רצח שביעי בכפר בענה

אני חושב – ואני מעלה את זה כרעיון, כמחשבה: אחד הדברים המרכזיים שמשפיעים לעיתים זה הדרך שבה זה מתקבל בתוך ציבור באשר הוא. אני חושב שהמשימה הגדולה של כולנו – המשימה של המשטרה לפענח, לתפוס; המשימה שבה אני כן צריך את השותפות של כלל הציבור – של חברי הכנסת, אימאמים, מנהיגים, ראשי רשויות, מנהיגי ציבור, עמותות, באשר הם: את האנשים האלה, את אלה שמעיזים, מרהיבים עוז בנפשם, בשם הדבר הזה שנקרא "סכסוך דם", לפגוע באדם – והיום, לצערי, הפגיעה היא כבר לא במעגל ראשון, לעיתים במעגל שלישי, אנשים בכלל לא יודעים – היא להוקיע, לבייש, לגרום לאנשים האלה להתבייש בתוך הקהילה. אני אומר את הדברים האלה כי דווקא פה גם אני רואה סוג של עבודה מעבר לעבודת המשטרה הרגילה – שהיא חייבת להיות, וחייבים להגיע לפענוח; גם השיתוף. אני רוצה להגיד כמה מילים לחיוב על מה שקורה בזמן האחרון, ואני מדבר על מנהיגות הציבור הערבי. אני נותן את הדוגמה עכשיו מכמה דברים שקרו בזמן האחרון, כי אנחנו מדברים פה על בענה, אבל סכסוך דמים מלווה אותנו בהרבה מקומות בארץ. היה גם את סכסוך הדמים באום אל-פחם, שבסופו של דבר בא ראש הרשות המקומית – אני משבח אותו על זה – ד"ר סמיר ראש העיר בא ואמר: מי שלא יעשה את זה, אנחנו נחרים אותו. הוא אמר את הדברים שאני אומר, רק הוא אומר את זה בזווית אחרת, בזווית המנהיגות האזרחית. זה קרה. זה לא משנה את העובדה שהמשטרה צריכה לתפוס את הפושעים האלה שהרגו את האנשים. אותו דבר – אני יודע היום שבסכסוך קשה מאוד שהיה באבטין רק לאחרונה, גם היום הגיעו לאיזשהו – בתחום האזרחי, נקרא לזה. אבל המשטרה צריכה לתפוס אותם, והיום הוגש גם כתב אישום נגד מישהו שירה שם, באבטין, היום הוגש כתב אישום בבית המשפט בחיפה. בסוף זה שילוב. אבל בניגוד לכל יתר הדברים – וגם בנצרת אותו סיפור שהיה עם שרפת הבתים. זה משהו שפה אני רואה בכובע שלי כרגע, גם כסגן השר לביטחון הפנים וגם כמי שמוביל את המאבק הכולל בתחום הזה – אני משתף פעולה בכל התחומים, אבל גם בתחום הזה שיתוף פעולה. אני אומר לך, חבר הכנסת עודה, המשטרה – אבל אני גם ברמה האישית מגויס לגמרי, כי צריך לשבור את הפרדיגמה הזאת. אני מדבר על נקמות הדם. שם זה המקום היחיד שבו אני מבקש את הסיוע, את העזרה ואת החיבור. כל יתר הדברים – רק עבודת המשטרה. לכן – אני חוזר לשאילתה: הסיפור של בענה יושב פה ויושב פה, ואני אומר: אנחנו חייבים להגיע לפיצוח, להגיע למצב שמפסיקים את זה, אבל כן להעמיד את האנשים לדין. אין חוכמות, האנשים צריכים לעמוד לדין, כי הם רוצחים. עוד פעם, איך אומרים, זה לא שיח בינינו. אני לא הסרתי את האחריות, אבל זה המקרה היחידי שברור לי שיש משמעות להוקעה החברתית, לביזוי של האנשים הרעים האלה, כי זה לא אחד ולא שניים, ולשים את התופעה הזאת על סדר-היום כדבר מגונה, שהאימאמים מגנים אותו, מנהיגי הציבור מגנים; לא רק מגנים אלא גורמים לאנשים האלה להתבייש ולא להגיע בקהלם, כל אחד בקהלו. את זה אמרתי כאמירה כללית. החובה שלי, החובה של המשטרה, ברורה לגמרי. זה המקרה היחידי שאני אומר: אני צריך גם את העזרה החברתית המשמעותית, ואני יודע שיש אותה.