פוליטיזציה בטכניון

לנוכח האמור לעיל, גם אני מוצאת שאין מקום להתערבות במקרה הזה, ומי כמוכם יודע גם מהעת האחרונה שכשיש מקום להתערבות אז אני לא מהססת לעשות זאת. אבל אנחנו כמובן נעקוב ונוודא שאכן כך הם פני הדברים, וזה מסתכם אך ורק בהיבטים המקצועיים, כפי שאני פירטתי בתשובתי. תתפלאי, אני לא אומרת דברים שאני לא מאמינה בהם. אוקיי, אז תודה רבה שהעלית את זה, אני אשמח אפילו להתייחס, אני רק אתייחס להערתך לפני כן. אחד, אני מאמינה מאוד במה שאני אומרת, אני משתדלת לא לומר דברים שאיני מאמינה בהם, אני חושבת שאת יודעת. הדבר השני, הם לא היחידים שמגיעים ונפגשים עם הסטודנטים בהיבטים האלה, אלא הם חלק ממערך מקצועי שלם. הם חלק ממערך מקצועי שלם. הדיון הוא לא דיון בסוגיות פוליטיות ואין לו שום זיקה להיבטים פוליטיים ככל שהוא נעשה במסגרת הלימוד המקצועי בתוך הכיתות. כאמור, אמרתי שנעקוב ונוודא שאכן זה נשאר רק בתוך המסגרת המקצועית הכללית, כרופאים שצריכים לתת סיוע לאדם באשר הוא אדם, ולא גולש חלילה למקומות אחרים. בהחלט, הערת נקודה, ואנחנו נמשיך לעקוב בעניין. לגבי הסוגיה השנייה: מי שמקדם את השינוי של איך ייראה מערך הבגרויות זו אני יחד עם צוות המשרד. הדברים שאמרת אינם על הפרק. נחמד שאנשים מנסים לנתח או לייצר תוצאות סופיות לתהליך שרק החל. אין שום כוונה להפוך את זה למשהו שהוא פנימי. נהפוך הוא, יש כוונה שהמקצועות הכל-כך חשובים האלה, שקשורים לזהות ומורשת, יהפכו להיות משמעותיים באופן כזה שתלמיד שעובר את חוויית הבגרות גם ייקח איתו ממנה והלאה הרבה מאוד לחיים עצמם. כי בואי נגיד את האמת, אורית, היום באופן שבו הבגרות נעשית – הם באים ונבחנים בספרות ובתנ"ך, סיימו, יצאו, ושם זה נשאר. אני חושבת שאפשר – דווקא מהניסיון האישי שלי, כמי שלימדה תנ"ך וספרות וכישורי חיים, נקרא לזה אפילו הומניסטיקה, בדרך שהיא אחרת, ופוגשת היום, אחרי כל כך הרבה שנים, סטודנטים שלי שזוכרים את הטקסטים שלמדנו אי אז, ברור לי לחלוטין שאפשר ללמד אחרת ולהטביע חותם בקרב התלמידים שלנו באופן שיישאר לאורך זמן. אז אין שום כוונה להפוך את זה למשהו שהוא שולי, פנימי. אגב, אני לא חושבת שכל מה שהוא פנימי הוא שולי, אבל במקרה הזה אין שום כוונה להפוך את זה למבחן פנימי. אנחנו בונים את זה, זה ממש בשלבי התחלה, ואנחנו גם נשתף את הכנסת. אשמח. אני לא רק אשמח, אני גם בגאווה רבה ארצה לבוא ולהציג את מה שאנחנו בונים. אתם יכולים, קחי בחשבון שאין כרגע מה להציג למעט התהליך ומי השותפים – שאגב, הם שותפים רחבים מאוד: אנשי שטח, מורים, מנהלים, מפמ"ר, אנשי אקדמיה, הורים ותלמידים. כל השותפים של המרחב החינוכי לוקחים חלק בדבר הזה. הכוונה היא להפוך את התהליך למשמעותי באופן אמיתי עבור התלמידים קצת יותר ממה שהוא היום. אני מזמינה אותך לדבר איתי על זה באחד מהלילות כאן, על כוס קפה. תאמיני לי שאני בשמחה עושה את זה. בשמחה רבה, אפילו. זה תהליך מאוד מבורך. יש פה איזו אחווה. הכול טוב.