מחסור בחלב בחודש האחרון

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, חבר הכנסת מקלב. אני חייב קודם כול להתנגד להערכה אחת בשאלתך, כי זה לא נכון שהמשרד לא נערך לכך, אלא הפוך. משרד החקלאות נערך וגם דרש לא פעם ולא פעמיים גם מהמחלבות וגם מהרפתנים לראות מה קורה לקראת חגי תשרי, כי התופעה הזאת היא תופעה שמעת לעת קורית בימי החגים, וצריך להבין מה הסיבה שלה, הכותרת "מחסור בחלב" פשוט לא נכונה, כי לא היה מחסור בחלב גולמי. לא היה מחסור בחלב שאותו חולבים החקלאים והרפתנים מהפרות, כי כבודו בוודאי יודע שגם מטעמים של צער בעלי חיים החליבה מתבצעת בכל יום מימות השנה, כולל שבת ויום כיפור.

החלב הזה מגיע מהרפת למחלבה, ושם עושים את העיבוד למוצרי החלב המעובדים – החלב בקרטון שאנחנו מכירים, חלב בשקית, הקוטג', היוגורטים, כל אחד עם המוצרים שהוא צורך. רק צריך להבין שבחודש ספטמבר, בין היתר בגלל החגים – נפל חודש שבו כל החגים היו באמצע השבוע – לא היו ימי עבודה. מי שזקוק לאותם ימי עבודה הן המחלבות שמייצרות ומעבדות את החלב. הסיבה שלא היו ימי עבודה, כי המחלבות לא עובדות – הן לא עובדות לא בשבתות ולא בחגים. אני מרשה לעצמי להניח שכבודו לא מתכוון שהמחלבות במדינת ישראל יהפכו להיות מחלבות שעובדות 24/7. המחסור בימים האלה הוביל אפילו לתוצאה שבה יובשו 16 מיליון ליטר של חלב, כי אי-אפשר היה לעבד אותם. נשפכו עוד 2.3 מיליון ליטר של חלב כי אי-אפשר היה לעבד אותם, פשוט לא היו ימי העבודה האלה.

צריך להבין, בהיערכויות שעשה משרד החקלאות אל מול המחלבות ביקשנו גם להשבית קווי ייצור של מוצרים אחרים כדי שייצרו יותר חלב מבדרך כלל, ושיעמדו בקצב הזה. נערכו. אבל חלב ניגר, שהוא חלב שאורך חיי המדף שלו קצר יחסית לעומת מוצרים אחרים, ואנחנו רואים את זה גם במוצרים נוספים, בקוטג' קצת, שגם חיי המדף שלו קצרים – בתקופה כזאת שבה אין ימי עבודה, הפתרון היחיד הוא אם היה קו ייצור שהוא קו לא כשר, שעובד גם בשבתות וחגים, וניתן היה לייצר חלב. אני מניח שמחלבות, שפועלות על פי שיקוליהן, אגב, גם מבחינת המשרד, משרד הכלכלה במובן הזה לא מתערב להן בשיקולים העסקיים. אני יכול לומר לך שיש מחלבה שבחרה משיקוליה העסקיים לא לייצר מוצרים מפוקחים, ואתה רואה מחלבה שמעדיפה להתמקד במוצרים שבהם אין פיקוח, שבהם השוק חופשי, ולא להיות כפופה לכאבי הראש האלה.

אני חושב שחלק מהמחסור נבע גם מלחץ של הציבור. היה מחסור בחנויות, אז הוא אמר, אוקיי, אם אני קונה בדרך כלל שלושה או ארבעה קרטונים, אני אקנה חמישה או שישה קרטונים, ואז זה נגמר. לא הייתה בוודאי איזושהי העדפה, לפחות לפי מה שאנחנו רואים, בין רשתות לבין מכולות. הקושי הגדול הוא במחסור בימי ייצור. אבל בהחלט אני יכול לומר לך שאנחנו גם צופים פני עתיד, נראה איך מתמודדים עם התופעה הזו בצורה אחרת, כי היא קורית בכל פעם שיש חגים שנופלים באמצע השבוע ויש מיעוט ימי עבודה בחגים האלה, וצריך לראות איך נערכים פה, בין אם זה בקווי ייצור שאולי לא כשרים, שיוכלו לספק תוצרת לאוכלוסייה שלא צורכת את התוצרת הכשרה, ולייצר את האיזון הזה. אבל בהחלט יש פה משהו שהוא לא נכון מבחינת איך שהשוק עובד, זה מצריך חיוב של קווי ייצור נוספים. מבחינת התוצרת החקלאית שעליה אמון משרד החקלאות, חלב היה; לא היו ימי עבודה למחלבות לעבד אותו.

לא, לא הייתה. אני לא מכיר. לא הייתה תופעה כזאת. צריך להבין רק שמה שאני בדקתי גם מול הרשתות – ואני גם הולך לשבת עם מנהלי כל הרשתות. אגב, אני הולך לעשות את זה מכמה טעמים, גם מהטעם של הרפורמה שאנחנו עושים, מפני שאנחנו מעוניינים להילחם בפערי התיווך. אני לא יכול לשבת עם מנהלי הרשתות ביחד, אני צריך בנפרד מטעמים של תחרותיות והממונה על ההגבלים.

גם כאן, אחת הבעיות הייתה שגם בסופרים – הסופרים עצמם, לאור תחושת המחסור שקיימת אומרים, אוקיי, בדרך כלל אני מזמין 50 ארגזים, אני מזמין 100 הפעם. אז פה הייתה איזושהי חלוקה. לא היה סופר שלא קיבל או מקום שלא קיבל מוצרי חלב.

לא, זה לא עידוד. לא עידוד. אתה צריך להבין, חבר הכנסת מקלב, צריך להבין – – –

זה לא עניין של עידוד. רק צריך להבין שכשאנחנו עכשיו עם מחלבות שמחויבות לכשרות ולא יכולות לייצר או אפילו לעשות קו ייצור נפרד – נניח שאפילו היה קו ייצור אחד שהיה מייצר בתקופות כאלה, והוא היה של חלב לא כשר. דיני הלכה ודיני כשרות אנחנו לא נשנה בבניין הזה. את זה אי-אפשר לעשות.

נערכו, נערכו. כל המחסנים היו לטובת הנושא הזה.

תודה על השאלה, חבר הכנסת מקלב. אני חושב שזה אחד הנושאים החשובים, ואגב, גם המעניינים, לעסוק בהם.

כאן קצת היסטוריה, אדוני היושב-ראש. הפעם אני אאריך בתשובתי, כבן העיר רחובות, אז מושבה, שנוסדה ב-1890, שהסבא של הסבא שלו שלח את ילדיו לארץ ישראל להקים את המושבה רחובות. המושבה הייתה מושבה חקלאית. הם התחילו לעסוק בחקלאות, 1890, לא היה אז משרד חקלאות, לא הייתה תמיכה ממשרד החקלאות, לא היו סובסידיות. 1896 – שנת שמיטה, שנת שמיטה בארץ ישראל, ופתאום צריך להתמודד עם משהו שהחקלאות לא התמודדה איתו. הרי רק למדו דיני שמיטה. פתאום יש חקלאות בארץ ישראל וצריך להחליט מה עושים עם החקלאות, והיו ויכוחים ודיונים גדולים. היה ההיתר שנתן אז הרב קוק כרב המושבות, והיו גם כאלה שלא קיבלו – אגב, חברי הכנסת, שתדעו, המחלוקות שאנחנו רואים פה היום, לא המצאנו אותן פה; זאת אומרת, זה לא רק השנה, זה היה גם אז. היו כאלה שאפילו רצו להחמיר יותר מפסיקתו של הרב קוק, כמו יעקב ברוידא, אחד מהאנשים שתרמו אז. בית הכנסת הגדול ברחובות נקרא על שם אשתו, אוהל שרה, והוא התעקש שישמרו שנת שמיטה. לא פשוט לשמור בארץ ישראל ב-1896 שנת שמיטה, משם מגיע האוכל שלך. מצאו את הפתרונות. גם כאן, אתה מכיר יותר טוב ממני את הפתרונות ההלכתיים, בין אם זה של היתר המכירה ובין אם זה יבוא. וחלק מזה זה פתיחת השוק ליבוא ויבוא תוצרת חקלאית ממקומות אחרים.

זו הסיבה, אחת הסיבות, שאני נפגשתי עם שר החקלאות הירדני. כבר לפני כמה חודשים, ממש בתחילת כהונתי, נפגשתי עם שר החקלאות הירדני כדי לסכם הסכם ולרכוש מירדן ירקות ופירות. גם כשאני רוצה את התוצרת החקלאית שנרכוש לכאן כדי שיצרכו אותה מי ששומרים את השמיטה, אני רוצה שהיא תהיה טרייה כמה שיותר מכמה שיותר קרוב. צריך להבין – – –

היא לא דאגה להם למים. אני יכול להגיד לך שדואגים להם למים כבר הרבה זמן במסגרת ההסכמים עם ירדן, הסכמים סופר-חשובים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

הקשר שלנו עם ירדן הוא דרמטי לביטחון הלאומי של מדינת ישראל, ולצערי אנחנו נכנסנו אחרי תקופה ארוכה שבה הקשר הזה ניתק כמעט לחלוטין. מערכת היחסים הייתה מאוד מאוד קשה, ואנחנו עובדים קשה מאוד כדי לשקם אותה, בין היתר בפגישה הזו שלי עם שר החקלאות הירדני, עם רשימה ארוכה של נושאים שבהם אנחנו רוצים לשתף פעולה. לא רק יבוא פירות וירקות אלא גם מלחמה במזיקים, כשאנחנו נלחמים במזיקים מסוימים לחקלאות שלנו. המזיקים, אין להם בדיקה בביקורת הגבולות אם הם עברו בין ירדן לישראל. אנחנו חיים באותו אזור, ודווקא בתחום הזה לא בודקים אותם, לא רשויות הביטחון, לא אף אחד. אני רואה עכשיו שהתחלף היושב-ראש. אני לא יודע אם היושב בראש יודע, אבל לא בודקים את זבובי הפירות, למשל, כשהם עוברים מישראל לירדן או מירדן לישראל.

לא, אין מחסומים, לא של המוח'בראת ולא של אחרים. הסיפור הזה מחייב אותנו לשיתוף פעולה. ואני שמח שעם כינונה של הממשלה הזאת חידשנו את השיח עם ירדן, גם בהקשר של שנת השמיטה, על יבוא של תוצרת חקלאית. יותר מזה, הגדלנו את מכסות היבוא של התוצרת החקלאית. פה אני חייב לומר גם מילה על הרפורמה שאנחנו עושים בחקלאות. אני חושב שהשוק צריך להיפתח, צריך להיפתח לתחרות.

החקלאות הישראלית יודעת להיות תחרותית. היא הייתה תחרותית הרבה מאוד שנים, היא גם היום תחרותית בתחומים מסוימים. איפה שהשקיעו בחדשנות, איפה שהשקיעו ביזמות, איפה שהשקיעו בטכנולוגיה חדשה, בזנים החדשים, בלראות איך אנחנו עושים את היכולת שלהם להבשיל מהר יותר, שם אנחנו מובילים. אז אנחנו מייצאים אבוקדו למדינות אחרות, אז בוודאי שאנחנו יודעים להיות תחרותיים באבוקדו. אנחנו מייצאים תמרים למדינות אחרות, בוודאי שאנחנו יודעים להיות תחרותיים גם שם. ואני אומר לך שאנחנו יודעים ויכולים להיות תחרותיים גם בפירות וירקות.

לכן הפטנט הזה של מכסות, שיושב שר וקובע מכסה כמה אפשר לייבא וכמה אי-אפשר לייבא, כאילו אנחנו ננהל את השוק – ניהול שוק כלכלי על ידי ממשלות ברמה של לקבוע כמה צורכים, כמה אוכלים, כמה שותים – אבד עליו הכלח, עבר מן העולם. חלק מהפתיחה הזאת, אני מקווה שכשתסתיים הרפורמה – צריך להבין שהפתיחה הזו, אנחנו עושים אותה על פני חמש שנים. בשנת השמיטה הבאה לא נצטרך לקבוע מכסות מיוחדות בגלל שנת שמיטה עכשיו, של יבוא. אלא יהיו תקופות שבהן אתה אומר, אוקיי, זאת שנה שבה יש פחות צריכה, יש כבר מאיפה לייבא, כבר כל המערכת תראה את האבסורד. במיוחד לקראת השנה הזאת צריכים לקום יבואנים ולהתקשר עם חקלאים שם ולדאוג לכל התחלופה הזאת, בשוק שלא היה מתוכנן כל כך, לא היינו נדרשים בכלל לסוגיה הזאת. לעניין השמיטה נדרשנו לכך, נתנו יותר מכסות יבוא של פירות וירקות. עיקר הבעיה היא, אגב, ככל שתתקדם השנה, כי חלק מהתוצרת עוד קיימת מקודם.

אבל אני אומר לך ששנת השמיטה גם נתנה לנו את ההזדמנות לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם הירדנים, חשוב מאוד, ספציפית סביב הנושא הזה. דרכו אנחנו נעמיק את שיתוף הפעולה בנושאים אחרים, שאני לא ארחיב עליהם כרגע, אבל שיסייעו לחקלאות הישראלית לפתוח שווקים חדשים ברמה שתהפוך אותנו – – –

אני חייב לומר לך, חבר הכנסת מיכאלי – – –

מלכיאלי, סליחה. סליחה. אני כל הזמן מתבלבל בינך לבין חברת הכנסת מיכאלי. אני לא יודע למה. יכול להיות בגלל האג'נדה.

חבר הכנסת מלכיאלי, תתפלא, הירדנים צריכים דברים ממדינת ישראל. ואני אגלה לך עוד סוד. גם אנחנו צריכים דברים מירדן. ואנחנו יודעים לנהל איתם את השיח הזה, והשיח הזה הוא שיח טוב. לפחות במובן הזה, כשאני ישבתי מול שר החקלאות הירדני היו לי לא מעט בקשות. לא את כולן אני יכול לפרט כרגע, ואני שמח להגיד לך – – –

אני שמח לומר לך שבדברים שביקשתי ממנו אנחנו מתקדמים בנתיב מצוין, שישפיע דרמטית לטובת הכלכלה הישראלית והחקלאות הישראלית. אבל לקח לנו הרבה זמן לגשר על פער וחוסר אמון שנשאר כאן מהממשלה הקודמת, כולל מה שהוביל לאובדן של קרקעות חקלאיות, ולו היה שיח נכון עם הירדנים, שמבין שבתוך ההסכמים האלה אנחנו צריכים להיות איתם ולעבוד איתם בשיתוף פעולה ובכבוד הדדי, לא היינו מפסידים את הקרקעות החקלאיות האלה שהממשלה הקודמת הפסידה, וניתן היה לשמר אותן.

אני הייתי שמח מאוד, רק אני אומר לך, את מה שאתם הפסדתם ואת מה שאתם קלקלתם בממשלה הקודמת, ייקח לנו קצת זמן לתקן.

חלק מהדברים, חלק מהדברים – – –

חלק מהדברים, חלק מהדברים אנחנו עושים מהר – – –

אני יכול לומר לך שכשהיה שר חוץ לנתניהו שקוראים לו אביגדור ליברמן, המשרד הזה תפקד. ואני מציע לך, חבר הכנסת מלכיאלי, תבקש, תזמין מחקר. אתה יכול להזמין מחקר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת – – –

תנסה לברר מה עלה בגורלו של משרד החוץ אחרי שעזב אותו אביגדור ליברמן; ומה עשה ראש הממשלה מהמשרד הזה, ואיך הוא פירק אותו לגורמים, כולל סגירת נציגויות, כולל דילול כל המעמד של משרד החוץ בעולם, עד כדי כך שאתה מגיע למצב, בשומר החומות, שלרשות הפלסטינית יש יותר נציגים ממה שיש למשרד החוץ בעולם. הגענו למצב שבו העסק הזה מפורק לחלוטין, גם מבחינת יחסי החוץ וגם מבחינת תחומים אחרים. אז אנחנו מתקנים, ואני שמח על התיקון הזה.

אני אומר עוד פעם, שנת השמיטה נתנה לנו סיבה ליזום קשר מול הירדנים ולהעמיק את שיתוף הפעולה. אני אשמח לראות את המחקר שתזמין מהכנסת – מה עלה בגורל משרד החוץ מאז עזיבתו של אביגדור ליברמן ועד כניסתנו חזרה לממשלה.

בין היתר, אגב, כשר אוצר, הוא זכה להחזיר תקציבים למשרד החוץ שנגרעו ממנו אחרי הרבה מאוד שנים. כי נורא נוח לשבת ולספר – –

אם כבר העלית את "לקח מהחלשים", בוא נדבר על התקציב החברתי, אולי הטוב ביותר שהוגש, בוודאי בשנים האחרונות. אתה יודע, הפעם האחרונה שהצביעו כאן על תקציב הייתה ב-2018.

אז עכשיו, ב-2021, מצביעים על תקציב. בוא נזכיר לך על מה אתה תצביע בתקציב. אני מקווה שתצביע בעד.

אני בטוח שלהעלות את ההכנסה המינימלית לאזרח ותיק במדינת ישראל לגובה של 70% משכר המינימום – אנחנו מדברים על תוספת של כ-500 שקל לחודש לכל אזרח ותיק, 500 שקל, שהוא מקבל אותם לחשבונו, בנוסף להכנסתו לתוך עולם הבטחת ההכנסה, שנותן לו הנחות בארנונה, בחשמל, בנושאים אחרים, מגוון רחב של רשת ביטחון סוציאלית. אני בטוח שאתה תצביע בעד הדבר הזה. אבל אולי יש לי הרושם והתחושה, אולי, מדבריך, שהכול בשבילך זה רק קרדום לחפור בו, רק לחפש איך אתה תתנגד לתקציב הזה. אז יש לך הזדמנות להוסיף ולהצביע בעד תקציב חברתי כל כך.

יושב כאן שר הרווחה והביטחון החברתי. עוד לפני שאושר תקציב המדינה, קרא לו שר האוצר – אני לא יודע מתי קרה דבר כזה, ויעיד פה השר מאיר כהן. הוא כבר היה שר רווחה. הוא אומר, קורא לך שר האוצר – עוד אין תקציב מדינה – ואומר לך: תשמע, עוד לפני שיש תקציב, באישור מיוחד, אנחנו נותנים מקדמה לתוכנית למלחמה באלימות במשפחה. מה התוכנית הזאת? זאת תוכנית שהממשלה הקודמת, ב-2017, קיבלה עליה החלטה, אדוני היושב-ראש.

זאת עוד דוגמה.

עוד דוגמה לתקציב חברתי. אני אסיים בנושא של המלחמה באלימות במשפחה. חבר הכנסת מלכיאלי, בוודאי אתה מכיר את זה כי הייתם שותפים לממשלה שקיבלה החלטה, ב-2017, על תקציב לתוכנית הלאומית למלחמה באלימות במשפחה, ויצאה גם בכותרות ובהכרזות על התוכנית הזאת. רק היא שכחה דבר אחד קטן, אתה יודע מה? לתקצב אותה. לשים כסף.

אז היא לא שמה כסף ב-2017, והיא לא שמה כסף ב-2018 וב-2019 וב-2020.

ונשים נרצחו, והאלימות במשפחה עלתה וגאתה עד למצב בלתי נסבל, שאותו אנחנו צריכים לתקן היום. וזאת רק דוגמה אחת למה שאנחנו צריכים לתקן. אז קורא שר האוצר לשר הרווחה והביטחון החברתי, ואומר לו: אתה מקבל עכשיו את התקציב, כפי שהחליטו אז, עוד לפני שאנחנו מאשרים תקציב מדינה. צא לדרך, תתחיל לפעול, נשלים לך את כל מה שצריך בתקציב המדינה.

אנחנו מדברים על תוספת של יחידות דיור לדיור הציבורי ובנייה של דיור ציבורי. כמה זמן לא בנו דיור ציבורי? כמה זמן ישבתם בממשלה? לא בניתם דיור ציבורי, לא עשיתם את זה. כמה זמן ישבתם בממשלה? לא העליתם את הסיוע בשכר דירה לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים במדינת ישראל, שמקבלים סיוע מהמדינה. אז אתם, את המשחקים שלכם עשיתם אך ורק לקוניונקטורות הפוליטיות שלכם, ובגלל זה הרשיתם לעצמכם להיות חתומים על המחדל הכלכלי הגדול ביותר שיש במדינת ישראל, וזה להשאיר את המדינה הזאת בלי תקציב מדינה, בלי תקציב מדינה – –

– – כל כך הרבה הזמן, ואתם יודעים מה המשמעות של התקציב הזה.

אני גאה להיות חלק מממשלה שתעביר את התקציב הכי חברתי שהיה פה בתקופות האחרונות. ויותר מזה, שתעביר תקציב. וכן, חבר הכנסת מקלב, היא גם תטפל בנושא של שנת השמיטה, ותטפל בנושא פתיחת השווקים, כדי שיהיו כאן גם תחרות וגם חקלאות ישראלית פורצת דרך. תודה רבה.