הדרת עובדי הוראה רבים מהזכאות לסיוע בשכר דירה

כמובן, ישנם מקרים שבהם סייעות מבקשות לעבוד בחלקי משרה קטנים יותר ואינן מגיעות לשכר מינימום – או אינם מגיעים, זה לא משנה, גבר ואישה כאחד – – במקרה הזה זה מגיעות ומגיעים, אם הולכים לפי הרוב. – – לשכר המינימום החדש בישראל, ובן הזוג אינו עובד, והם אכן לא עומדים בתנאים המינימליים של כושר השתכרות, כי גם אין להם 165 שעות וגם לא את התנאי המקל של שכר מינימום. במקרים כאלה הם אינם מתאימים לכללים, אבל עדיין פתוחה בפניהם האפשרות להגיש בקשה לוועדת החריגים. סוגיית הסיוע בשכר דירה עבורם נבחנת בכל מקרה לגופו, בהתאם לרקע המשפחתי, גילי הילדים, קיומה של מוגבלות, חלילה, וקריטריונים נוספים. ועדת השרים נוטה להיות גמישה במקרים הקשים ולאשר את החריגה, במיוחד כשמעורבים אחוזי נכות או ילדים קטנים שמתחנכים בחינוך מיוחד, למשל. למעשה, מאז שנת 2013 – זו בהחלט הוראה מאוד ישנה – המשרד רואה במי שעוסק בהוראה כמי שעובד במשרה מלאה בהינתן אותו תנאי סף, אף שלא עמד בהיקף הנדרש של השעות, דווקא בגלל שכאמור בחר להקל על מסלולי סיוע בשכר דירה עבור העוסקים בתחום ומרוויחים את שכר המינימום. זכאים אחרים שאינם מתחום ההוראה נדרשים תמיד למשרה מלאה ו-75% משכר מינימום. אבל פה בדיוק ההבדל. פה זה שני תנאים משלימים ומצטברים. אצל עובדי הוראה זה עולה לשכר מינימום מלא אבל מוותרים להם על 165 שעות. אגב, עובד הוראה שיש לו 75% משכר מינימום ו-165 שעות בוודאי שיקבל סיוע בשכר דירה, אבל בדרך כלל הם אינם כאלה, כי מספר השעות במקצוע הזה שונה, ולכן נוצר הכלל המקל הזה. כמובן, לפי הניסיון של עבודת ועדת החריגים, גם מספר הילדים הוא אחד מהקריטריונים שהוועדה הזאת שוקלת בנושא הזה של סיוע בשכר דירה, ולכן משפחות מרובות ילדים, למשל, אני מניח – כמו במקרים שאולי פנו לאדוני, של אברך ואשתו שעובדת כסייעת או גננת בגן ולא מגיעה לשכר מינימום כי היא לא עובדת במשרה מלאה והם לא ממצים כושר השתכרות, לא מפה ולא משם – אם יש הרבה ילדים קטנים, לעיתים לא רחוקות ועדת חריגים הולכת לקראתם ובאופן חריג כן מאשרת את הסיוע. השאלה ברורה. אני הבנתי את הבקשה ואת השאלה. תכף אענה על זה. חבר הכנסת אשר, קודם כול, התנאי למיצוי כושר השתכרות, אני חושב שהוא תנאי נכון בנושא הזה של סיוע בשכר דירה, כי אין סיבה שמדינה למעשה תכניס את היד לכיס ותעזור למישהו שלא מוכן לעזור לעצמו. לכן, בעניין הזה, אני מבין שישנם אנשים שהמיצוי של כושר ההשתכרות שלהם הוא פחות מ-100% על שני בני זוג, זה קיים, אבל אני לא בטוח שזה נכון שבמצב כזה המדינה תסייע בשכר דירה. בדרך כלל, לפי מה שאני מכיר, מי שכן עובד במשרה מלאה בתחום ההוראה, גם כסייע, אם זאת משרה מלאה באמת, הוא כן מסוגל להגיע לשכר מינימום, גם אם בשביל זה הוא נאלץ להשלים את זה בכמה עבודות. זה נכון שלפעמים אתה עובד במסגרת – – – אני לא הפרעתי לך, חבר הכנסת אשר. גם אני לא. אני מתייחס לזה, כמו שראית, ענייני, ואפילו לא אמרתי שליצמן היה שר השיכון ולא תיקן. אפילו את זה לא אמרתי. אני חוזר ואומר: אני מבין שהרבה פעמים יש תנאי עבודה שאומרים – כשלוקחים אותה לעבודה אומרים: לא תהיה לך משרה מלאה, בעבודה הזאת תקבלי 75%, או לא משנה, לפי מספר השעות, ולכן לא תגיעי לשכר מינימום, כי המשכורת תהיה כמו שכר מינימום, פר שעה, מספר השעות יהיה גם לפי מה שמקובל בתחום ההוראה, 75%. אבל אנשים כאלה, לפי תפיסת המדינה, לא צריכים לקבל סיוע בשכר דירה. זאת לא תקלה, זאת לא טעות. ולכן, חבר הכנסת אשר, במקרים כאלה הפתרון הוא לעבוד בשתי עבודות, כמו שעושים חלק מהאנשים, וגם אני, פעם, כשהייתי צעיר, זה מה שעשיתי – עבדתי בכמה עבודות. זה מה שאפשר לעשות. אני כן מקבל ואני אנסה להעביר לדרגי המקצוע של המשרד שכשבוועדת חריגים נדונות בקשות כאלה, תיבחן גם השאלה אם היקף העבודה במספר השעות הוא שווה ערך למשרה מלאה בתחום ההוראה. אם כן, גם זה יילקח בחשבון. פה אני מקבל את ההערה של אדוני שזה נושא רלוונטי בהחלט.