קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, הגישה לנתוני חיסכון לכל ילד ניתנת רק להורה אחד – זה שמקבל את קצבת הילדים, לרוב זה האם – ולכן ההורה השני לא יכול לבדוק את מצב החסכונות של ילדיו.
1. מה ההיקף התוכנית? כמה ילדים נהנים ממנה?
2. מדוע אין גישה לשני ההורים למידע?
3. האם קיימת אפשרות לבחור לאיזה הורה תהיה גישה לנתונים?
4. מה קורה במצב של גירושין? תודה.
תודה, אדוני השר. אם הבנתי נכון, זה אומר, למעשה – אנחנו יודעים שלרוב מי שמקבל את קצבאות הילדים זה האישה, ואם היא לא תיתן גישה לבן זוגה או מה שזה לא יהיה, לא תהיה לו אפשרות לראות מה מצב החיסכון של ילדיו. זה מה שאמרת לי עכשיו?
אתה מבין שהאבא לא יכול לראות כמה כסף יש לילד שלו.
תודה על התשובה. נדמה לי, אדוני, שמעבר לתשובה המשפטית, החוק לא מדבר על גישה – החוק מדבר על איך עוברים הכספים לאותה קופה. אני מציע למשרד האוצר לאפשר את הגישה, לפחות לצפייה בנתונים, לשני בני הזוג. לא נראה לי סביר שהגישה לראות כמה כסף חסכנו לילד תהיה רק בידי אחד מבני הזוג. זה נראה לי לא בסדר. זה לא אמור לקרות ככה. הילד הוא של שני ההורים. זה שרק אחד מקבל את קצבת הילדים זה לא אומר שרק הוא יכול לראות את הנתונים. נדמה לי שכדאי לעשות – – –
אחרי שקיבלת את הפנייה הזאת – נסכם בכך, אדוני היושב-ראש – ניסיתי בעצמי להיכנס לראות מה מצב החשבון של ילדיי ולא יכולתי. פשוט נחסמתי, כי מי שמקבל את הקצבה אצלנו זה בן זוגי. לכן זה נראה לי לא סביר.
264 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.