4 מקרי רצח בסוף השבוע

דבר אחד נוסף ואולי אחרון אני רוצה להגיד דווקא לך: אני כן הייתי מצפה שנציגי הציבור במגזר הערבי ישמיעו את קולם, יגידו את הדברים. יצא לי להיפגש עם כמה נציגי ציבור מהרשויות המקומיות, וכל מי שנפגשתי איתו אמר לי: אבל שיהיה בשקט, שאף אחד לא ידע על הפגישה. כששאלתי למה, הבנתי שהם מפחדים. אסור לפחד מהפשע. אסור לפחד מהטרור. ואני יודע שאם אני אצליח להוציא את הנשקים מטובא-זנגרייה ומנצרת ומאום אל-פחם, כמובן החברה היהודית תרוויח מזה בגדול, כי בסוף הנשקים האלה מופנים גם כלפי יהודים, אבל אני גם חושב על הילד בן השלוש ועל הילדה בת השמונה בטובא-זנגרייה ובאום אל-פחם. לא מגיע להם לחיות בעולם, במדינה, בכפר, בבית, שיש בו נשקים. זה מאמץ של כולנו, זה אתגר של כולנו. אני מצפה שכל מי שנמצאים כאן בבית הזה מכל הקצוות יירתמו לנושא הכל-כך חשוב הזה. ובקיצור, תוכנית קיימת. אגב, תוך כדי גם להעביר כאן חוקים שמחמירים את הענישה, גם בעבירות של פרוטקשן, גם בעבירות של ירי – זה בקרוב יובא לכאן, ואני מקווה שאתם תצביעו בעד, אבל גם צריך את התקציב הזה, בעזרת השם, התקציב הקרוב, כדי שנעביר כאן משמר לאומי ונוסיף כוח לשוטרים להתמודד עם הפשע הזה. טוב, אז אני אשיב על כל השאלות. קודם כול, נשאלתי כאן על עניין הממשלה הקודמת ומיגור הפשיעה. זה כנראה לא הצליח, עובדה שפשע גרר פשע. הגענו בשנה הקודמת למספרי שיא. בחודש דצמבר, אני מזכיר לכם, אני לא הייתי השר לביטחון לאומי. אני חייב להגיד לכם, אני חייב להגיד לכם, אני לא – רגע, דקה, דקה, דקה. חשוב לי להגיד. אני לא בא כאן להטיל אחריות על מישהו. לא נכון. אני לא בא, אני לא בא – תנו רק לסיים. תנו לי לסיים. אני לא בא להטיל אחריות כרגע על מישהו כזה או על מישהו אחר, על הממשלה הקודמת או הממשלה שלפני זה. כולם כולם כולם היו שם. אני נכנסתי לתפקיד שלי לפני חודש, כמו שאתם יודעים. אני לא יודע מי ציפה כאן שבתוך חודש לא יהיה פשע. צר לי. יכול להיות, מה שנקרא – צריך להבין, מי שמדבר כך, את מפת הפשיעה, את המצוקות, גם את הקשיים של משטרת ישראל, את התקציבים החסרים, את כוח האדם החסר וכן הלאה וכן הלאה. אני אומר דבר פשוט: מה שהממשלה הקודמת עשתה טוב אנחנו ממשיכים. יש לדוגמה עניין המסלול הבטוח. כל שבוע הייתה ישיבה עם כל מיני פורומים נרחבים, לא רק מהמשטרה – מרשות המיסים, שב"כ, פרקליטות. אני ממשיך את זה; כל שבוע אני ממשיך את הנושא של המסלול הבטוח. מצד שני, אני חייב לומר לכם שהממשלה הקודמת היא לא מודל, בעיניי, איך להתנהג עם בעיות הפשיעה. אתה מדבר שהפשע ירד? איזה פשע ירד? על מה אתה מדבר – – – – על עשרות אלפי כלי נשק, על עשרות אלפי כלי נשק – – – לא, אבל תיקח את הנתון הנכון. כלי הנשק שיש היום ברחוב, בשנה האחרונה, של הממשלה הקודמת, במשמרת של הממשלה הקודמת, רק גדלו. יש יותר ויותר כלי נשק. יש יותר ויותר כלי נשק לא חוקיים. אז אני אומר, את הדברים הטובים, בסדר, ניקח, אבל לצערי היו יותר מדי דברים לא טובים שצריך לתקן אותם, ואנחנו, בעזרת השם, מתכוונים לתקן. כן, זה לא לוקח חודש, כן, צריך לעבוד קשה קשה, אבל בעבודה נחושה ועקבית זה אפשרי. דבר שני – לגבי השיטור העירוני, כן, חבר הכנסת שירי, יש כוונה להרחיב אותו, להגדיל אותו. זה מודל חשוב, אבל אני רוצה להגיד לך, השיטור העירוני חשוב, אבל בעיניי, המאסות של משמר לאומי – חשוב לא פחות, אפילו יותר, כי בסוף בסוף בסוף, הניידת שמגיעה ונותנת מענה בערערה או בטובא-זנגרייה לא מספיקה לזה. צריך משמר לאומי. צריך משמר לאומי שייתן מענה. כן, יש שיטור עירוני בכל הרשויות. אנחנו נגדיל את זה. מה זה בכל הרשויות? אנחנו ננסה להגדיל את זה. גם אצל יהודים, גם ערבים, גם אצל דרוזים, אנחנו ננסה להגדיל את זה. אבל אני אומר שוב, מבחינתי זה לא המענה לבד, אלא צריך שיהיה כאן משמר לאומי. דבר אחרון – לגבי העניין של הפחד שהזכרת, חברת הכנסת, אני רוצה להגיד לך, אני קודם כול אמרתי שאני מצפה גם מכם ומכל האנשים בציבור הערבי להשמיע את קולכם. אני לא שופט אף אחד, אבל אני כן רוצה שגם אתם כאן כנבחרי ציבור תשמיעו את קולכם וכן תצביעו בעד הצעות שאנחנו מביאים. אני הולך להחמיר לעשר שנות מאסר עבירת פרוטקשן ועונש מינימום של שלוש שנות מאסר; אנחנו הולכים להחמיר את העניין של ירי בחתונות. אני רוצה שגם אתם תשמיעו את קולכם. בסוף זה לא רק אתגר שלי, גם אתם אמורים להיות שם ולתמוך בזה ולומר את הדברים שלכם. נקודה.