התגברות מעשי האלימות נגד יהודים בארצות הברית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, לפני שאני אענה על השאילתה החשובה הזאת, אני רוצה לברך אותך מעל במה זו. זו הפעם הראשונה שאני על הפודיום ואתה נמצא במקומך הראוי. כיף גדול, זכות גדולה, אהבה גדולה.

אני מודה לחבר הכנסת ביטון על השאלה. אין ספק שהאנטישמיות בעולם נמצאת בעלייה. אנחנו רואים את זה בנתונים, אנחנו רואים את זה בעבודה מול הארגונים שעוסקים בזה ברחבי העולם. אני חושב באופן כללי שיש קשר ישיר בין העלייה באנטישמיות לתופעות נוספות שאנחנו רואים, כמו דה-לגיטימציה נרחבת כלפי ישראל, כמו הרתעה של סטודנטים פרו-ישראלים ויהודים בקמפוסים בארצות הברית. בכל הדברים האלה אנחנו פועלים יחד עם משרדי הממשלה השונים.

לגבי שאלתך אם יש בידינו נתונים לגבי מקרי אנטישמיות – משרד החוץ עוקב אחר תופעת האנטישמיות באמצעות נציגויות ישראל במדינות השונות ומנהל מעקב אחר נתונים המתפרסמים פומבית, ובכלל זה דוחות רשמיים של מדינות וארגונים.

לגבי שאלתך מה עושים נציגי ישראל באמריקה למיגור האנטישמיות כלפי יהודים, אנחנו בעיצומם של כמה דברים גדולים שקורים. עליית האנטישמיות בשנים האחרונות, ובפרט בעקבות משבר הקורונה ואירועי ההסלמה, מדאיגה מאוד. הטיפול בתופעה הוא סוגיה מרכזית ומהותית ובליבת העשייה של שליחי משרד החוץ במדינות השונות. לצורך זה מתקיים קשר רציף עם הקהילות והארגונים היהודיים על מנת לעמוד על הצרכים ולתאם את הפעולות הנדרשות בהתמודדות עם התופעה. במקביל מתקיים שיח הדוק עם הרשויות ברמות השונות, מרמת הנהגת המדינה, רשויות מחוזיות ומקומיות, רשויות אכיפת החוק, וכמובן ארגוני חברה אזרחית, במטרה להדק את שיתוף הפעולה ולוודא שניתן מענה הולם לקהילות. הרשויות בארצות הברית מפגינות מחויבות ויש קשב ונכונות לטיפול בתופעה. זה מאוד ניכר. זה בא לידי ביטוי גם בהתבטאויותיו של נשיא ארצות הברית ביידן ומזכיר המדינה בלינקן, שהצהירו על אפס סובלנות לתופעת האנטישמיות.

בעקבות ההחמרה במצב, משרד החוץ הגביר מאמץ להרחיב את אימוץ הגדרת ה-IHRA לאנטישמיות. יש עם זה התקדמות מאוד מאוד יפה. עד כה אימצו את ההגדרה 34 מדינות ומעל 450 ארגונים שונים ברחבי העולם. רק לאחרונה ממש אומצה ההגדרה בארצות הברית במדינות טקסס וניו ג'רזי. זה תהליך שלוקח זמן, זה תהליך שדורש הרבה מאמצים דיפלומטיים ואזרחיים, אבל אנחנו רואים היענות גדולה מאוד באימוץ ההגדרה הזאת, ולמעשה – באימוץ סטנדרט אחיד של איך מוגדרת אנטישמיות. ההגדרה משמשת מכשיר מרכזי לזיהוי וניטור אנטישמיות והופכת למקובלת ככזאת. הכוונה היא שההגדרה הופכת למקובלת.

לנוכח העובדה שמרחב האינטרנט מהווה זירה מרכזית ומסוכנת לפעילות אנטישמיות, הוגבר המגע עם הרשתות החברתיות לחיזוק המאבק, תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה האחרים העוסקים בנושא, וכמובן גופים כדוגמת יד ושם.

ב-13–15 ביולי, בחודש הבא, יקיים משרד החוץ את הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות, אשר מהווה פלטפורמה ייחודית לכינוס הגורמים השונים העוסקים במאבק באנטישמיות. השנה יתמקדו הדיונים ביצירת תוכניות פעולה אקטיביות להתמודדות עם התופעה, הן בהובלת מדינת ישראל והן באמצעות שיתופי פעולה בין-לאומיים. בכנס שייערך בירושלים, ובמקביל, כמובן, בדיגיטל, ישתתפו נציגים רשמיים ממדינות שונות, מנהיגי הארגונים היהודיים הבכירים, וגם נציגים של גופים וארגונים שונים העוסקים במאבק באנטישמיות.

אני רוצה להוסיף שאני לפחות רואה את הדברים כהולכים יד ביד. חייבים להמשיך ולבסס את הסיפור הישראלי כסיפור של תקווה, כסיפור חיובי, כסיפור של הכלה, ולחזק את אחינו ואחיותינו בקהילות היהודיות ברחבי העולם. הם שותפים חשובים שלנו לדרך לא רק כאשר יש מקרים של אנטישמיות, חס וחלילה, אלא בכל אורחות החיים. הם שותפים שלנו, אנחנו חייבים לכבד אותם, להקשיב להם, לשתף אותם בשיח, לדבר איתם על עתיד מדינת ישראל ועתיד הקשר בינינו ולוודא שאנחנו שם בשבילם והם בשבילנו. יחד עם זה נצליח, בתקווה, גם להפחית את המוטיבציה של גופים שונים בעולם למעשי אנטישמיות, וגם כמובן לפעול ביתר אפקטיביות, כמו שתיארתי, אם חס וחלילה קורה מקרה כזה. תודה רבה.

תודה רבה. אני לא בקי בכל – – –

את מה, סליחה?

תודה לחברי הכנסת הנכבדים על השאלות היפות ועל העניין בנושאים החשובים האלה. אני אתחיל עם השאלה הראשונה, של חבר הכנסת ביטון. אני לא מכיר את כל רשימת המשתתפים בכנס. אני מאמין שיש נציגות מאוד מגוונת, אבל נעשה לזה בדיקה. בכל מקרה, נשמח להיות בקשר – אני אומר את זה בשם משרד החוץ – לשמוע ולקבל דעות. אנחנו מאוד מאוד מאמינים בשיח פתוח עם כל הקהילות היהודיות בעולם. זה מאוד חשוב.

יש לך סיבה להאמין אחרת?

למה?

תמיד מוזמן.

אנחנו במשרד החוץ – גישת השר וגישתי היא דיאלוג מרובד וענף עם כל הקהילות היהודיות. באמת, אלה אחינו ואחיותינו. אנחנו רוצים לשמוע גם מה חשוב להם, גם איך הם רואים את ישראל, גם מצוקות שיש להם וגם את החלומות שלהם ואת השאיפות שלהם לגבי העתיד המשותף שלנו יחד. אז נבדוק מי נמצא בכנס, וגם אם אין מקום לשנות את אופן ניהול הכנס, תמיד יש מקום להעביר ניירות עמדה, לפנות, לכתוב, לדבר – ויהיה מענה ממשרד החוץ.

לגבי שתי השאלות הנוספות, אני מכיר את הנושאים ככותרת. נכנסנו למשרד רק עכשיו, והנושא לא נשאל בצורה רשמית בינתיים. אני אעשה לזה בדיקה ונראה מה מתבצע כרגע במסגרת משרד החוץ בנושאים האלה. תודה רבה לכולם.

ת