מוחמד כיואן מאום אל-פחם היה ילד יפה בן 17. לפני שבוע וחצי הוא היה באוטו בלילה עם עוד חברים ועוד קרובי משפחה שלו, ילדים באוטו, שנסעו וקיבלו צרור של יריות. הוא קיבל קליע בראש משוטר של ימ"מ. ביקרתי אותו בבית החולים לפני שבוע. פגשתי את אבא שלו. זה היה בבית החולים רמב"ם. ביום חמישי מוחמד נפטר. הלכתי ביום שישי לביקור תנחומים, פגשתי את האימא ואת האבא שלו. ביום שבת המשפחה החליטה שהיא תורמת את איבריו, גם ליהודים וגם לערבים. איבריו של מוחמד כיואן, שנהרג מקליע בראשו על ידי שוטר של ימ"מ, נתרמו לגופיהם של חמישה אנשים יהודים ועוד אחד ערבי. אני אומרת: חפשו נקודות אור. תודה רבה.
107 מילים של ג'ידא רינאוי-זועבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.