קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, חבר הכנסת מלכיאלי. כבוד היושב-ראש, חבריי, צריך לדעת שבמדינת ישראל פזורים מאות אלפי מוקשים בשטח, בשטחים שגודלם למעלה מ-200,000 דונם. זו המציאות, בעיקר ברמת הגולן, בערבה ולאורך הגבולות. המוקשים הללו הונחו במהלך השנים הן על ידי צה"ל והן על ידי צבאות זרים, לצרכים מבצעיים, אך ברבות השנים חלק מהם, לא כולם, הפכו בלתי חיוניים לביטחון המדינה. חלק מהם צה"ל שומר לעצמו והם לא יפונו.
בשנת 2011 נחקק חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, ובמסגרתו הוקמה הרלפ"ם – ראשי תיבות של הרשות לפינוי מוקשים ונפלים – כיחידה במשרד הביטחון. הקמת הרשות נועדה לאפשר את פינוי המוקשים על מנת להימנע מהסיכון שבהם לחיי אדם, ויש לומר גם לחיות, בעלי חיים, ובמטרה לאפשר בשטחים האלה פיתוח תיירותי או חקלאי, הקמת תשתיות, הרחבת יישובים והגנה על הסביבה. עד כה העביר צה"ל לרלפ"ם – צה"ל הוא שממפה ומעביר את הנתונים הטכניים – נתונים על כ-105,000 דונם. כמחצית מהשטחים הללו הם שטחים שבהם יש מוקשים. אלה שטחים צבאיים סגורים, מגודרים, שבהם קיים חשש שטמונים מוקשים שדורשים פינוי. שאר השטח, כאמור, לא יפונה.
מאז הקמת הרשות ועד היום שחררה הרשות כ-13,000 דונם – צריך לומר: בלבד – של שדות מוקשים ושטחים חשודים במיקוש ברחבי הארץ. עד שיפונו כל שדות המוקשים שאינם חיוניים לביטחון המדינה, צה"ל והרלפ"ם עוסקים בפעילות מניעה והסברה שנועדה להקטין את הסיכון לציבור ולהגביר את המודעות שבסכנה סמוך לשדות המוקשים. פעילות ההסברה כוללת הסברה לתושבים שגרים באזורים הסמוכים לשדות המוקשים, הסברה בתקשורת הארצית, המתבצעת כל הזמן, בדגש על חופשות וחגים והסברה במוסדות חינוך שונים.
בנוסף, צה"ל מבצע פעילות מניעה, כגון החזקת גדרות של שדות המוקשים ושילוטם, ביצוע ביקורות בשדות המוקשים וסיורים יזומים סמוך לאתרי טיולים – סיורים כדי לזהות פרצות באבטחה. הרשות צה"ל ימשיכו לפעול במלאכת הפינוי והמניעה לטובת הקטנת הסיכון לאוכלוסייה תמימה ולהשבת השטחים הסגורים לשימוש הציבורי.
אוקיי, השאלות הן חשובות. הרשות הוקמה הן כדי לפנות את המוקשים והן כדי לעסוק יחד עם צה"ל, על פי האיתורים של צה"ל, בסימונים, בגידור, באבטחת הנושא. אני לא יכול, מעל לבמה המכובדת הזאת, לומר שיש אפס סיכון, אבל יש מאה אחוז כוונה ועיסוק אינטנסיבי בגידור – הגדרת נכון – ובשילוט.
בכל מקום, גם כשאתה עולה על מטוס וכשאתה נוסע ברכבת וכשאתה מהלך בדרך, בכל רגע יכול מקרר ליפול עליך, אתה יודע, מהקומה הרביעית. אני אומר: הבשורה הטובה היא שאנחנו עסוקים באופן אינטנסיבי בשילוט, בגידור ובהתראה. איפה אני חושב שיש אפשרות לעשות? זה בצד התקציבי. התקציב שמוקצה לכך – ישירות, לא מתקציב הביטחון, הוא ישירות מהאוצר – הוא כ-27 מיליון שקלים.
המוקש מטבע ברייתו ובריאתו הוא לא משאית חומר נפץ שנוסעת לכיוון אזרחים תמימים. זה אזור מגודר, כמו אזור אחסנה של תחמושת, כמו אזור נסיעה של רכבת, שצריך לאבטח אותו כדי שאזרחים תמימים לא ייכנסו. את זה אנחנו עושים, אבל החשבון המאריך יותר או המרחיב הוא שדרושים לנו כ-6.5 מיליארד שקל כדי לפנות את כל שדות המוקשים. אפשר לצמצם את זה על ידי סגרים, שמאפשרים לנו, כמו בשנה האחרונה, בשנים האחרונות – כמה מאות דונמים גם בערבה וגם במקומות אחרים פונו.
אנחנו עסוקים כעת במניעה. המניעה שקרובה ל-100% היא באמצעות גידור, שילוט והסברה. אני מקווה שלא ייקח עשרות שנים רבות, בקצב הזה, עד שנצליח לפנות את כל שדות המוקשים, ובעיקר – שנכתת את חרבותינו לאיתים.
אדוני היושב-ראש, שאלה לא רלוונטית לנושא – – –
כן. אז התשובה שלי היא כזאת: אין לזה קשר, כמובן, לשאילתה שנשאלתי. לגופו של עניין, להבנתי, המשרד לא צריך להיערך, הוא צריך לקבל תקציב ייעודי לאותם פקחים שמשימתם – לא פחות חשוב – היא להבטיח שפעולות בנייה בלתי חוקיות על ידי מאמינים כאלה או אזרחים כאלה ותושבים אחרים מבצעים – – –
585 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.