קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני סגן השר, אלפים קיבלו מכתב מרשות האכיפה והגבייה על קנסות קורונה עם ריבית ופיגורים, כאשר לא קיבלו כל דוח קודם בדואר או ביד. בקשתם לערעור מסורבת בשל הזמן שעבר, אף שחובת ההוכחה שהם אכן קיבלו אותו בזמן היא על הרשות. שאלתי, בעצם, איך מתמודדת משטרת ישראל בדיוק עם התופעה הזאת. זה עלה במסגרת הצעה לסדר-היום והתשובה הייתה שזה ייבדק. לצערי הרב, אני עדיין מקבל תלונות כאלה.
אני אכן קיבלתי את התשובה הארוכה. אני מוותר, אדוני השר, אין לי שום עניין למשוך את הזמן. אין לנו איזו הצבעה קואליציונית כרגע, שאני חייב למשוך את הזמן.
כתוב בתשובה הארוכה, כפי שאמרת, שיש אפשרות. אני עדיין מקבל כל הזמן מכתבים, מאנשים שלא נתנו להם אפשרות, בדיוק על אותה טענה. הטענות שבאות מהשטח אליי ללשכה היו שמחות להסתדר עם מה שכתוב במכתב התשובה.
לא, לא מאפשרים לו. אומרים לו: אתה לא יכול להגיש ערעור.
לא. אומרים לו: אין לך אפשרות. אדוני סגן השר, אני מדייק בדבריי.
לא, לא, לא. אני אחדד, אם כך, את השאילתה, עם התשובה. השאילתה היא פשוטה.
אני אומר, אדם לא קיבל. אומר: אני לא קיבלתי. אומרים לו: תקשיב, מבחינתנו קיבלת, אתה לא יכול להגיש ערעור.
188 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.