סגירת תיק החקירה על הריגתו של מוסטפא יונס

היו כמה תנאים הכרחיים. המאבטח זיהה את היריב, אמצעי, זיהה כוונה מצד אותו יריב, נשקפה סכנה מוחשית ומיידית ונדרשה פעולה מיידית להגן על חיי המאובטחים. ואין גם דרך אחרת למנוע את הפגיעה. המאבטחים שביצעו את הירי לא הושעו, וזאת לאחר שחקירת האירוע העלתה כי המאבטחים שביצעו את הירי פעלו כדין. ראוי לציין שהייתה קבלת תמונה ראשונית של המקרה והיו גם לאחר מכן כמה ישיבות. היה חשוב לי גם דבר נוסף, בגלל השאילתה, ולכן גם ביררתי טרם המענה לך, חבר הכנסת עודה: למעשה, ראש מחלק תשאול מרחב דן מסרה – נציגי הפרקליטות במחוז תל אביב פלילי נפגשו עם נציגי המשפחה ועורכי דינם טרם גניזת התיק. במהלך הפגישה הוסברה להם סיבת הגניזה. ולאחר ביצוע הגניזה הם, כמובן, צילמו את התיק במלואו והגישו ערר למחלקת ערערים בפרקליטות המדינה. כלומר, ההחלטה של הפרקליטות הייתה – ציטטתי רק חלקים קטנים ממנה. היה חשוב שגם נפגשו עם המשפחה. החומר בידי המשפחה. הם הגישו ערר – זה עניין משפטי, שהם יצטרכו לקבל עליו את ההחלטה. אבל במקרה הזה, נכון לרגע זה, התיק נסגר כדין בחוסר אשמה כלפי המאבטחים. אתה שואל אותי שאלות על מוזרות. אני מדבר איתך על זה שהם נמצאים בעבודה מאחר שהתיק נסגר נגדם מחוסר אשמה. המקרה הוא מקרה כאוב. אבל בסוף, כשרץ אליך בן אדם עם סכין, אתה לא בודק כרגע מה מצבו – מוגבל או לא מוגבל. היו, לצערי, אירועים כאלה גם בעבר; לא תמיד יש את הזמן. אני לא עונה במקומם – אני עונה לך על שאלת המוזרות. כשרץ בן אדם עם סכין, אתה צריך להגן על הסביבה שלך. המקרה הוא מקרה עצוב. בכל מקרה נעשתה בו בחינת עומק, גם על ידי הפרקליטות, והם קיבלו את ההחלטה המקצועית שהם קיבלו על סמך שיקול דעתם המקצועית, ולא מתוך כל שיקול אחר. אני מקבל את ההחלטה המקצועית. אני לא אינסטנציה שיפוטית מעליהם. המשפחה קיבלה את החומר, יפנו למי שיפנו, ואם יקבלו החלטה אחרת – יקבלו החלטה אחרת. אבל כרגע, התהליך כולו באמת נחקר לעומקם של דברים. ולא פחות מזה, גם דיברו עם המשפחה. הדבר תמיד חשוב – גם במקרים כואבים, לדבר ולהסביר למשפחה. זה דבר שנעשה.