קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אז כאן צירפתי כתבה המתארת אירוע חמור מאוד, שבו מסתנן מאריתריאה תקף וביצע מעשים מגונים בתושבת שכונת התקווה. עולה כי במשטרה חששו מתגובת התושבים ובחרו להצניע הסיפור.
1. לפי איזה קריטריונים המשטרה מחליטה לפרסם את זהות החשוד?
3. לפי מה מחליטים כן לפרסם או לא לפרסם?
ומדוע כשהחשוד בן מיעוטים או מסתנן לא מפרסמים אבל אם הוא חרדי, נוער גבעות, מתנחל, ישר דוברות המשטרה אומרת: מתנחלים נעצרו, חרדים נעצרו. למה?
אבל אדוני סגן השר, שאלה נוספת.
זה עניין של מדיניות. ואני שוב אומר, אני מקבל את זה לגמרי, שוטרים הם בני אדם וטועים, וזה הכול בסדר, אבל השאלה, הרבה פעמים אנחנו רואים בכתבות של דוברות המשטרה – אני רואה גם את ההודעות של הדוברות, אני לא צריך רק לראות את הכתבות, אני חשוף גם להודעות של הדוברות – אני רואה שהם כותבים שם: מתנחלים, חרדים. ואז אני שואל, הרי בדוברות, המשטרה לא אומרים: ערבים עשו כך וכך, ערבים עשו כך וכך; אז השאלה, אם מתייגים, שיתייגו את כולם, ואם לא מתייגים – ואגב, אני בעד לא לתייג – אז שלא יתייגו אף אחד.
הסרגל הזה עוזר בהכוונת השוטרים, תאמין לי. מניסיון אני אומר לך.
יסתכל על עצמו בוודאי, אבל הסרגל הזה עוזר מאוד, ואני אומר לך את זה כמי שבית משפט – – –
רגע, אני לא סיימתי. יושב-ראש הכנסת, אני רואה איך אתה נותן לאנשים, אני רואה שאתה כן נותן לזה עוד קצת לדבר, לזה עוד חצי דקה, לזה – מה קרה? אתה רואה אותי וזה קשה לך?
אבל אני רוצה להגיד משהו. תן לי לסיים משהו, ושאילתה נוספת. עוד שלוש דקות תלך הביתה, מה קרה?
עכשיו תשמע, אדוני סגן השר, אני אומר לך בתור מי שפעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם המשטרה קיבלה תביעות שלי נגד המשטרה, ואני מקבל את זה לגמרי, שוב, ששוטרים הם בני אדם. אני מעריך את עבודת השוטרים, אני חושב שהם עושים עבודת קודש, אבל משטרה צריכה הכוונה, ואתה נמצא במקום הזה של לבוא ולהגיד לדוברות: תראו, אם אתם מתייגים את כולם, זה בסדר, אבל אם אתם לא מתייגים לא את הציבור הזה ולא את הציבור הזה, אל תתפסו לכם ציבורים אחרים כקורבנות. דווקא אתה צריך להגיד את זה.
362 מילים של איתמר בן גביר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.