הצעת חוק להפחתת השימוש ברכב פרטי ולעידוד שימוש בתחבורה הציבורית, התשפ"א–2021

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כפי שאמר היושב-ראש, אנחנו דנים בהצעת חוק להפחתת השימוש ברכב פרטי ולעידוד שימוש בתחבורה הציבורית. זה דבר שכולם מסכימים לו, רק חסר בכותרת איך עושים אותו – איך אנחנו מפחיתים את השימוש ברכב הפרטי ומעודדים עוד ועוברים לשימוש בתחבורה הציבורית. והינה, ראו זה פלא, יש דבר אחד שקל מאוד לעשות אותו: ברגע שאנחנו לא מחייבים את כל העובדים שמקבלים אחזקת רכב – ואני אתמקד בעיקר במגזר הציבורי ובשלטון המקומי, נשאיר רגע את המגזר הפרטי. כפי שכולנו יודעים, כל מי שמקבל אחזקת רכב צריך גם להחזיק רכב בפועל. אי-אפשר לקבל אחזקת רכב בלי שיש לך רכב.

לכן, מה עושים אנשים שרוצים ומעוניינים – ומי לא מעוניין לקבל אחזקת רכב או לא מעוניין לקבל תוספת במשכורת? אין מי שמוכן לוותר על התוספת הזאת. מה עושים אנשים? קונים רכב. כשקונים רכב מה עושים עם הרכב? נוסעים ברכב. הפיתוי נמצא, קל יותר, זמין יותר – למה שייסעו ברכב ציבורי? מה אנחנו עושים בזה שאנחנו מתנים אחד בשני? אנחנו גורמים לכך שאנחנו מעודדים אנשים לקנות רכב פרטי, ויש לנו תמריץ שלילי לנסוע בתחבורה הציבורית. אנחנו רוצים להפוך את הקערה על פיה בצורה הכי פשוטה והכי הגיונית – שדרך אגב, כולם מסכימים לה – והיא לא להתנות את אחזקת הרכב בזה שאדם צריך לקנות את הרכב. תקבל אחזקת רכב. אבל איפה הבעיה? למה בכל אופן אנחנו קוראים לזה אחזקת רכב?

אז הסיפור הוא כזה – הסיפור הוא ידוע. במסגרת משאים ומתנים שהיו בין ועדי העובדים לבין הממשלה היה פתרון. זה רצה תוספת במשכורת, ולחלק מהתוספת היו גם סיבות: אנחנו נוסעים לעבודה, יש לנו נסיעות ודברים כאלה. מצד שני הממשלה והאוצר מאוד לא רצו להעלות את המשכורת, מכיוון שזה עלויות גדולות מאוד, אז אמרו: נעשה משהו אחר, מה שנקרא בונוסים, שלא נמצאים בגוף המשכורת. זה לא תחשיב, זה לא מרכיב שהוא חלק מהפנסיה. ניתן אחזקת רכב. אחזקת רכב אתה מקבל כל זמן שאתה עובד. כשאתה לא עובד אתה לא מקבל אותה, והיא גם לא בתחשיב. אז אם אדם מרוויח 10,000 שקל ועוד 3,500 שקל על אחזקת רכב – ביחד 13,500 שקל, על 10,000 הוא מקבל פנסיה ועל 3,500 הוא לא מקבל. אנחנו אומרים את הדבר הכי פשוט: אל תתנה אחד בשני. תיתן להם.

עכשיו אני אוסיף לך עוד דרגה – החוק מדבר על עוד משהו: המצב היום הוא שאנשים שיש להם פחות מ-100% נכות וזכאים לגמלת ניידות, אנחנו מחייבים גם אותם להחזיק רכב. אותו אחד שיש לו נכות חייב להחזיק רכב, הוא לא יקבל את הניידות בלי זה. אם הוא אומר שהוא גר במרכז העיר וקשה לו לנהוג והוא רוצה להמיר את גמלת הניידות בנסיעה במוניות, בתחבורה הציבורית, הוא לא יקבל את זה, אנחנו אומרים לו לא.

לא את הכול. זה – למי שיש לו מעל 100%. אנחנו מדברים על כאלה שיש להם פחות מ-100%. שם ההתניה היא דווקא ברכב פרטי.

מעבר לזה, נחזור רגע לעובדים. מה קורה לעובדים שאין להם היכולת לקנות רכב? גם אם יש לו אחזקת רכב אבל אחזקת עולה לו יותר מהאחזקה שהוא מקבל – הוא מקבל 2,000 שקל אחזקת רכב, ואחזקת רכב עולה לו 3,000 שקל והוא לא יכול לעמוד בזה – אנחנו אומרים לו: אתה לא מקבל את זה. אנחנו מפלים את העובדים החלשים.

לא זו אף זו, מעבר לכך, אנשים שיש להם מגבלות ראייה ומגבלות אחרות שלא יכולים לנהוג ברכב או הם אנשים עם מוגבלויות והם לא יכולים לקנות את הרכב – הם לא יקבלו את אחזקת הרכב. סדרה שלמה של אפליה ודברים מעוותים שאנחנו עושים. דרך אגב, כשדיברנו על גמלת ניידות – יש כאלה שאם יש להם נניח בעיית ראייה, הם לא יכולים לנהוג ולא יכולים לקבל את אחזקת הרכב.

זאת ועוד, אנחנו גורמים כך לעוול ולתמריץ ומצב שלילי שאנשים נוסעים ברכבים פרטיים וגורמים לזיהום אוויר, להוצאות דלק, לעומסים בכבישים – שזה החלק העיקרי. כולנו יודעים, ופורסם גם בעיתון, שידוע שבירושלים בימי חמישי יש פחות לחץ בכניסה לירושלים. מדוע יש פחות לחץ בכניסה לירושלים? עובדי הממשלה לא באים, נמצאים בתל אביב. עד לפני תקופה לא ארוכה הייתי במשרד התחבורה. במשרד התחבורה, באיזה מנהג קודם, בימי שלישי עובדים בתל אביב. יש משרד גדול של משרד התחבורה בתל אביב, אז עובדים בתל אביב. זה תענוג לאלה שנשארים פה – החניון ריק, אפשר להשיג חניה, אתה לא צריך להסתובב עשר פעמים עד שאתה מוצא חנייה. אנחנו רואים כמה אחזקת הרכב הזאת היא משמעותית לזיהום האוויר, להוצאות על דלק ולפקקים. אין על זה חולק.

זה עבר כמה ורסיות, ואני רוצה לספר לכם שהממשלה החליטה ב-2007 שהיא מתמרצת. היא עשתה ועדה ירוקה בין-משרדית, ואחת ההחלטות – לעבור ולהוביל שימוש ברכב ציבורי – –

– – בלי שאנחנו מתנים תשלום אחזקת רכב בהחזקת רכב.

אבל זה הכול כלול באחזקת רכב. עכשיו יש לך שתי אפשרויות: או שאתה רוצה לקנות רכב או רכב ליסינג. זה לא משנה כאן בעניין הזה, הוא חייב לקנות רכב או לקבל ליסינג. הוא לא יכול להגיד: אל תיתנו לי לא ליסינג, לא רכב שלי, תן לי את הכסף הזה במשכורת. לא נותנים לו את זה. וזה נסחב איתנו אחרי החלטת הוועדות כבר 13 שנה של החלטות ממשלה, דוח של בנק ישראל שמדבר על כך, החלטת ממשלה נוספת לפני שמונה שנים, לאחר הדוח ולאחר ההסכם עם ה-OECD – שגם את זה צריך לעשות – והממשלה לא מתקדמת עם העניין הזה. כולם מסתירים את זה. במקום שהממשלה תציג את החוק הזה ותביא את ההסכם הזה – לא, האוצר לא עומד. כל זה מהפחד שזה יהיה בתור מרכיב, והאקטואריות של הרבה שנים נמדדת בסכום גדול, ואם אנחנו נצטרך להפוך את כולם למשכורת בסיסית, ועל זה לשלם לכל הפנסיונרים ובכל הפנסיה התקציבית, לשלם לכולם על זה פנסיה, ודאי שלא.

אבל היה עוד משהו, עוד ציון דרך באמצע: הייתה תקופה שלא ביקשו את זה, ובעקבות זאת הייתה תביעה לבית המשפט להכיר, ובית המשפט הכיר בזה כחלק – אם זה לא ישולם בצורה של אחזקת רכב אלא כמרכיב בתוך המשכורת, זה יחויב בתוך הפנסיה.

לכן, אנחנו מציעים בהצעת החוק הזאת שהחוק יגיד בפירוש: אומנם אתה לא מקבל את זה – אתה מקבל אחזקת רכב ואין לך רכב, אבל אנחנו מכירים בזה בגלל עידוד התחבורה הציבורית. אנחנו גם מאפשרים לאנשים – המעביד יכול לדרוש מ-10% מהעובדים שלו שהוא רוצה דווקא שיהיו ברכב – –

– – שדווקא כן יחזיק רכב. יש זכות למעביד ל-10% מהעובדים שלו – באמת יש הלימה בין אחזקת הרכב לבין השימוש ברכב – – –

היום היא מחייבת ואנחנו רוצים שלא תחייב, אבל אנחנו רוצים שלמעביד תהיה הזכות, בכל משרד ממשלתי ל-10% מהעובדים, שאנחנו יודעים שיש סוג של הלימה – – –

יכול להיות, על זה לא חשבתי, ואתה, כיושב-ראש ועד עובדים, יודע את זה, אבל החוכמה שיש בך היא לבוא לוועדה ולחשוב איך אנחנו מתגברים על זה, ואם זה לא נכון וזה לא טוב, אז נוריד את הדבר הזה. אנחנו עשינו כמה וכמה דברים שייתנו מענה גם למעביד, ומצד שני – – –

כשיש אוזנייה לא שומעים.

חבריי חברי הכנסת, בדיונים האחרונים שהיו בהסתדרות – אני עצמי הייתי אצל ניסנקורן כשהיה יושב-ראש ההסתדרות החדשה – – –

אצל ניסנקורן.

אני לא יודע, היה אחד, יושב-ראש ההסתדרות החדשה, אבי ניסנקורן – – –

בהסתדרות החדשה.

לא היה? בהסתדרות הוא היה.

לא היה? היה. ישבנו והועלו כמה נושאים – עזוב, במקרה הזה הוא עבד נכון. הועלו כמה דברים. לכול יש פתרונות, לכול יש פתרונות. הבאנו חוות דעת משפטית בעניין הזה.

כשהייתי יושב-ראש ועדת המדע בכנסת ניהלתי וקיימתי כמה דיונים בנושא הזה, מכיוון שזה קשור למדע, להפחתת – אין מי שלא חושב ככה. בסוף, יוצא כאן שאנחנו נמצאים באותו מצב כמו של סוף שנה, ולכן אני מביא זאת כהצעת חוק פרטית. אבל הממשלה ביקשה בכל אופן שלושה חודשים לבדיקה, למשא ומתן בין-משרדי שמשרד המשפטים יוביל אותו, משרד התחבורה יוביל אותו ומשרד האוצר, כדי שנוכל להביא את הצעת החוק הזאת בצורה מוסכמת.

בהזדמנות הזאת, אני רוצה להודות על שיתוף הפעולה, וראשית – לסגנית ראש עיריית תל אביב הגב' מיטל להבי, שהיא דרבנה הרבה. אנחנו עובדים ביחד הרבה שנים. היא פנתה אליי כשהייתי יושב-ראש ועדת המדע, ואנחנו ממשיכים בעניין הזה; לחבר הכנסת רם שפע, שהיה שותף בעניין הזה; לשר המשפטים גדעון סער ולשרת התחבורה מרב מיכאלי; אריאל יעקובי, יושב-ראש הסתדרות עובדי המדינה, שאנחנו בקשר איתו ואנחנו רוצים להמשיך את הקשר הזה בעניין הזה – – ואני מבין שאתה מכיר אותו כבר, נכון? ואתה גם מוקיר.

– – ולקובי בר נתן, הממונה על השכר באוצר, וגם לשר במשרד האוצר חמד עמאר, שדיבר איתי היום והוא מוכן להיכנס ולשבת עם כל מי שקשור לעניין הזה באוצר. אני מקווה מאוד שב-90 היום האלה נצליח להגיע להסכמה כדי שהדבר הזה, השינוי הזה – כדי שאנשים יוכלו לקבל את החזר הכסף בתוך המשכורת במזומנים והם גם לא יצטרכו לקנות רכב אלא ייסעו הרבה בתחבורה הציבורית – –

– – ואנחנו נראה באופן מעשי את ההפחתה של – – –

תודה רבה.