נענתהשאילתה מס' 4077
כ- 10% מהתקנים במשרד להגנת הסביבה אינם מאוישים
- סוג
- שאילתה רגילה
- הוגשה
- 30 בדצמבר 2025
- אל
- המשרד להגנת הסביבה
- סטטוס
- נענתה
- תשובת השר
- 4 בפברואר 2026
נוסח השאילתה
חבר הכנסת ולדימיר בליאק שאל את עידית סילמן - השרה להגנת הסביבה
ביום י' בטבת התשפ"ו (30 בדצמבר 2025):
בנובמבר האחרון פורסם כי כ‑10% מהתקנים במשרדך אינם מאוישים, כולל תפקידים קריטיים לאכיפה סביבתית ופיקוח. מצב זה פוגע ביעילות המשרד, ומפחית את יכולת המשרד להעניק שירות מיטבי לאזרח.
רצוני לשאול:
1. מדוע מספר כה גדול של תפקידים אינם מאוישים במשרדך?
2. כיצד המצב משפיע על פעילות המשרד והשירות לציבור?
מועד אחרון למתן תשובה: 20/01/2026
התשובה במליאה
מתוך "דברי הכנסת", הפרוטוקול הרשמי של המליאה.
עידית סילמן · השרה להגנת הסביבה · 4 בפברואר 2026
מאוישים, ואני אגיד. תראו, כשאני נכנסתי למשרד להגנת הסביבה בשנת 2023 – וולדימיר בליאק, קודם כול אני מעריכה את השאלה הזאת. היא חשובה, כי היא נותנת לנו – תראו, השאילתות האלה מאפשרות לנו בתור שרים לבוא ולספר על העבודה של המשרד שלנו וגם באמת לפרגן למשרד בדברים, אתם יודעים, שלא תמיד רואים את הסביבה ביום-יום, לא בשוטף, לא במלחמה, ולא תמיד יודעים מה האנשים שלנו עושים.
אני מביאה לך מתוך הנתונים של מערכת נציבות שירות המדינה: בשנת 2023, בינואר, כשנכנסתי, היו 521 תקנים מאוישים, לעומת 570 תקנים שקיימים במשרד. היום יש 598 משרות. זאת אומרת, מאז שהיו 570 עד היום הבאנו עוד הרבה תקנים למשרד להגנת הסביבה. בין השאר – שלום לכל התלמידים החמודים שנכנסו. איזה כיף זה. איזה חמודים. מאיפה הם?
טוב. ברוכים הבאים לכנסת ישראל.
אז ככה, אז קודם כול, דאגנו – רגע, בוא אני אגיד לך בדיוק כמה, שאני לא אטעה – מ-570 תקנים שהיו קיימים, עלינו ל-598 תקנים, ומתוכם היום 566 משרות מאוישות. סך הכול לא חסרים לנו 10% תקנים, יש לנו 95% תקינה במשרד, ורק 5% מהמשרות לא מאוישות. ואנחנו באמת נמצאים בשלבי גיוס כרגע במכרזים פתוחים ל-31, 32, משהו כזה, משרות פנויות.
עכשיו, ממה זה נובע? תראו, אחת הרפורמות הגדולות שהעביר המשרד נקראת רישוי סביבתי משולב. עד עכשיו, כל מפעל בישראל – ותדעו לכם, הרישוי הסביבתי המשולב זו רפורמה אדירה שהעברנו אותה, ואני רוצה קצת לספר לכם עליה. בסוף, כל המפעלים בישראל צריכים לקבל היתרים – היתר הזרמה לים, היתר פליטה על האוויר, רישויי עסקים – הרבה היתרים. מקבלים כמה היתרים שונים, כל היתר היה למספר אחר של שנים, ופשוט אותם מפעלים היו צריכים לרדוף אחרי הזנב של עצמם, עם ביורוקרטיה ורגולציה מטורפת. זה גם עלה הרבה למשק, גם עלה הרבה למפעלים, שאנחנו רוצים לקחת אותם ולהפוך אותם לירוקים יותר, לסביבתיים יותר. בסוף, אתם יודעים, יש הרבה מפעלים ותעשייה בישראל, והרבה פעמים זה עולמות של ערכים מתנגשים מול המשרד להגנת הסביבה. ואנחנו רוצים לדעת לנוע בתוך העולמות של הערכים המתנגשים האלה ולהפוך את כל המפעלים והתעשייה בישראל לירוקים יותר.
להמשך הדברים
אתן לכם דוגמה, המפעל של סנדלי שורש. מכירים סנדלי שורש?
וואו, ממעלות, תקשיבו. אז למעלות העברנו עכשיו החלטת ממשלה, ויש להם עכשיו פרויקט של טבע עירוני יפה, עם טיילת היקפית שעכשיו רוצים לעשות במעלות. אז שלום לכל תלמידי מעלות.
אז למי ממעלות יש סנדלי שורש? תרימו אצבע. יש לכם סנדלי שורש בקיץ? למי יש? תרימו יד. אז אני רק אתן לכם דוגמה. המפעל של סנדלי שורש הוא מפעל שהוא מאופס פליטות. הוא הצטרף למנגנון של המשרד להגנת הסביבה שנקרא מנגנון שעת האפס. מה זה אומר? שהמפעל כולו ירוק. כל תהליך הייצור במפעל של סנדלי השורש הוא מאופס פליטות, זאת אומרת שבמהלכו יש לו אפס פליטות של מזהמים. הוא ממש מפעל ירוק. יש לו חותמת של טביעת רגל פחמנית – באמת, אתם יודעים, אנחנו תמיד בודקים את טביעת הרגל הפחמנית בכל מה שמיוצר. יש מוצרים שכדי לייצר אותם מזהמים הרבה את הסביבה, ויש מוצרים שכדי לייצר אותם משתמשים בהרבה דרכים שלא יזהמו את הסביבה. מפעל שורש עשה תהליך מאוד גדול, הצטרף למנגנון שעת האפס של המשרד להגנת הסביבה, ובאמת הוא ירוק.
אנחנו רוצים שכל התעשייה תהיה כזאת. ויש היום גם מס פחמן שייכנס לתוקף. גם חוק שעבר, שהמשרד להגנת הסביבה היה שותף אליו, כי בסופו של דבר אם לא נשלם מס פחמן פה, נשלם אותו במעברים בגבולות, ואנחנו רוצים שהכסף יישאר בישראל.
אפעס, בסוף, הרפורמה של הרישוי הסביבתי המשולב, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, הביאה המון תקנים למשרד להגנת הסביבה. 170 מיליון שקלים כל הרפורמה הזו; מעל, לדעתי, 60 תקנים, ואנחנו מאיישים גם את התקנים האלה. אנחנו גאים בתוספת תקינה. אני גאה שבקדנציה שלי הצלחתי להוסיף תוספת תקינה למשרד להגנת הסביבה. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל כל תקן מול הנציבות זה אירוע מז'ורי, קריטי. זה לא פשוט, כי זה עולה המון כסף, וצריך באמת להוכיח שכל בן אדם שרוצים להוסיף למשרד הוא באמת בן אדם שצריך את העבודה שלו, שאין תקנים אחרים שהם פנויים שיכולים לעשות את זה במקומו. וכך גם ברפורמה של הרישוי הסביבתי המשולב.
עוד מתווה שהכנסתי למשרד נקרא מתווה של חוזה מומחים. מה זה אומר? ולדימיר בליאק, במשרד להגנת הסביבה עובדים הרבה אנשים פרופסיונליים, מקצועיים – דוקטורים, פרופסורים – כי בסוף, אתם יודעים, זה משרד מאוד מאוד מקצועי, שמתעסק במהויות של מדינת ישראל. אז אנחנו רצינו להשאיר אותם, שהם לא ילכו לחפש עבודות בחוץ, כי בסוף הסכומים שאפשר לשלם בשירות המדינה, אפעס, לא כאלה גבוהים. ולכן, כדי לשמר אותם, אני נלחמתי אל מול האוצר ואל מול נציבות שירות המדינה, וגם השגתי מתווה מומחים שמעלה להם את השכר. והרבה מהתקנים האחרים – אנשים פשוט התקדמו, עברו לתקינה של מתווה מומחים, כמו לדוגמה בעולמות האכיפה, והותירו לנו תקנים אחרים פנויים, שמאפשרים לנו עכשיו לגייס יותר.
אז אני רק אגיד גם את התשובה הרשמית: במהלך השנתיים האחרונות אושר עבור המשרד להגנת הסביבה מתווה העסקה ייחודי למועסקים במשרות הליבה, משרות שבהן בין היתר קיימת דרישת סף של השכלה בתחום המדעים או המהנדסים, ונדרש בהן שיקול דעת מדעי. לאור אישור המתווה, שזה מתווה המומחים שהבאנו למשרד, היו מעברי רוחב של עובדים מתחומים שונים לתחומים שבהם הוחל המתווה הייחודי, ושם מרוויחים הרבה יותר. ולכן יש משרות פנויות בתחומי פיקוח, תכנון, שהן לא נמצאות במתווה המומחים. תחומים שבהם לא הוחל המתווה לאור השלכות הרוחב, אנחנו מאיישים גם אותם.
אני רק אגיד שבחודשים האחרונים אושר המתווה הזה של חוזה מומחים גם על משרות בתחום רישוי העסקים, מה שאמרתי לכם, הרישוי הסביבתי המשולב – רפורמה שאני גאה בה, שמרסקת רגולציה, ביורוקרטיה. כל מפעל יוכל לקבל אישור אחד לעשר שנים קדימה, ובזה אנחנו נחסוך הרבה כסף, שיוכל להיות מושקע באמת באתגרים סביבתיים שהמשרד מתעסק בהם.
אין בעיה.
טוב, אז אני רוצה רגע לבוא להגיד לך משהו. תראה, אם ראש הממשלה המכהן היה מקבל – ואתה יודע, תהיה ועדת חקירה בסוף, שתבוא ותבדוק את הכשלים של כל מי שהיה אמור להעיר בזמן פה את המערכות, אז אני מקווה ואני גם יודעת שהדברים האלה היו מטופלים. הראיה זה מה שראש הממשלה עושה פה בשנתיים האחרונות, ואיך שהוא משנה את המזרח התיכון והופך אותנו למעצמה כלכלית, מדינית, ביטחונית. אי-אפשר להגיד שזה לא נכון.
אבל אני חייבת להגיד לך שבסופו של דבר, הדבר היותר-מפחיד שאני מסתכלת ורואה כאן, אני אגיד לך את האמת, זה הנושא של מערכת המשפט. למה? כי בסוף מערכת המשפט הייתה מעורבת גם בתפיסה הביטחונית, צריך לומר, של מדינת ישראל במשך שנים. ראינו מה קרה עם הפצ"רית. עזוב, חקרו, לא חקרו, איך חקרו, ואיך חקרו אותה לעומת אחרים שחקרו אותם ואיך מתייחסים אליה.
אז תראה, יש משהו מדהים שגם קרה היום. היום בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה לפיטורי השר בן גביר.
ואני חייבת לדבר על זה, כי הניסיון של בג"ץ להשתלט על בית המחוקקים לא חדש. אגב, הוא השתלט גם בנושא של התפיסות הביטחוניות. זה התחיל בביטול חוקים רגילים, המשיך בביטול של חוקי יסוד ובסמכויות, שהם כמובן המציאו לעצמם, וכעת זה ממשיך בניסיון של בג"ץ לקבוע מי יהיו נבחרי הציבור שלנו. אני חושבת שצריך להגיד מפה, מהדוכן הזה, באופן ברור ליצחק עמית – שמתנהג בפירטיות משפטית והוא מסוכן לדמוקרטיה – שאין אופציה כזאת. אני חושבת – כפי שראש הממשלה הבהיר וכפי שראשי הקואליציה העבירו במכתב שנשלח – שזה לא יקרה ופסק דין כזה יהיה בלתי חוקי. צריך להגיד את זה. אני חושבת שבסוף זאת האפשרות שלנו להעמיד את בית המשפט במקום כי אי-אפשר לפסוק בניגוד לחוק.
אני חושבת שבמקביל – אני שומעת שלמועמד של השמאל יש יועצים חדשים, הפעם מאמריקה. עד כמה מחלת הרל"בת של השמאל חמורה? עד כדי כך שהם מנסים לתמוך בנפתלי בנט, שעקץ באופן סדרתי, למועמד מטעמם, עוד הפעם לראשות הממשלה. אני רק רוצה להגיד לכם שכולכם יודעים שאתם תהיו הנעקצים הבאים ממנו. בסוף, האיש שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, הודיע שיו"ר מפלגה שהצהיר שיפעל לעצור את כל התקציבים להתנחלויות, יהיה שר ושותף בממשלתו. אני לא חושבת שאתם ממשיכים להאמין לזגזגן הזה, ואני חושבת שכולם יודעים שאין שום משמעות להצהרות שלו, אבל מחלת הרל"בת הזאת סותמת לכם את המוח, ולא מאפשרת לכם לראות ממטר. רק אל תגידו אחר כך שלא אמרו לכם.
מילה דווקא על מישהו שעשה פה הרבה כותרות בימים האחרונים, מרדכי דוד. אני חושבת שיש לשמאל איזושהי אדנות והתנשאות built in; הם באמת בטוחים שיש להם כנראה איזשהו דם כחול וספר החוקים הוא הדבר האחרון שחל עליהם. למה? כי בא מרדכי דוד, בחור צעיר, שם להם איזושהי מראה מול העיניים, והשמאל – שפתאום רואה את עצמו במראה – מתעצבן ומתחיל לבעוט; כי מה לעשות? זה לא נראה להם יפה.
אני חושבת שהם בועטים רק בעצמם. הם כל כך מתנשאים, שהם באמת מאמינים שאסור למרדכי דוד לעשות שום דבר ממה שהם עשו, כן? אנחנו, נבחרי הציבור, שחסמו לנו פה יציאות מבתים – טלי גוטליב שיושבת כאן, חסמו לה את היציאה מהבית. תושבי רחוב עזה. אני אומרת לכם שפונים למשרד להגנת הסביבה על רעש, על הפרות סדר, הפרות חמורות, שלא מאפשרים להם אפילו לשמוע את עצמם באמצע הלילה, אבל זה לא מעניין את אותם מפגינים שבאים בשם הדמוקרטיה וחושבים שהכול מותר להם.
להם מותר לחסום אנשים מבוגרים; להם מותר להצית פחים; מדורות על איילון, לזרוק זיקוקי דינור; לחסום את רעיית ראש הממשלה במספרה – להם מותר הכול, אבל שחס וחלילה לא יבוא בחור ויחסום את אהרון ברק ברכב. אז אני אגיד לכם, מה לעשות? אתם עשיתם את זה ואתם עושים את זה וממשיכים לעשות את זה כל השנים. אתם גם לא מתנצלים על זה, אתם גם לא באים ואומרים שזה לא טוב. אבל איך פתאום יכול להיות שלאיש ימין מותר לעשות מה שמותר לשמאל? זוהי באמת בעיה. אז אני חושבת שהיהירות הזאת סתמה את כל ההיגיון, ויש לנו, כמו שאמרתי, הרבה מה לתקן.
זה חשוב.