קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
טוב, אני לא יודע לקבוע, אני בוודאי לא זה שצריך לקבוע, אבל נכון לרגע זה אני לא יודע איך המשטרה בסופו של ההליך, אחרי החקירה, תסווג את האירוע – אם זה רצח או משהו אחר. בכל מקרה, אני רוצה בהזדמנות זו להשתתף באבלה הכבד של המשפחה.
לגבי השאלות הספציפיות שנשאלתי, לגבי הסרטונים, התשובה היא כן. לגבי אם נעצרו חשודים, כרגע עדיין לא. אני יכול להגיד שנעשו פעולות אדירות לאתר אותם. שאלת כתבי אישום תהיה כמובן רק לאחר שייעצרו החשודים. אני מניח שכך יהיה. בשולי הדברים, גם לגבי הקשר עם המשפחה – גם פה היו איזשהן פניות ושאלות, גם מחברי כנסת וגם מאנשים נוספים – אז יש קשר רציף עם המשפחה. אני יכול להגיד שאני אתמול התקשרתי טלפונית ודיברתי עם החתן. קציני המשטרה שאחראים לאזור היו בקשר איתם לפחות שלוש פעמים, וגם השר עמר בר לב היה בביקור אתמול בבית המשפחה, אתמול בצוהריים או אחרי הצוהריים, גם בסוגיה הזאת. אני שוב חוזר ומשתתף בצערה הכבד של המשפחה, ואנחנו – אנחנו, כלומר קודם כול המשטרה – אנחנו גם נמשיך, וגם נמשיך לעקוב.
קודם כול, אם המשפחה נמצאת פה, אז אני אסתכל אליכם, ואני משתתף באמת באופן אישי בצערכם, לא בצורה אחרת.
אני אומר בזהירות, אבל כן אני מרגיש חובה לומר את זה, חברת הכנסת סטרוק, שאת מה שאת קובעת כקביעות, גם לגבי העולם הערכי של ההתייחסות של מדינת ישראל או של משטרת ישראל וגם הקביעות הנחרצות שלך לגבי מה היה ומה לא היה – אני חושב שהייתי נזהר קצת יותר. אז ההמלצה שלי באופן כללי, לכל החברים בבית הזה, גם כשיש קהל, להיות קצת יותר מתונים בדברים כשהעובדות לא ידועות. תחושות ועובדות הן שני דברים שונים. אחרי שאמרתי את זה, המשטרה – אבל מאחר שזה הגיע גם לפתחי, לפחות בשאילתה – כשדיברתי עם החתן אני לא הייתי מודע; ידעתי שיש שאילתה של חברת הכנסת סטרוק, לא דברים נוספים. בדקתי את הדברים, וזו התשובה שנתתי. אבל אני כן אומר כאן, ואני אומר לך באופן אישי: כשלוקחים ומערבבים דעות, אמונות, עם עובדות, אנחנו מגיעים למצב לא טוב שלא משרת אף אחד. תודה.
טוב, אני אגיד איזה משהו כללי שאני חושב שחשוב שחברי הבית הזה ידעו אותו.
קודם כול, לגבי שאלתו של חבר כנסת יברקן לגבי מעורבות השב"כ.
אני אגיד משהו כללי שחשוב לי שכל חברי הבית הזה ישמעו או ידעו: באירועים פליליים מי שמטפל זה משטרת ישראל. נקודה. השאיפה והרצון שכל פעם אני שומע ממקום אחר: בואו, חברים, בואו, שהשב"כ יטפל – נראה לי שקצת התבלבלנו כולנו. שירות הביטחון הכללי מטפל בעבירות מסוימות שנגיעתן טרור. זה נכון שבמקרי קיצון יש שיתופי פעולה. קל לי לומר את זה, אני לא מקריא מן הדף – הייתי ראש אגף חקירות במודיעין במשטרה חמש שנים והייתי מפקד של יחידת לה"ב.
אני אומר לכולנו פה: אין פה פתרונות קסם, ולכן, א. נקודתית, גם אם השב"כ היה מעורב לא הייתי אומר, ככה שתשובה לא תקבל ככה או ככה. אבל מה שכן אני יכול לומר, מה שחובה באמת לעשות, זה לא למצוא פתרונות קסם אלא לחזק את יכולת משטרת ישראל להגיב, גם בכוח אדם, גם באמצעים. אנחנו לקראת תקציב, אז אני מצפה מכל חברי הבית הזה לעזור בזה. זה הדבר הראשון.
לגבי שאלתו של חברי אוסאמה – – –
בסדר, חברים, אתם הייתם בישיבות, ואני מכיר – – –
בואו, חברים, בואו נעשה לכם סדר בעולם המושגים שלי.
אני היום חבר כנסת כמוך, גם חבר כנסת וגם סגן שר. פוליטיקאים לא מתעסקים כרגע באיזה תיקים יטופלו על ידי מי, ולכן לא אתה ולא אני יודעים איפה. זה גם לא תפקידנו. תפקידנו הוא לאפשר יכולת גבוהה של אכיפה. זה התפקיד. נתתי את התשובה הכללית לגבי דברים נוספים שעולים אי פה, אי שם או בווטסאפים שאני מקבל.
הדבר הנוסף שאני רוצה להתייחס אליו זה דבריו של – – –
אני אגיד עוד פעם, בכל זאת אני אתן תשובה כללית, אבל קצרה. אני חושב שהיא תיתן תמונה.
לא, לא ביקשתי שתצביע על כלום, אני מספר לכם סיפור עכשיו. אני עכשיו בקטע של מספר סיפור, בסדר? תנו לי לספר סיפור.
לגבי שאלתו של חבר הכנסת סעדי וגם לגבי שאלת המשך, לשאלות בכלל, אני אגיד משהו כללי, ונרד מן הפרט אל הכלל. אני חושב שהגיע הרגע והגיע הזמן שבמדינת ישראל יבינו שאכיפת חוק בהיבט הרחב שלה היא חלק מהביטחון הלאומי. כשתרד התובנה הזאת, הרבה דברים ישתנו, וזה חלק מהתפקיד שהשר עמר בר לב ואני לקחנו על עצמנו לעשות.
עכשיו מהכלל אל הפרט: תוכן תוכנית ממשלתית לגבי טיפול באכיפת חוק בהיבט הרחב שלה, בוודאי ובוודאי באלימות בחברה הערבית. אתם יודעים שאני מתעסק עם הדבר הזה כחבר כנסת תקופה ארוכה, וגם הכנתי תוכניות לעניין הזה. קרה המקרה ואני גם הגעתי עכשיו למשרד לביטחון פנים ועמר בר לב ראש המשרד. אנחנו שוקדים על הדברים האלה. כבר עכשיו כשאני נמצא פה ועונה לכם על שאלות יש דיונים במשרד, ואני אתעדכן לאחר מכן. יהיה שינוי בעניין הזה. יהיה שינוי, כי צריך לעשות את השינוי החברתי הזה. הוא הרבה יותר עמוק, והוא גם הזדמנות.
אחרי שאמרתי את כל הדברים האלה – הדברים יוצגו במפורט. יהיה פה משהו שלא היה, אני אומר לכם, משהו שלא היה. אני לא מדבר על מה שהיה בעבר, אגיד לכם רק דבר אחד: בעבר לא הייתה תוכנית, מעולם. כל העול כולו היה אך רק על משטרת ישראל. ואני אומר: נכון, העול צריך להיות על משטרת ישראל – תפקיד המשטרה לטפל בעבריינים, אף אחד אחר לא, לא שב"כ ולא אף אחד אחר. זה תפקידה. אבל יש תפקיד למדינה ויש תפקיד לממשלה. הוא הרבה יותר רחב, כי חלק מהבעיות הן בעיות חברתיות, הן בעיות של תשתית, הן בעיות של בנייה, הן בעיות של חינוך בלתי פורמלי. גם בזה הממשלה תטפל, ותהיה תוכנית ארוכה ורחבה, ובוודאי המשרד לביטחון הפנים בראשותו של בר לב יוביל אותה. אני אעשה את כל מה שאני מסוגל על מנת לקדם אותה מהר, שנראה תוצאות בעין.
ובמשפט אחרון – מי שמצפה שיקרו תוצאות מחר בבוקר, אני לא רוצה להשלות אותו, אבל יהיו תוצאות, את זה אני מבטיח. תודה.
949 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.