים, חתולים, חתולים, חתולים. אני אוהב חתולים, אדוני היושב-ראש. היו לי חתולים. הייתה לי חתולה שקראו לה פולפול, היו לי כלבים, אבל צריך לדאוג קודם כול לבני האדם. צריך לדאוג קודם כול לאזרחים. צריך לדאוג קודם כול לאנשים. הם אפילו לא מסוגלים להסתכל בעיניים, כי אתם יודעים שסיפרתם לציבור סיפור, שקיבלתם את אמון הציבור בשביל עקרונות, אידיאולוגיה, כל מיני הבטחות כאלה ואחרות, אבל כשהגעתם לשלטון שכחתם, רימיתם. ממשלה של מנותקים; קואליציה של מנותקים; קואליציה שפוגעת בעם ישראל.

אדוני היושב-ראש, אני מקווה, בעזרת השם, שבקרוב מאוד הימין יחזור לשלטון, אבל אם תימשך המציאות הזאת, המציאות העגומה הזאת, של חברי קואליציה שמרמים ומשקרים – עם ישראל לא ישכח ולא יסלח. תודה רבה.