אני אשמח אם חברי הכנסת לא יצאו, כי החוק שלי מדבר על מתאבדים במדינה הזו. תחשבו, כל מי שיוצא – –
– – שיחשבו על המתאבדים במדינה.
תודה רבה. חבריי חברי הכנסת – – –
חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש – – –
דודי, אני רוצה להתחיל. תודה.
מדינת ישראל, חברים יקרים, משקיעה מיליוני שקלים בקמפיינים ענקיים למאבק בתאונות הדרכים, וזה טוב, טוב מאוד, כן, מאה אחוז – אך באותו זמן בישראל מתאבדים מדי שנה כ-500 בני אדם, בנים ובנות, שרבע מהם הם צעירים מתחת לגיל 25. תארו לעצמכם, לא עלינו ולא עליכם, שכבה של תלמידים בבית ספר שפתאום נעלמת, או תארו לעצמכם, חס וחלילה, פלוגה שלמה שנעלמת, או תארו לעצמכם מושב, קיבוץ או יישוב קהילתי שהיה ופתאום הוא נעלם. אלו המספרים. זה מזעזע. 500 מתאבדים כל שנה, ואני בכוונה אומרת את הנתונים האלה כדי לזעזע את כולם, כי זו הופכת להיות מכת מדינה.
אני אומרת את זה כדי שכל אחת ואחד מאיתנו יבין שיש תוכניות למניעת אובדנות. יש תוכנית מוסדרת שמבוססת על מחקרים, ואני מחזיקה מחקרים מהממ"מ, מהבית הזה – שאם תקום רשות לאומית למניעת אובדנות, היא תוכל בוודאות לצמצם את מספר המתאבדים, כן, את מספר המתאבדים, אם תקום כזאת רשות. הנתונים הם מזעזעים. אנחנו יודעים כרגע על בין 500 ל-600 מתאבדים – שיודעים שהם מתאבדים, אבל יש הרבה יותר, כי יש משפחות שמתביישות להגיד שיש מתאבדים בקרב המשפחה. אבל שימו לב לנתון היותר-חמור: 7,000 ניסיונות התאבדות בשנה, מחצית מהם צעירים. הם מגיעים כל שנה לחדר המיון עקב ניסיון התאבדותי, אובדני. רבים גם נשארים נכים כל החיים, והמדינה מטפלת בהם. והיה אפשר למנוע את זה.
בואו, אני רוצה רק לתת כמה נתונים. המספר האחרון – 572 מתאבדים. בין 2019 ל-2020 התאבדו – שימו לב, בין 2019 ל-2020, אנחנו מדברים על מעל שנה – 1,468 מתאבדים. 6,370 אנשים ניסו להתאבד בשנה האחרונה. בין 2 ל-2.5 מיליארד שקלים זה המחיר, העלות השנתית למשק הישראלי של מקרי התאבדות. הנפיצות של התאבדות היא בעיקר אצל צעירים, להט"בים, נפגעי תקיפת אונס ותקיפות מיניות, עולים חדשים, אבות ואימהות גרושים, רווקים, קשישים, אלמנים, משפחות שכולות. חברים יקרים, זה לא פוסח על אף אחד, וזה יכול להגיע לכולנו.
מאז שנת 2006 – ביטן ומיקי, זה מפריע לי. מאז שנת 2006 בצה"ל מיישמים תוכנית למניעת אובדנות. והתוכנית הזו – חברים, שימו לב לנתון – הקטינה ב-75% את מקרי ההתאבדויות בצה"ל. ואני שואלת: למה לא לעשות את זה ברמה כללית, לכולם? כולנו כאן ביחד חייבים לתמוך בהצעה הזו. ביקשו ממני לדחות אותה. אני מוכנה, אבל חברים יקרים – אני מוכנה גם לתת את הקרדיט למי שרוצה, אני רק זועקת מעומק נשמתי: צריך לעשות משהו. כי כל מי שמציל נפש אחת מציל עולם ומלואו.
הנתונים שמניתי – תקשיב, גלעד – הנתונים שמניתי מבוססים על מחקרים, הם לא איזו המצאה, ולכן החשיבות הרבה שלהם – להקים רשות לאומית. יושב פה שר התחבורה לשעבר, והוא יגיד לכם כמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שחשובה מאוד, שמקרי המוות שלך – שזה גם אסון, אסון – בין 200 ל-300. אנחנו מדברים על בין 500 ל-600 שמדֻווחים. אבל אומרים לי שיש הרבה יותר שלא מדֻווחים. יש משפחות שמתביישות, כי הגישה היא שאם הם יגידו שמישהו מבני משפחתם התאבד אז זה ימנע שידוכים או יעשה איזשהו משהו בתוך המשפחה. לא מתקרבים, חס וחלילה, למי שיש במשפחתו מתאבד.
וכיום בישראל יש עבודה רבה, יש עבודה רבה של תמיכה במשפחות שכולות. כמו שיש למשל משפחות שכולות מהצבא – ואנחנו מובילים בעולם, אבל שכחנו. למה שכחנו אותם? כי פשוט מדובר באנשים שהזעקה שלהם לא נשמעת. ואני מסתובבת באותם בתי חולים, אני רואה אותם. אני רואה – לפעמים מחזיקים מיטות, שנים הם מחזיקים מיטות. אבל אם היינו לפני כן, בגילים צעירים יותר, בבתי הספר – אני יודעת מתוך הנתונים של העמותה "בשביל החיים" במגזר הערבי, ששם לא דיברו על זה בהתחלה, במגזר הערבי חברים סיפרו על חברים שלהם, וככה הם הצילו אותם.
הרשתות החברתיות, הנזק שיש ברשתות החברתיות, שגורמות לבני הנוער – הגילים ירדו לגיל שמונה. שימו לב כמה הנתון הזה הוא קשה. הרשות, אם היא תקום, בעזרת השם – והיא תקום, אני מאמינה בזה; גם מירב תיתן לזה וגם עידית וכולם, כל מי שנמצא פה. זה לא עניין של ימין ושמאל. עידית הייתה איתי בשדולה למניעת אובדנות וראתה את כל אותם – עשינו תערוכה, ראו רק פנים, וראו פנים של אנשים מחייכים, אבל הם איבדו את החיים באיזשהו שלב. אם היינו עוזרים להם, היינו יכולים להציל אותם. המשק והמדינה ירוויחו מזה.
הקמת רשות לאומית למניעת אובדנות, חברים – אתם יודעים כמה זה עולה בסך הכול? זה עולה 27 מיליון שקל, אבל הנזק שיש באובדנות זה מעל 2.5 מיליארד שקלים. ההתמודדות עם נושא האובדנות – זה מורכב מאוד וזה דורש את הקמת הרשות, כי שם נתכלל. היום זה מפוזר בשישה משרדים, וזה מכפיל את עצמו מבחינת מנהלים ומזכירות. אם אנחנו נעשה, נאגם את הכול במקום אחד ונטפל בזה – ואנחנו לא הראשונים. בכל העולם זה קיים. אולי אנחנו האחרונים; בכל העולם זה קיים. נכון, אנחנו רואים היום כמה משרד הבריאות עובד קשה והוא נחוץ והוא טוב, אבל מה קרה לבריאות הנפש? שמו אותה בצד. ואני טוענת שבימים הללו, עם המגפה שפקדה את כל העולם וגם אותנו, תהיה מגפה שאחרי המגפה – החרדות, הדיכאונות, וכתוצאה מהסגרים אנחנו נשלם את המחיר הכבד הזה בעוד כמה שנים, וכבר עכשיו אנחנו מתחילים לשלם. אז המטרה היא שנקים את הרשות הזאת, שתתכלל בתוכה ותאגם בתוכה תקציבים, והתקציבים האלה יופנו למחקר.
אתה זוכר, ישראל, שזיהינו – ישראל כץ, ישראל, השר לשעבר, שר התחבורה, אתה זוכר את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שזיהו שבמגזר החרדי ובמגזר הערבי צריך הסברה לגבי תאונות הדרכים, והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נכנסה לשם וירד מספר התאונות, כי הייתה הסברה נכונה? ברגע שתקום רשות ותיקח מחקרים ותבדוק איפה יש סיכונים גדולים יותר, היא תוכל לטפל בזה ויהיה בעל בית אחד, יהיה אבא אחד, וזה דבר שהוא מאוד מאוד נחוץ.
המטרה היא שהרשות תתכלל את כל המורכבויות הקיימות ותגרום שהתוכניות הרבות יפעלו תחת בית אחד. צה"ל נוקט את הצעדים האלה כבר למעלה מעשור, וכך הוא הציל – בכל שנה ניצלו 30 חיילים כתוצאה מהתוכנית שמופעלת בצה"ל. זה עובד. לפני 15 שנה, דעו לכם שהנתונים היו שבכל שנה 40 חיילים מתים מהתאבדות, והיום, כתוצאה מהתוכנית הזאת בצה"ל ותשומת הלב – גם היום לצערנו הרב זה מספר גבוה, אבל זה ירד, בין 7 ל-15. זה לא הרבה. בדרך הזאת הצמצום יהיה מאוד מאוד משמעותי, והמטרה שלנו לעשות את זה לכל האוכלוסייה. הקמת רשות לאומית למניעת אובדנות עשויה להביא תפנית משמעותית בתחום.
אני מתחננת בפניכם, בואו ונציל את האנשים האלה. אני מבקשת בכל לשון של בקשה: תתמכו בחוק באיזו צורה שאתם רוצים – ממשלתית, פרטית – רק תצילו את האנשים האלה, כי זה על המצפון שלנו שאנחנו עומדים פה ולא עושים מספיק בשביל האנשים האלה. תודה רבה.
אני צריכה להצהיר?
לפי סיכום עם השר – תשובה והצבעה במועד אחר – –
– – אבל בבקשה כמה שיותר מהר.
זה צריך להיות מתוחם בזמן.
הם ביקשו ארבעה חודשים.
דודי, אני ישבתי ודיברתי עם השר יחד עם עידית.
שנייה. שנייה, דודי.
דודי, אני אומרת שהשר עמד, ואני מאמינה. מקסימום אני מעלה את זה עוד פעם, זה לא שאני מוותרת.
אני באמת רוצה לתת צ'אנס.
אני רוצה לבוא ברוח טובה. זה לא משהו שקשור לאופוזיציה או קואליציה.
זה היה ברוח טובה, ואני מקווה שהם יקבלו את זה.
אני רוצה לציין לשבח שבוועדת השרים לענייני חקיקה שנחמן שי חד-משמעית אמר: אני לוקח את זה על עצמי שזה יתקיים, ואני מאמינה לו. אני מאמינה לו, כי ראיתי – שמעתי, יותר נכון; לא הייתי שותפה לוועדה אבל שמעתי – שהוא נלחם. גם יועז הנדל תומך בזה.
ולכן אני מאמינה שזה ייגמר – –
– – כי זה לא משהו שהוא אישי.
1,216 מילים של קטי קטרין שטרית. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.