המשחק "פורסאן אל-אקצא" המעודד שחקנים לרצוח חיילי צה"ל בכל דרך אפשרית

צריך לדעת, בכל העולם הנושא הזה נמצא על השולחן. באירופה מנסים להכניס חקיקה. בבריטניה קיבלו לפני חודשיים, או חודש וחצי, יותר נכון, חקיקה שנוגעת בשיימינג ותחומים אחרים. כל חקיקה כזאת היא בעצם דריסת רגל בתוך מרחב האינטרנט. אנחנו, בעולמות האינטרנט, מצד אחד מזהים את מי ששולח ומפיץ הסתה, ומנסים לחייב את החברות לפעול על פי כללי הקהילה שלהן עצמן. אני יכול להגיד לך שהנציגים של הרשתות החברתיות מגיעים אליי מפעם לפעם לפגישות ומנסים להציג את המאמץ שהם עושים כדי להיאבק בזה. אני, מבחינתי, זה לא מספיק, חד וחלק, ובוודאי בפלטפורמות של משחקים. אבל כדי לומר את האמת, הנושא לא הוסדר, לא פה ולא במקומות אחרים, וכנראה במדינת ישראל נצטרך להיות מהירים יותר, כי הנושא הוא בדמנו. ברשותך, אני רוצה לנצל את השאלה שלך ולומר לכם שהיום בבוקר נכנסו כוח צה"ל וכוחות שב"כ ומג"ב למחנה הפליטים ג'נין לכמה מוקדים כדי לעצור חשודים בטרור. אנחנו במציאות שבה טרור פלסטיני יוצא ומכה בערי ישראל, ואנחנו חייבים לעבור להתקפה. ולכן אנחנו שולחים את כוחות צה"ל ללא הגבלה לכל המקומות ברשות הפלסטינית, מדי לילה, כדי לעצור מפגעים. במהלך הפעילות בג'נין בוצע ירי חסר הבחנה של מחבלים פלסטינים לכיוון חיילי צה"ל. יש עדויות על כך, אפשר לראות בסרטים את הירי שבוצע לעבר חיילי צה"ל, ירי לא מכוון, לא מדויק, שנועד להוריד ראשים ולפגוע בחיילים. הירי הזה, אני מניח, פגע גם בעיתונאית של אל-ג'זירה. העיתונאית הייתה באותו מרחב, היא ראתה את הדברים. יש לנו סרטון של מחבל פלסטיני שאומר: פגענו בחייל צה"ל, הוא נפל. אין חייל צה"ל שנפגע בפעילות בג'נין, ולכן ככל הנראה, אותו מחבל הוא גם הגורם לכך שהעיתונאית מאל-ג'זירה נפגעה. כשר התקשורת אני אומר לכם שאני מצר על כך שעיתונאית נפגעה, אבל באזור כזה, כאשר הפלסטינים יורים ללא הבחנה לכיוון כוחותינו ולכיוון אזרחים תמימים, אין ברירה אלא לומר את האמת. אנחנו ביקשנו לבצע חקירה מדוקדקת, אבל לצערנו לא מצאנו גורמים בצד השני. להפך, אנחנו מוצאים שיש מהירות גבוהה כדי לקדם את הלוויה של אותה עיתונאית שנפגעה מהירי הפלסטיני, ירי של מחבלים פלסטינים כאמור. במקום לבצע תחקיר אמת, שאנחנו הצענו, הרשות הפלסטינית מסיתה ומפיצה שקרים. ואני אומר לכם שמי שמקבל את הגרסה של אותם מחבלים, מקבל פה גרסה שקרית לחלוטין, לא מבוססת על עובדות, שכל תפקידה הוא פרופגנדה, פרופגנדה אנטי-ישראלית, חד וחלק. ולכן אני מנצל את הבמה הזאת לומר לאזרחי ישראל ולאלה שעוקבים אחרינו ברחבי העולם: בניגוד לעבר, שנתנו לפרופגנדה פלסטינית לחיות ברשתות ובמרחב הציבורי יותר מדי זמן, אני אומר לכם כאן חד וחלק: מבחינתנו, רוב הסיכויים שהירי הזה, הירי הפלסטיני, הוריד ופגע בעיתונאית מאל-ג'זירה; זה ירי שכל תפקידו היה לפגוע במה שאפשר. זו לא הפעם הראשונה שבה מחבלים פלסטינים יורים לעבר אוכלוסייה אזרחית. זו לא הפעם הראשונה שבה הם פוגעים בחפים מפשע. לצערי היום עיתונאית נפגעה. רשת אל-ג'זירה מפרסמת בשעות האחרונות שוב ושוב דיווחים על פגיעה של חיילי צה"ל. אלה דיווחים שקריים. רשת אל-ג'זירה משקרת ללא בסיס נתונים עובדתי. שר התקשורת לא אחראי על רשתות זרות, על קיומן ודיווחן. אגב, הוא גם לא אחראי על הדיווחים של רשתות ישראליות. אבל נדרשת עבודה עיתונאית, ומרשתות תקשורת שמציגות עצמן ככלי עיתונאי נדרשים דיוק וביסוס עובדתי, וזה לא מה שקורה בדיווחים שמגיעים מהבוקר. בשנת 2002 נכנס כוח צבאי למחנה הפליטים ג'נין וספג ירי פלסטיני קשה. לצערי איבדנו הרבה מאוד חיילים שם מחטיבה 5. לאחר מכן הוציא מוחמד בכרי סרט שנקרא "ג'נין, ג'נין". סרט מלא שקרים, האשמות ובדיות. ביום שני הקרוב יהיה ערעור בבית המשפט סביב החובה שהטיל בית המשפט על מוחמד בכרי לשלם 175,000 שקלים פיצויים ללוחמי חטיבה 5 ו-50,000 שקל הוצאות משפט. אני מאוד מקווה שהערעור לא יתקבל, ואכן מוחמד בכרי ישלם את הסכום שהוטל עליו מטעם בית המשפט. זה הדבר הנכון והצודק. אין שום סיבה שמדינת ישראל תוריד את הראש בפני שקרים ותעמולה מהסוג הזה. אנחנו לא נסכים לקבל נרטיב פלסטיני שקרי שמבוסס אך ורק על הרצון לפגוע ביהודים, פעם זה דרך הסכין והגרזן – הגעתי היום בבוקר מניחום אבלים בעיר אלעד – ופעם זה דרך השקר שמופץ על מדינת ישראל ועל לוחמיה. צה"ל עושה כל שביכולתו כדי להימנע מפגיעה בחפים מפשע. אפשר להסתכל סטטיסטית על המעצרים מדי לילה. אנחנו לא פוגעים בחפים מפשע, וכאשר יש טעויות, אנחנו לוקחים אחריות. התחקיר מתבצע ברגעים אלה, אבל קשה לי לומר שאפשר להגיע להשלמת החקירה כאשר הרשות הפלסטינית במתכוון מבצעת קבורה מהירה בלי שאנחנו יכולים לבדוק, כאשר הם מתנגדים לחקירה של צה"ל ושל גורמים אחרים וכאשר יש סרטונים ברורים שמעידים על קווי הירי הבלתי-אפשריים לפי טענתם, וגם על כך שהירי הספורדי, הבלתי-מכוון של אותם מחבלים פלסטינים, היה ללא כוונות ולכיוון המקום שבו היו העיתונאים הפלסטינים. צר לי, ואני אומר את זה פעם נוספת, שרשת אל-ג'זירה בוחרת פעם אחר פעם להפיץ תעמולה שקרית במקום לעשות עבודה עיתונאית. אנחנו במדינה דמוקרטית, כשר תקשורת אין לי יכולת להשפיע על הדיווחים שלהם ולא על הקיום שלהם – לצערי, אני אומר. אבל כל מי שיפיץ דיבתה של מדינת ישראל, שילמד מהמקרה של מוחמד בכרי. אנחנו לא נסכים להפצת שקרים, להפצת תעמולה במסווה עיתונאי. ומי שרוצה להגיע לחקר האמת – מדינת ישראל תושיט את היד ותאפשר להגיע לחקר האמת. מי שרוצה לטייח ולהמציא ולהאשים את מדינת ישראל בתעמולה שקרית ימצא את עצמו מול צבא שעוסק בחקר האמת ומול מערך הסברה שתפקידו לא לשקר ולא לבצע הסברה, אלא להציג את הנתונים כפי שהם. אני שמח שחבר הכנסת רוטמן הצטרף פה לרשימה המשותפת בתקיפה על צה"ל ועל מערך ההסברה בימים כאלה. אני מציע, חבר הכנסת רוטמן, שתגלה פטריוטיות גם בימים אלה. אני יודע. אני מבין שאתה לא מכיר את הסצנריו האלה – – – – אבל הלחימה בג'נין מסובכת ומסוכנת, ואנחנו עושים כל מאמץ כדי להוריד את המחבלים שם. לפחות תגלה סולידריות, גם אם לא עשית את זה בחיים, עם אותם אנשים שמעמתים, מסכנים את חייהם כדי להגן עליך. חבל לי, דווקא בימים כאלה, חבל לי – – – ציפיתי לקריאות ביניים מהרשימה המשותפת, לא ממך, חבר הכנסת רוטמן. צר לי שביום כזה אתה בוחר, יחד עם החברים מהמשותפת, דווקא לתקוף אותנו, את מדינת ישראל – – – – שעושה מאמץ גדול עכשיו כדי לבטל ולבתק – – – – לבתק את השקרים שמפיצים עכשיו. חבר הכנסת רוטמן, אני מציע לעשות חשבון נפש. זה לא הזמן לוויכוחים הפוליטיים שלך. תצטרף להגן על מדינת ישראל, לא לרשימה המשותפת במתקפה על ההסברה הישראלית. זה לא הזמן ולא המקום. חבר הכנסת כץ, בבקשה. אני מתנצל, אדוני היושב-ראש. כן. אנחנו כל הזמן עסוקים בלנסות להבין איך מתמודדים עם אותו פייק ניוז ואותה הסתה. בסוף לא תהיה ברירה אלא להגיע לחקיקה בתוך הבית הזה. ולכן, בניגוד למה שראינו מקודם, הצעקות, אני מצפה מחברי האופוזיציה להצטרף אלינו. זו חקיקה שמגינה על מדינת ישראל. כאשר אנחנו נותנים הפצת שקרים על הפלטפורמות, על הרשתות החברתיות או באמצעים אחרים – וזה לא משנה אם זה משחק או פלטפורמה אחרת – אנחנו מאפשרים לשקר להתקיים. והשקר, כשהוא מתקיים, בעקבותיו יש כאלה שמסתכלים על אותם דברים ורוצים לחקות בדיוק את אותו דבר. אני אומר לך שהיום אנחנו יודעים בוודאות לנתח שבשומר החומות הסרטונים של צעירים פלסטינים שמכים חרדים צעירים חפים מפשע ומבוגרים – הסרטונים האלה גרמו לעוד ערבים לצאת ולהכות חרדים. זה משהו שאי-אפשר שיתקבל על הדעת. זה משהו שמחייב אותנו, קודם כול, לפעילות ביטחונית והרתעתית מאוד משמעותית, אבל לצד זה גם לפגוע במקורות, לפגוע באותן פלטפורמות שמייצרות את התהליך הזה ולא מורידות את התכנים מיידית. והפגיעה צריכה להיות לא בפלטפורמות, אלא רגולציה, תקנות. עכשיו, לאותן פלטפורמות יש כללי קהילה. הן עצמן אומרות שכל קריאה לאלימות, כל סרטון אלים יורד מייד. ומדי פעם, אמרתי לך, מגיעים המנכ"לים להראות לי שאכן הם עושים את זה. מגיעים הנציגים של הרשתות החברתיות. חשוב להם שלא תהיה הרגולציה. הם לא בעד רגולציה. וגם אני, כמי שמאמין בשוק חופשי, כאיש של ימין כלכלי, נגד רגולציה. אבל במקרה הזה מדינת ישראל לא יכולה לא להתערב. ולכן, בניגוד לוויכוח הפוליטי שאתה רואה כאן בבית הזה, אני מציע שאנחנו נתאחד, קואליציה ואופוזיציה, כדי לייצר כללים ברורים ורגולציה ברורה שתגן על מדינת ישראל. אני אומר לכם שעושים את זה גם במקומות אחרים. במקום לנהל ויכוח על צפון קוריאה וסתימת פיות ועוד כל מיני טיעונים ששמעתי כאן במושב הקודם, אני מאמין בכך שביחד, אופוזיציה וקואליציה, אפשר לייצר כללים מאוזנים שגם ישמרו על חופש הביטוי אבל גם ימנעו הסתה ברשתות. זה אפשרי, וזה קורה עכשיו במקביל במדינות נוספות. אני לא מתכוון להיות מיניסטריון של אמת, לא זו הכוונה, אבל כאשר מדובר בחיים ומוות, כאשר מדובר בהסתה, שיכולה להוביל בסופו של דבר לפגיעה בחיי אדם – וזה מה שקורה היום ברשתות – אנחנו חייבים להתגונן. ואיך מתגוננים? מייצרים פילטרים, מייצרים תקנות שמטילות אחריות על אותן פלטפורמות. אם אתן העליתן תוכן שקורא לאלימות או לרצח, ולא משנה של מי, אגב, יש לכן אחריות. ולכן הפלטפורמות יעשו מאמץ גדול יותר כדי לסנן את התכנים האלה ולהוריד אותם מייד. זה מחייב את החברות לדוברי שפות שונות. לא מספיק שיש רק נציגים של החברות באנגלית, צריך גם דוברי ערבית, הרבה דוברי ערבית בתוך הפלטפורמות החברתיות שייקחו אחריות ויקראו את הפוסטים ואת מה שהם מפיצים. צריך דוברים בעברית. צריך לייצר בעצם במגוון רחב של שפות. אני אומר לך שכרגע הבעיה הכי גדולה שלנו, הבעיה המאתגרת, היא בשפה הערבית. ולכן צריך לשכור עוד הרבה אנשים. זה עולה כסף, אבל החברות האלה מרוויחות מספיק כסף. לכן אנחנו מתכוונים כמה שיותר מהר להביא לכנסת חקיקה שתעסוק בקביעת אותם איזונים ובלמים ואיך מונעים הסתה ברשתות ומה תפקיד החברות. אנחנו כבר עם שתי הצעות חוק, אחת שמדברת על חשיפת בוטים – אנחנו בהכנה – ואחת שמדברת על זיהוי בוטים, כדי שאי-אפשר יהיה להשתמש בכלים אוטומטיים גם להסתה וגם לדברים אחרים. החלק השני הוא שירות לקוחות, שהחברות יצטרכו לתת מענה בכל מיני שפות. זה כבר מכניס את הרגל בתוך המרחב הזה שלא מפוקח; ולצד זה – בעלי שפות שידעו לסנן ולעצור ולהוריד תכנים, אגב, בהתאם לכללי הקהילה של אותן חברות. אם חברת פייסבוק או טוויטר או אינסטגרם או טיקטוק היו עומדות בכללי הקהילה של עצמן, שהן קבעו לעצמן, אז לא הייתה הסתה ברשת. יש הסתה ברשת מכיוון שהן לא עומדות בזה. והתירוץ של "אי-אפשר היה לקרוא" ו"לא היה מספיק זמן" וכו' הוא לא מספק. ולכן אנחנו צריכים לעשות את זה. אני אומר לך, חבר הכנסת כץ, אנחנו יכולים לקחת את מה שקורה היום כמקרה מבחן. אתה רואה איך ברגע אחד הסתה פלסטינית בעצם מעבירה, מהדהדת שקר לגבי עיתונאית, שלצערי – ואני אומר את זה שוב פעם, כשר התקשורת – לצערי, נפגעה ונהרגה היום; איך שקר מהודהד שוב ושוב על ידי גורמים שכל רצונם או תפקידם, ויכול להיות שזה במתכוון, הוא לפגוע במדינת ישראל ולצמצם את היכולת שלנו לפעול בזירה הבין-לאומית ולהגן על עצמנו בתוך מרחבים שמהם יוצאים טרוריסטים. צריך להזכיר פה בכנסת הזאת, וגם למי ששומע אותנו מחוץ לגבולות מדינת ישראל: אנחנו בחודשים האחרונים מתמודדים עם גל של פיגועי טרור שמגיע מהרשות הפלסטינית. היו לנו פיגועים גם של ערבים ישראלים, שגם מאתגרים אותנו מאוד. והגל הזה נובע אך ורק מכך שקם צעיר מוסלמי בבוקר וביקש לרצוח יהודי, לא משום דבר אחר. שום תירוץ של הר הבית, שום תירוץ של זמן הרמדאן ושום תירוץ של נסיבות או על מצב סוציו-אקונומי. כל הסיבה לכך שאותם צעירים יצאו לרצוח יהודים – ואני חוזר שוב פעם עם הרשמים מהעיר אלעד והפיגוע הקשה שהיה שם – היא הסתה, אמונה שהיהודי הוא – כלל הקללות: הוא בן כלב או שטן או כל אמירה אחרת שמהדהדת באותן רשתות חברתיות. ואנחנו חייבים לעצור את אותה הסתה, חייבים למנוע מהרשתות החברתיות להעביר אותה בלי לקחת אחריות על זה. וחייבים לומר בקול שכאשר מתרחש אירוע כזה ועיתונאית זרה מאל-ג'זירה נפגעת ככל הנראה מירי של מחבלים פלסטינים, ירי שנבע אך ורק מכך שלא אכפת להם מחיי אדם, ירי שנובע מכך שהם ניסו לפגוע בחיילים שלנו ובדרך לא היה אכפת להם אילו אזרחים ייפגעו, את הסיפור הזה צריך לספר ואת האמת לאמיתה חייבים לשים על השולחן, ולא יעזרו ניסיונות הטיוח הפלסטיניים; לא יעזור הניסיון לקבור את הסיפור ולקבור את העיתונאית כמה שיותר מהר כדי שלא יוכלו לבחון את הממצאים; לא תעזור ההתנגדות לחקירה בלתי תלויה. כל הסיפור הפלסטיני, כאשר הוא מבוסס על שקר ועל עידוד ברשתות החברתיות, בסך הכול מחייב אותנו, את הממשלה, את חברי הכנסת הזאת ואת אזרחי ישראל שפעילים ברשתות החברתיות, לומר את האמת. האמת בסופו של דבר תנצח. לכן, השאילתה שלך מגיעה בזמן ובמקום, ומלמדת אותנו עד כמה משמעותיים הסיפור, התמונה והיכולת שלנו להעביר את זה לכלל האזרחים בישראל ובמקומות אחרים. אין לנו בעיה עם צדקת הדרך. אין לנו בעיה עם ההבנה שלנו שמדינת ישראל מחויבת לקיר ברזל. הלוואי שהפלסטינים היו יכולים לחיות בשקט ובשלווה ורק לפרוח כלכלית. זה אינטרס של כולנו. אבל כאשר הרשות הפלסטינית מהדהדת שקרים, במקום לעמוד באומץ ולומר: אנחנו נתחקר; כאשר הרשות הפלסטינית, במקום לדאוג לכלכלה של הפלסטינים, ויש שם 2 מיליון פלסטינים שצריך לדאוג לכלכלה שלהם – במקום לדאוג לזה, ולמנוע מאותם מחבלים ומפגעים להיכנס לאותם מקומות ולעצור אותם – היא לא מסוגלת, אז חיילי צה"ל צריכים להיכנס לילה אחרי לילה לעצור את אותם טרוריסטים. במקום למנוע את ההסתה בספרי הלימוד, ובמקום ללמוד מהעבר – והרי זה לא הפעם הראשונה שמחבלים משתמשים במגינים אנושיים – פעם זה ילדים ופעם זה לשים רקטות בבתי ספר ופעם זה במוסדות של אונר"א ופעם זה לביים הלוויה. אתה זוכר, דיברנו קודם על "ג'נין, ג'נין", וב-2002 יש סרטון מפורסם של הלוויה שמתקיימת של צעיר פלסטיני שלכאורה נהרג על ידי חיילי צה"ל. כלי טיס שלנו מצלם הכול: ההלוויה כואבת, נשים צועקות, מורטות שערות, גברים צורחים הלווית המונים – עוברים את הפינה, והפלא ופלא, אותו מת קופץ מהאלונקה ומתחיל לרוץ. ניסי-ניסים. היכולת של הפלסטינים לא לקחת אחריות ולהתמודד עם המציאות, היכולת הזאת אולי היא מרשימה בפסטיבל מספרי סיפורים, אבל היא פוגעת ביכולת צמיחה הכלכלית שלהם; היא פוגעת ביכולת שלהם לחיות בשקט ובשלווה; היא פוגעת ביציבות. מדינת ישראל פורחת ומשגשגת, אנחנו משלמים מחיר כבד על הטרור, אבל הכלכלה שלנו לא תיפגע. הגירעון שלנו נמוך; ההתעניינות בישראל גבוהה; אבטלה כמעט לא קיימת במדינת ישראל – מחפשים משרות, מחפשים עוד ועוד עובדים בהייטק, בכל מקום. הרשות הפלסטינית היא זאת שצריכה לקחת אחריות. אני רוצה להגיד לך משהו, אתה יודע, אני לא מאלה שחושבים: כל הערבים או כל הפלסטינים או הכללות על כלל הרשות הפלסטינית, אבל מספיק שמתוך אוכלוסייה של שני מיליון, 10% בוחרים באלימות, 20%; מספיק שאתה מסית 50% – אלה מספרים שאי-אפשר להתמודד איתם, אלה מספרים שהרשות הפלסטינית לא יכולה להתמודד איתם. ואז זה מחייב אותנו להיכנס מדי לילה לאותן ערים ולבצע מעצרים ולחסל את הטרור ולפגוע בו. אנחנו נמשיך ונעשה את זה. לצערי אנחנו מתמודדים עם הטרור 100 שנה. לומר את האמת, אני לא חושב שהטרור ייפסק. אני לא חושב שלפלסטינים יהיה את הכוח למשול ולעצור את הטרור. אני יודע שאנחנו נצטרך להמשיך להילחם, ולחיות על חרבנו. ולכן אנחנו ניכנס לג'נין וניאבק על הנרטיב, ונציג את האמת הישראלית. לא נהסס להילחם, גם בשטח – חבר הכנסת רוטמן הלך – אבל גם בשטח. נסתובב בג'נין עם נשק וקסדה, זה מה שצריך לעשות, גם ברשתות החברתיות וגם בזירה הבין-לאומית. הניצחון שלנו יהיה גם קיר הברזל וגם קיר הרוח. גם להצמיח את מדינת ישראל ולחזק אותה, ואחדות, אחדות, וגם להילחם בטרור. אנחנו נמשיך, ואנחנו ננצח. תודה, חבר הכנסת אשר. אני יכול להגיד לך, כפי שאמרת, כשר בכיר בממשלה, שמעולם לא חיכיתי למועצת השורא – גם לא, להבדיל, למועצת גדולי התורה. אני נוהג בתפיסה הציונית שלי. שום דבר לא מעניין אותי, אף מועצה לא מעניינת אותי, אני דואג לאינטרס הביטחוני-מדיני של מדינת ישראל. זה מה שחשוב לי. לגבי שאלתך על המעורבות הירדנית: אני לא מכיר מעורבות ירדנית בשנה האחרונה. כמו שאמרת, אני היסטוריון, אומנם של העת העתיקה, ואני גם תמיד מתעד את ההיסטוריה. אני מכיר מעורבות ירדנית בנושא המגנומטרים, לפני כמה שנים, שנים ספורות, כאשר מדינת ישראל ויתרה על המגנומטרים בהר הבית בגלל לחץ ירדני, הכרתי את זה באופן אישי. אני מכיר מעורבות ירדנית לגבי שיפוץ גשר המוגרבים, הייתי אז באותם דיונים ואני זוכר את המעורבות הירדנית. לצערי, ככל שאומרים יותר פעמים: ימין חזק, ימין חזק, כך זה חלש יותר. ברשותך, אני לא מאמין במועצות – תרשה לי – אפילו לא במועצת הכבלים והלוויין. אני חושב שצריך לאחד אותן, את מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה. אני יכול להעיד על עצמי: מעולם מועצת חכמי התורה לא קבעה לי דבר. וכמו שאמרתי, להבדיל, גם מועצת השורא לא קובעת לי דבר. הדבר היחיד שמעניין אותי זה האינטרס הביטחוני והמדיני של מדינת ישראל. אבל כפי שאמרתי לך – – – – צר לי שבמשך שנים ארוכות לא ראיתי את הפעילות שלך כפרלמנטר בנושא הזה. אתה יודע, יש פה היום הצעות חוק – כי אני לפעמים שואל את עצמי, או אומר לעצמי, טוב שהגעת לאופוזיציה, כדי להכיר באתגרים האלה של מדינת ישראל. קח את נושא תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים במדינת ישראל. אני מאוד בעד – – – שנים אני מדבר על כך שצריך לצמצם את התנאים של האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי. ואני שואל את עצמי, האם חבר הכנסת אשר היה צריך לשבת באופוזיציה כדי להיזכר שיש בעיה? אני לפעמים מתפלא שחבר הכנסת אשר פתאום גילה שיש נגב וגליל. אני שואל את עצמי האם חבר הכנסת אשר היה צריך לשבת באופוזיציה כדי לקבל שיעור בגיאוגרפיה הישראלית? יש לנו בעיית ריבונות בנגב ובגליל. אז אני שמח שחבר הכנסת אשר, היה לו זמן בשנה האחרונה ללמוד ולהשכיל בנושאים האלה, ולהתגבש עם מסקנותיו, שמתקרבות למסקנותיי, לגבי המציאות ביטחונית-מדינית. אולי בסוף עוד נגיע להסכמות על כך שבמדינת ישראל ראוי שיהיו זכויות וחובות לכל אזרח, ונגיע גם להסכמות על כך שיהיו מסלולי שירות לכלל האזרחים הישראלים – והינה ימות המשיח יגיעו, לפחות במעשה, אם לא בדיבור. חבר הכנסת אקוניס, אמרתי ביום שני שהתגעגעתי למליאה, ואני מרגיש צורך לדבר שוב ושוב. חבר הכנסת בוסו, תודה רבה על השאלה. אני לא הכרתי את הנושא עד עכשיו, וזה שווה דיון במועצת הכבלים והלוויין. למועצת הכבלים והלוויין יש סמכות לייצר רגולציה לאותם ערוצים. אני מודה ומתוודה שזה לא דיון שעלה עד היום. זאת אומרת, היו דיונים לגבי שידורים ביום הזיכרון, ואני חושב שגם היו דיונים בעבר על יום הכיפורים – לגבי שידור של VOD. אני לא מכיר דיון שהתקיים בנושא הזה. אני אבדוק ואחזיר לך תשובה.