דילוג לתוכן
כנסת לכולם
נענתהשאילתה מס' 602

המלצות ועדת המשנה לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משרפות פסולת בשטחים פתוחים

שאליוראי להב הרצנו · יש עתיד
סוג
שאילתה רגילה
הוגשה
10 במרץ 2022
אל
המשרד להגנת הסביבה
סטטוס
נענתה
תשובת השר
8 ביוני 2022

נוסח השאילתה

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו שאל את השרה להגנת הסביבה ביום ז' באדר ב' התשפ"ב (10 במרץ 2022): הוועדה שפעלה בכנסת ה-20 פרסמה שורת המלצות: הקמת צוות בין-משרדי לטיפול בתופעה, העצמת יכולות הפיקוח אחר שריפות פסולת באמצעות המשטרה ורשות הטבע והגנים, הגדלת מצבת כח האדם המשפטי, הסדרת פינוי הפסולת לרבות מעקב מבוסס GPS אחר משאיות,ועוד. רצוני לשאול: 1. אילו מהמלצות הדוח יושמו בשנים שחלפו מפרסומו? מועד אחרון למתן תשובה: 26/05/2022

התשובה במליאה

מתוך "דברי הכנסת", הפרוטוקול הרשמי של המליאה.

תמר זנדברג · השרה להגנת הסביבה · 8 ביוני 2022

בהחלט. כל הכבוד. אז תודה רבה, חבר הכנסת להב הרצנו, גם על הדברים, גם על הברכה לתלמידות והתלמידים וגם על השאלה. התשובה כדלקמן: היחידה למניעת השלכה ושרפה של פסולת בשטחים הפתוחים – יחידת ינשוף – הוקמה בשיתוף פעולה של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. היחידה מונה 14 פקחים ומנהל, בפריסה ארצית על פי מחוזות. היחידה מאוישת ופועלת החל משנת 2019 בתחומים הבאים: 1. טיפול במפגעי עשן – הגעה למפגע עשן, דיווח למוקד הסביבה ולרשות הכבאות וההצלה. ביצוע כלל הפעולות לצורך סיום המפגע ואיסוף נתונים לצורך ביצוע האכיפה; 2. אכיפה כנגד השלכות והצתת פסולת – ביצוע פעולות פיקוח ואכיפה, תצפיות, מארבים, מצלמות ועוד לצורך איתור העבירות ותיעודן, ובהמשך – טיפול אכיפתי באמצעות ברירות משפט או העברה לטיפול המשטרה הירוקה; 3. איתור מפגעים – ביצוע סקר מפגעי פסולת, בדגש על ערימות פסולת בעלות פוטנציאל בעירה; 4. סיוע למשטרה הירוקה בביצוע איסוף מידע על יעדים או בביצוע פעילות אכיפה על יעדים גדולים של עבריינות פסולת; 5. סיוע למחוזות המשרד להגנת הסביבה, העברת דוחות מפורטים בגין מפגעי פסולת משמעותיים והמלצה לפעול באמצעות צווי ניקוי ובאמצעות הטלת עיצומים כספיים; 6. ביצוע הסברה בנושא השלכת פסולת ברמה של יישובים, קיבוצים, מועצות ועוד; 7. שיתוף פעולה עם פקחים של אשכולות, רשויות מקומיות, יחידות סביבתיות, משטרה ועוד. פקחי היחידה עברו את ההכשרות וקיבלו את ההסמכות הבאות: סמכויות על פי חוק גנים ושמורות, התשנ"ח–1998; צו סדר הדין הפלילי, התש"ס–2000, הסמכה למסירת הודעת תשלום קנס – שמירת הניקיון; צו סדר הדין הפלילי, התשס"ד–2003, הסמכה למסירת הודעת תשלום קנס – יריעות פלסטיק.
להמשך הדברים
יכולות הפיקוח הועצמו על ידי הוספת שימוש ברחפנים ואמצעי מודיעין אלקטרוניים. בשנת 2021 בוצעה הצבה של 169 מצלמות אכיפה לצורך תיעוד עבירות השלכה ושרפת פסולת. ביצועי היחידה בשנת 2021: טופלו 389 מפגעי עשן משרפות פסולת; נמסרו 420 דוחות ברירת משפט ו-414 דוחות בשנת 2020, בשנה שקדמה; נרשמו 186 דוחות פיקוח להמשך טיפול אכיפתי של המשטרה הירוקה או מחוז או פיצו"ח; נמסרו 94 אזהרות למחזיק הקרקע שבשטחו התרחשה שרפת הפסולת. כמו כן, אני שמחה לעדכן שהשנה, בתקציב 2022, אנחנו הגדלנו את היחידה, ועובדים בימים אלה לאישור התקציב הנוסף של 8 מיליון שקלים נוספים על מנת להכפיל את הפריסה של היחידה לצורך הכפלת הפיקוח. אשר למעקב מבוסס GPS אחר משאיות, הדבר נמצא כרגע בתהליך RIA – אתה מכיר, בחינה כלכלית של החלופות. בנוסף, בימים אלה אני מקדמת, בשיתוף שר המשפטים ויושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, את צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון), שנועד לאפשר אכיפת פסולת כעבירת קנס. בהחלט. הוא חיכה בסבלנות. הוא ידע שמגיע תורו, אבל הוא המתין ל-queue שלו. חד-משמעית. אתה נוגע בשתי נקודות שהן בהחלט משמעותיות ושוות דיון. הנקודה הראשונה זה שלשאול איש ציבור, שר או כל פקיד, או חבר כנסת, או כל אחד, אם מושקעים מספיק כספים, זו שאלה שלעד התשובה עליה תהיה לא, כמובן. בתחום שרפת הפסולת, כפי שציינת בשאלה, זה בהחלט תחום שזוהה בשנתיים-שלוש האחרונות וניתן לו מענה, וכאמור, הוא גם מוכפל בימים אלה בגלל שזיהינו את האיום. אני חייבת לומר שמבין תלונות הציבור שאני מקבלת מכל רחבי הארץ, צפון, מרכז ודרום, זה בין התלונות השכיחות. זה מאוד מאוד פוגע בבריאות, באיכות החיים והסביבה, של תושבות ותושבי ישראל. אבל אני חייבת לומר שאכיפה היא סוף השרשרת. לרדוף אחרי אותה ערמה נשרפת בשטח זה חשוב, זה מייצר הרתעה, זה מייצר אכיפה, אבל חייבים ללכת במעלה השרשרת אל המניעה – אל מניעת ההשלכה, אל מניעת יצירת המפגע, ובעצם לכך, ברציונל, מוקצים על פי חוק ועל פי המדיניות כספי קרן הניקיון – לטפל באמת בטיפול בפסולת בהתאם לדיון המאוד-מאוד ארוך שהיה לנו כאן, בהפרדה במקור, בהפרדה לזרמים השונים, במיוחד לזרמים שנשרפים ומושלכים, במיוחד בשטחים הפתוחים, שזה גזם, שזה פסולת חקלאית, שזה פסולת בניין, שזה פסולת במקומות וביישובים שאינם מטופלים, שהפסולת לא מטופלת בהם באופן שגרתי. אגב, לכך מוקצים מאות מיליונים של שקלים מהמשרד להגנת הסביבה במסגרת התוכנית לחברה הערבית, החלטת ממשלה 550. כך שהכספים של קרן הניקיון, מיעוטם – ונכון שכך – הולכים באמת לאכיפה. הכספים הגדולים צריכים להיות מושקעים באסטרטגיית הפסולת, כדי לייצר את המניעה ואת הטיפול הנכון במקור. שוב, היה לנו כאן דיון קודם, עם היושב-ראש הקודם, שגם היה ראש עיר, אז הוא מכיר את זה היטב. זה דבר שנמצא אצל הרשויות המקומיות. זה דבר שייקח קצת יותר זמן, אבל אם נעשה אותו נכון ונשקיע בהיערכות בשנים הקרובות במתקני קצה וטיפול מיטבי בפסולת, אז אנחנו גם נגיע למצב שנצטרך – תמיד נצטרך אכיפה, אבל הרבה הרבה פחות, כי המפגע יימנע במקורו.
לדיון המלא במליאה, עם שאלות ההמשך ←