הצעת חוק דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"א–2021

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת – – –

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ההכחדה היא לנצח. כאשר אנחנו מחסלים אוכלוסייה שלמה של בעלי חיים או מיני צמחים, הם עוברים מן העולם ולא ישובו.

כאשר אנחנו מחסלים אוכלוסייה שלמה של בעלי חיים או מיני צמחים, הם עוברים מן העולם ולא ישובו. כמו בכל כדור הארץ, גם הטבע במדינת ישראל מצוי היום במשבר חמור. הצעת החוק לדיווח על מצב הטבע באה לתת מענה.

זה זמן מה שמדענים מגדירים את העידן הנוכחי כהכחדה שישית, כלומר, במהלך ההיסטוריה של כדור הארץ עד כה היו חמש תקופות שבמהלכן התרחש חורבן אקולוגי. ההכחדה האחרונה הייתה לפני 65 מיליון שנה, כנראה בעקבות נפילת אסטרואיד ליד מקסיקו. היא שינתה דרמטית את תנאי החיים בפלנטה; חצי מן החי והצומח שחיו על כדור הארץ וכל הדינוזאורים בבת אחת נמחקו.

היום אנו עדים להכחדה עולמית נוספת, אבל ההכחדה השישית היא שונה מכל ההכחדות הקודמות. היא שונה – – –

דוד, תנמיך את הקול, דוד, רק להנמיך את הקול. בבקשה, תן לי לדבר.

היום אנו עדים להכחדה עולמית נוספת, אבל ההכחדה השישית היא שונה מכל ההכחדות הקודמות. היא שונה משום שהיא אינה תוצאה של תופעות טבע קיצוניות, אלא היא תוצאה ישירה של התפשטות ופעילות מופרזת של האדם, חמדנות, אטימות וגם טמטום.

על פי הדוח האחרון של World Wildlife Fund, אותה קרן עולמית לשמירת הטבע, דוח שבחן למעלה מ-4,000 מיני בעלי חיים מכל הסוגים, בכל היבשות, מספר היצורים שבטבע, ירד ב-68% מאז 1970. אני מבקש לחזור על הנתון המזעזע הזה: למעלה משני-שלישים מבעלי החיים – היונקים, הזוחלים, הציפורים שהיו בטבע לפני 50 שנה – היום כבר אינם. חברות וחברים, זה קרה במשמרת שלנו. יחד עם זאת, אני מניח שאיש מאיתנו לא שם לב.

עוד נתון להמחיש עד כמה הטבע בעולם נמצא במצב קטסטרופלי: על פי מחקר חדש, אם נשקול את כל הביומסה על פני כדור הארץ, 96% מן המשקל הוא בני אדם וחיות המשק שלנו, ואילו 4% בלבד בעלי החיים בטבע.

לפני 30 שנה, הקהילה הבין-לאומית התחילה להתארגן. האמנה בדבר המגוון הביולוגי של האו"ם, כצעד ראשון, מחייבת את כל המדינות החברות שלה לנטר עד כמה שניתן את המגוון הביולוגי במדינות שלהן. בשנת 1995 מדינת ישראל אשררה את האמנה. למרבה הצער, מאז ביצוע ההתחייבות בהקשר זה היה חלקי בלבד – אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתבקש מהאנשים להיות קצת יותר בשקט, קשה לי – ובינתיים משבר המגוון הביולוגי איננו תופעה גלובלית רחוקה, אין הוא פוסח על ישראל, הוא מתרחש כאן ועכשיו. מי שעוקב אחרי הנתונים הזואולוגיים של עשר השנים האחרונות בישראל עלול לחוש שהוא שותף לדבר עבירה. החלום הציוני אמור היה להביא ברכה לארץ ישראל ולמערכות האקולוגיות שלה, וכך היה בימים הראשונים של המדינה כאשר נחקק איסור חמור על ציד והוקמה רשת של שמורות טבע עם רשות לפקח. למרבה הצער, בשנים הארונות המגמה התהפכה. היום הטבע סובל מאד מן הנוכחות שלנו בישראל.

חברות וחברים, אני מבקש להדגיש: זאת לא תעמולה של מחבקי עצים; החי והצומח אינם יודעים לשקר, הם פשוט נעלמים בשקט. יש כאן מחדל קולקטיבי. והכי גרוע, רוב הציבור, רוב חברי הכנסת ורוב שרי הממשלה לא יודעים על קיומו בכלל. כך התרשמתי – – –

כך התרשמתי לפני חמש שנים כאשר הוצג דוח מצב הטבע המקיף הראשון באוניברסיטת תל אביב. הדוח הוא פרי של שיתוף פעולה מוסדי נדיר ומבורך במסגרת מיזם המארג. מדובר בתשלובת של רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע. הרעיון המוצלח היה שבמקום לריב, נכון יהיה לאחד את כל כוחות של כל הגופים העוסקים בניטור ותיעוד הטבע בישראל. דוחות המארג הם מקיפים, הם מעמיקים, הם מקצועיים, אבל בעיקר הם מדאיגים.

לפני חמש שנים, עם פרסום הדוח הראשון, למדנו שהנסיגה במצב הטבע בישראל חורגת הרבה מעבר למה שחשבנו, והמשבר חמור יותר מאשר ציפינו: השטחים הפתוחים מידלדלים בקצב של 21 קמ"ר לשנה; הנשרים הולכים ונעלמים, הזוחלים בנסיגה, ומעט מיני הדו-חיים שלנו כמעט נעלמו כליל; למעלה משליש מהחולייתנים בישראל הוגדרו כמינים בסכנת הכחדה. באותה השקה ראשונה של הדוח נדהמתי כאשר השר להגנת הסביבה של אותם הימים, שאמור היה להשתתף בטקס, כלל לא טרח להגיע. כנראה שגם הוא לא ידע עד כמה המצב חמור.

החלטתי לכתוב חוק, שלפחות במשמרת שלנו נהיה מודעים למצב הטבע של ארץ ישראל. לא רק שהשר להגנת הסביבה ידע מה קורה למגוון הביולוגי כאן, אלא גם ממשלת ישראל והכנסת. יחד עם חברי הטוב פרופ' אורי שיינס, אקולוג מאוניברסיטת חיפה, כתבתי את הצעת חוק דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, והינה, סוף-סוף, זאת אותה הצעת חוק שעליה אנחנו מצביעים היום. באופן פורמלי, מטרת הצעת החוק היא לסייע בגיבוש מדיניות שתמנע הרעה במצב הטבע והמגוון הביולוגי ולהביא לשיפורו. האסטרטגיה הכללית לקידום מטרה זו היא מתן מעמד סטטוטורי לאותו דוח מצב הטבע, כדי להבטיח מודעות שלטונית וציבורית משמעותית למצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל. השר להגנת הסביבה יציג לממשלה ולכנסת בזמן אמת את אותן המגמות העיקריות בטבע ואת האיומים המשפיעים עליו. הדוח הסטטוטורי, על פי הצעת החוק, יכלול גם מדיניות רצויה ויעדים ויתריע על הרעה משמעותית במצב.

חברות וחברים, לפני ארבעה ימים, בשבת, קראנו את פרשת נוח. נזכרנו שוב כיצד האדם, גם כאשר הוא פועל לבדו, מסוגל להציל את כלל היצורים על פני כדור הארץ.

אכן. אנחנו מתכוונים שזה גם יכלול את הסביבה הימית.

בשנים האחרונות תיבת נוח הפכה לסמל בכל העולם, לא רק למחויבות של בורא העולם לשימור הבריאה אלא גם ליכולת שלנו, בדור הזה, להיות שותפים לאותה משימה קדושה. למעשה, זאת גם חובתנו.

אני מסיים. חברות וחברי הכנסת, הסופר דנטה כתב לפני 700 שנה שהמקומות החמים ביותר בגיהינום שמורים לאנשים המעדיפים בזמן משבר לשבת בחיבוק ידיים. ההצבעה בעד החוק הזה היא אמירה שאנחנו איננו אדישים ואיננו שאננים. אני מבקש מכם, חברות וחברי הכנסת, להצביע בעד החוק, המבטיח שבמשמרת שלנו מדינת ישראל אכן תעשה מאמץ עליון להבין מהו מצב הטבע בגבולותיה ואף תכנס מומחים שימליצו כיצד ניתן להבריא אותו. זה המעט שנוכל לעשות למען היצורים שאיתם אנחנו חולקים את הארץ הטובה הזאת. תודה רבה.