המשבר הכלכלי בקרב הצעירים הערביים

כמו כן הופעלו שני מסלולים נוספים: מסלול 44 – המספר פה לא חשוב, זה רק כדי להכיר את המסלול – מסלול שבמסגרתו נפתחו 2,800 מכסות לקידום אוכלוסיות ייחודיות. 1,000 מתוך ה-2,008 ניתנו לחברה הערבית. התוכנית הזאת משקיעה 7,500 שקל בכל משתלם, ואני מקווה שכל בוגרי התוכנית הזאת או רובם המוחלט גם הם ישתלבו בהייטק. כמו כן, הרשות הפעילה את מסלול 45 – מסלול מורכב יותר, מסלול להשמה. הוא נעשה בשיתוף עם חברות ההייטק במדינת ישראל. לצערנו הרב, אותרו רק 774 צעירות וצעירים ערבים לתוכנית מתוך 6,300 מכסות. זה יוצא 12.3% – פחות מחלקם של הערבים באוכלוסייה. הבעיה העיקרית היא בעיית איתור. אני אדבר בהמשך על התוכניות ל-2021, 2022, אז יהיה ברור שעל הפער הזה אנחנו מנסים לגשר. סך הכול, בכל התוכניות האלה הושקעו עשרות מיליוני שקלים. בהסתכלות קדימה, הכוונה היא לפתוח בשנה הזאת 19 מסלולים שונים לקידום ההייטק בחברה הערבית במסגרת מסלול 44, שזה המסלול עם ההשקעה הקטנה יותר. יש לנו כבר עכשיו 1,120 – אני מזכיר את ה-1,000 של שנה שעברה – 1,120 מוכשרים עתידיים בהשקעה כוללת של 7.2 מיליון שקל, וזה במסלול הזה של 44. אנחנו ערים לכך שיש קושי להביא צעירים ערבים לתוך מסלול ההכשרה ההייטקיסטי, ולכן, מתוך זיהוי הפערים שאני אמנה אותם בקצרה: פער הנטוורקינג – אין רקע בדרך כלל מהצבא, 8200 וכן הלאה, שמביא צעירים ערבים להשתלב מייד בהייטק; פער המוביליות החברתית הכללי; אנחנו מזהים בקרב הציבור הזה חשש מנטילת סיכונים וחוסר ניסיון – חוסר ניסיון קודם, גם כמו שאמרתי שאין פה את הניסיון של השירות הצבאי. לכן אנחנו הולכים בשנה הזו לאמץ כמה פתרונות מאוד מרשימים. האחד זה הקמת מרכזי חדשנות ביישובים הערביים; השני – הקמת סניפים של חברות הייטק ביישובים הערביים; השלישי – פתיחת מסלול ייחודי לייעוץ ולהתמודדות עם סיכונים עבור יזמים ערבים; הרביעי – פתיחת מועדוני אנג'לים, למעשה חונכים מעולם ההייטק, בעלות מאוד מרשימה, שאני תכף אפרט אותה; פתיחת מאיצים וחממות ייעודיות לחברה הערבית. רק להסביר את סדרי הגודל, מסלול האנג'לים – יושקעו בו קרוב למיליון שקל השנה; מרכזי חדשנות – 2 מיליון שקל לחמש שנים, ובסך הכול 10 מיליון שקל, ואם תהיה פה פעילות שאנחנו נראה הצטרפות של עוד ועוד גורמים, אז יינתנו עוד מיליון שקל בכל שנה, כלומר יש פה פוטנציאל של 15 מיליון שקל; מאיצי סטרטאפים – בהשקעה של מיליון שקל בחמש השנים הקרובות, ועוד ועוד. עד כאן התייחסתי אך ורק לתוכניות של רשות החדשנות. אני מזכיר שזו רשות שעד יוני השנה – יוני בשנה שעברה כבר – הייתה במשרד הכלכלה, עברה למשרד המדע, ואנחנו ממשיכים לקיים יחדיו שיתוף פעולה פורה כדי לוודא שאנחנו לא עוסקים במדע טהור אלא עוסקים במדע יישומי ובתרגום היכולות לכלכלה חזקה ויציבה יותר. כל מה שאמרתי עד עכשיו, יש בו בשורה. מכאן אני רוצה לעבור לגוף השאילתה בצורה יותר קונקרטית. העברנו את הפנייה שלך למינהל תעסוקת אוכלוסיות שבמשרד, ולהלן אני רוצה להביא את התייחסות המינהל. אני אתייחס בהמשך גם לסוכנויות הנוספות או המינהלים הנוספים במשרד הכלכלה, כך שמה שאני אקריא עכשיו זה חלק מהתמונה. מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה במשרד הכלכלה פועל להגדלת שיעור ואיכות התעסוקה של אוכלוסיות מגוונות על ידי שילובן וקידומן של האוכלוסיות השונות בשוק העבודה. הצבעת על נושא האבטלה, ואני רוצה להתייחס קודם כול לעניין הזה. המצב הוא אכן מטריד, אלא שלפי הבחנתנו, מכיוון שבגילים שעליהם את מדברת צעירים עסוקים – חלקם לא עובדים כי הם נמצאים במסלולי הכשרה שונים או מסלולי לימוד אקדמיים שונים, ולכן, בנרמול הנתונים, הנתון שיש בידנו מצביע על 33% אבטלה, לא 53% אבטלה. עם זאת, זה אחוז מטריד ביותר, זאת אומרת, הוא מחייב פעולה. אני רק מתקן את הנתון, אני לא בא להקטין בשום אופן את חומרת המצב ואת הצורך בפעילות ממשלתית נמרצת, מכיוון שהאחוז הזה הוא אחוז גבוה ביחס לישראל וגבוה ביחס למדינות ה-OECD. כמו כן ננקטות הפעולות הבאות: אנחנו עושים מאמץ לאתר באופן אקטיבי ולהנגיש את השירותים באופן טוב יותר. לבושתנו, באמת לבושתנו, חלק מהשירותים לא היו מונגשים בשפה הערבית. הזכרתי פה את רשות החדשנות. עד תחילת השנה הזאת שירותיה לא היו מונגשים בערבית. תיקנו את העניין הזה. כיום, אם תיכנסי לאתר של רשות החדשנות, אפשר לראות את כל הנתונים על כל המסלולים בערבית, ואפשר כרגע לראות את כל המסלולים של זרוע העבודה, גם הם בערבית. תוכניות מעבר – פתחנו תוכניות מעבר שמיועדות לצעירים, והתוכניות האלה ממוקדות בהקניית יכולות בסיס, מקצועות מדעיים, אנגלית, עברית ברמה יותר טובה. היעד ל-2022 הוא להעביר במסלול הזה 400 צעירים, והתקציב המוקצה לתוכנית עומד על 14 מיליון שקל, כלומר יש פה השקעה ניכרת בכל צעירה וצעיר. המסלול הבא שעליו אני מדבר הוא מלגות קיום להכשרות המקצועיות. אנחנו מזהים שצעירים נמנעים מלגשת ללימודים מכיוון שהם חרדים איך הם יתקיימו. אנחנו רוצים לסייע להם, להוריד מהם את דאגת הקיום היום-יומי מעל הראש על ידי הקצאת מלגות. אנחנו נעניק בשנה הזאת שוברים בהיקפים גדולים. אני בכוונה לא מציין את הסכום, מכיוון שאין באמת הגבלה על הסכום; מי שירצה וידרוש – יקבל. אז זה בנושא הזה. המלגות משתנות, הן לפי אבחון קונקרטי והן מבחינה אחוזית, בין 30% ל-70%. המסלול הבא הוא דרך מרכזי ריאן, מרכזים להכוון תעסוקתי. אני רוצה לציין שאתמול הייתי במרכז ריאן כאן, במזרח ירושלים, בשכונת שייח' ג'ראח. אני חייב לומר שנעשית שם עבודה יוצאת מן הכלל, באמת יוצאת מן הכלל, עם מגוון הכשרות מאוד מרשים. ההכשרות שניתנות במרכזי ריאן הן חלקן במרכז עצמו, על ידי הבאת מיטב המרצים בתחומים שונים, כגון לימוד עברית, אוריינות דיגיטלית ועוד, וחלקן נעשות על ידי מתן ואוצ'רים לקורסים מחוץ למרכז עצמו. אני אזכיר בנושא הזה שבשנת 2021, השנה האחרונה, עד חודש ספטמבר השתתפו בתוכניות ההכשרה של מרכזי ריאן 654 צעירים ערבים, מתוכם 53% בגיל 18–24, כלומר יותר מחצי בדיוק באותה אוכלוסייה שעליה את מדברת, שהיא האוכלוסייה שהכי מטרידה אותנו, שעלולה להידרדר לאבטלה כרונית. בהכשרות האלה הושקעו קרוב ל-2.5 מיליון שקלים. אני רוצה לומר שבשנה הזאת אנחנו למעשה הכפלנו את הסכום, ואני מקווה מאוד שדרך מרכזי ריאן ודרך תוכניות נוספות, שאני אעמוד עליהן בהמשך, נשכיל להכפיל את מספר המשתלמים בשנה הנוכחית. כמו כן המשרד מנהל שורה נרחבת של קורסי עברית תעסוקתית. חלקם ניתנים אונליין, בהתאם לימי קורונה, חלקם במסגרות פרונטליות. יצא לי לחנוך את התוכנית הזאת, "עברית פלוס", בשיתוף הג'וינט ובשיתוף שירות התעסוקה – יצא לי לחנוך תוכנית שכזאת במשרדי הג'וינט לפני שלושה שבועות. מהתרשמותנו עד כה – התוכנית רק יצאה לדרך – היא נתקלת בהתלהבות רבה, ואין ספק שהיא סוגרת, או נועדה לסגור, פער משמעותי בידיעת העברית. עד כה השתלמו בתוכנית הזאת, "עברית פלוס" 1,400 מבנות ובני החברה הערבית, וגם כאן מעל 50% בגילים 18–24. עד כה נוצלו לטובת הקורסים האלה 1.7 מיליון שקל, ואני מקווה שבשנה הנוכחית אנחנו גם פה נכפיל את מספר המשתלמים. כמו כן המשרד מנהל שורה ארוכה של קורסים מעבר למרכזי ריאן, קורסים של אוריינות דיגיטלית ואנגלית. סך הכול עד ספטמבר 2021 הוצאו לתכלית הזאת קרוב למיליון שקל, עם 508 משתלמים, וגם כאן – למעלה מ-50% מאוכלוסיית המטרה הראשית, 18–24. כל מה שהזכרתי לגבי מה שבוצע, בוצע במסגרת החלטת ממשלה 922. אני מזכיר שהחלטות הממשלה 549 ו-550, למעשה, הייתי אומר ברוב המקרים, מכפילות ואפילו משלשות את הסכומים שיינתנו למסלולים השונים, ולכן אנחנו מסתכלים על 2022 ו-2023 כשנים שבהן נדע להעצים דרמטית את כל הפעילות שפירטתי. אני רוצה להזכיר חוץ מזה שרשות ההשקעות, יש לה שלושה מסלולים שונים שבהם מושקעים מדי שנה 50 מיליון שקל. המסלולים האלה – בעגה המקצועית 4.17, 4.18 ו-4.20 – הם מסלולים שמיועדים לכלל האוכלוסייה; 4.18 זה רק לאוכלוסייה הערבית והשניים האחרים מיועדים לכלל האוכלוסייה, אבל גם בתוכם יש נתח של למעלה מ-30% לאוכלוסייה הערבית. זה תואם את מדיניות המשרד להשקיע במיוחד בקידום הכלכלה בחברה הערבית. כמו כן, אני רוצה להזכיר ששירות התעסוקה ממקד את עשייתו בחברה הערבית באופן משמעותי. בשנה הזאת – הדברים עוד צריכים להגיע לשולחני – אנחנו נפתח בין לשכה אחת לשלוש לשכות נוספות לחברה הבדואית בדרום. כרגע אני בוחן את האפקטיביות הצפויה של כל לשכה ולשכה, ואני מקווה שהשירות לבדואים בדרום יהיה ברמה אחרת, לאור פתיחת הלשכות הנוספות. כמו כן, גם בשירות התעסוקה – שבגדול שמרנו על תקציבו, תקציב שיהיה קרוב ל-240 מיליון שקל – גם שם יוקצו קרוב ל-30% מהסכומים לטובת פיתוח התעסוקה בחברה הערבית; גם זה מעל האחוז באוכלוסייה, מתוך הבנה של חשיבות העניין. אם אני מסכם את הדברים, אני רוצה לומר שמעבר לכל מה שציינתי, אני מנהל במשרד דיון מעקב חודשי שבמסגרתו אני מכנס את כל הגורמים הרלוונטיים במשרד לקידום הכלכלה בחברה הערבית. הם צריכים להסביר מה הם עשו, הם צריכים להסביר מה לא נעשה למרות שתוכנן, הם צריכים לתת הסברים ברורים מה קורה, איך קורה, מה עתיד לקרות, וזה – מתוך כוונה לוודא שבמסגרת התקציב המשמעותי שהוקצה לחברה הערבית בממשלה זו לא יהיה כסף שבסופו של דבר הוא כסף מת, כלומר כסף שלא מנוצל ולמעשה משמש את האוצר כעין רזרבה תקציבית. הכוונה כאן היא לוודא שהסכומים מושקעים. כל מה שהזכרתי עד עכשיו – תוכניות להכשרה ולהשמה – היכולת להוציא את הכסף היא קרובה ל-100%. אני לא צופה בעיות מיוחדות בנושא הזה. הנושאים היותר-בעייתיים, בדרך הטבע, זה בעיקר הנושא של פיתוח אזורי תעשייה. זה לא קשור באופן ישיר לשאלתך, אבל זה משפיע מאוד על מה ששאלת, ואנחנו מתכוונים בשנה הזאת – דרך אגב, אני עובר ובודק בשטח כל אתר ואתר, עומד על החסמים בצורה פרטנית. אנחנו מקימים במשרד פורום משותף למשרדי הממשלה, עם משרד הבינוי והשיכון, עם משרד הפנים, על מנת לוודא שהחסמים מצומצמים למינימום. אני מקווה שבשנות התוכנית הרב-שנתית אנחנו נראה מקסימום אזורי תעשייה, תוך מיצוי של התקציב באחוזים מאוד גבוהים, כך שבאמת נראה את ההשפעה בשטח לטובת החברה הערבית. אבל אני רוצה לומר יותר מזה: זה לא לטובת החברה כמעשה פילנתרופי. כל מי שמסתכל על עתידה של מדינת ישראל מבין היטב שאם אנחנו לא נמצה את כל כוח האדם בישראל – החברה הערבית, החברה החרדית, תעסוקת נשים, כולם כולל כולם – לא נצליח לשמור על צמיחה שתואמת את גידול האוכלוסייה במדינה. ולכן, אם מדינת ישראל רוצה להיות מדינה מתקדמת, בשורה הראשונה של המדינות המפותחות, שומה עלינו להשקיע בכלכלה בכל מקום שהיא לא במצב אופטימלי. מהבחינה הזאת ההשקעה בחברה הערבית היא המעשה הלאומי הנכון, היא המעשה המדינתי הנכון. אנחנו מתכוונים לטפל בנושא הזה באופן הרציני ביותר, המוקפד ביותר, וכאמור, לוודא שכל שקל שסומן בתקציב אכן יוצא לתכליתו ולקידום הכלכלה של מדינת ישראל. תודה רבה. אני רוצה לומר בנושא הזה, חברת הכנסת ח'טיב יאסין: תנוח דעתך. הקריטריונים להתקבל לתוכניות השונות ולמלגות השונות מותאמים מראש לחברה הערבית. כמובן שלא נשים תנאי של שירות צבאי, ולכן אין פה שום קריטריון שנוגע לשיוך. הקריטריון היחידי להתקבל לכל תוכנית ותוכנית הוא רמת השכלה וכושר לימוד. גם פה, אנחנו בוחנים את המועמדים השונים באופן שמודע לקשיי השפה, למגבלות השפה. הרי אנחנו רוצים להכניס לתוך התוכניות האלה כמה שיותר אנשים. היינו שמחים – הזכרתי קודם את מסלול 45; היינו שמחים אם היו יותר. אנחנו הולכים לפתוח את אותן חממות טכנולוגיות ומאיצים ביישובים הערביים בדיוק מן הטעם הזה – כדי להביא מקסימום צעירים ערבים לתוך התוכניות, כך שבנושא הזה לא תהיה שום הגבלה שנוגעת לקריטריונים. לגבי היעדים לצמצום האבטלה – אני חייב לומר שטרם דנו בזה לעומק או טרם סיכמנו את הנושא בתוך המשרד. באופן אישי אני מכוון למקום שבו נוריד את האבטלה לפחות בחצי בשנתיים הקרובות. אני אומר "בשנתיים הקרובות", כי יש תוכניות הכשרה שאולי ייפתחו מחר בבוקר, וחלקן ממילא יזלגו ל-2023. אז אני חושב שזה יעד מאתגר, אבל יעד אפשרי. אני אחזיר לך בנושא הזה תשובה מוסמכת, אחרי שנסכם את הנושא בתוך המשרד. תודה רבה.