נענתהשאילתה מס' 256
עלות בדיקת הורות
- סוג
- שאילתה רגילה
- הוגשה
- 14 באוקטובר 2021
- אל
- משרד הבריאות
- סטטוס
- נענתה
- תשובת השר
- 4 בינואר 2022
נוסח השאילתה
חבר הכנסת איתן גינזבורג שאל את שר הבריאות
ביום ח' בחשוון התשפ"ב (14 באוקטובר 2021):
במסגרת הליכי רישום הורות בישראל, דורשים בתי המשפט מזוגות רבים להמציא בדיקת הורות בארץ, שעלותה יכולה להגיע לאלפי שקלים.
רצוני לשאול:
1. מה העלות בפועל של ביצוע הבדיקה?
2. מה עמדתך ביחס לעלויות הבדיקה והעובדה שעל אף שמדובר בדרישה של המדינה מי שנושא בהן הם האזרחים?
3. האם בכוונתך להתערב להפחתת העלויות?
מועד אחרון למתן תשובה: 04/11/2021
התשובה במליאה
מתוך "דברי הכנסת", הפרוטוקול הרשמי של המליאה.
ניצן הורוביץ · שר הבריאות · 4 בינואר 2022
קודם כול, אני שמח בהזדמנות הזאת לבשר – – –
תודה.
נכון.
יפה.
אז באמת היה בג"ץ לפני חצי שנה, ואנחנו אמרנו בתשובה לבג"ץ שאנחנו נקבל ברצון את החלטת בג"ץ. בג"ץ החליט לאפשר את ההסדר הזה לפונדקאות בישראל גם לגברים ולזוגות של גברים, כמו שזה נעשה – הכוונה, בישראל. באמת התחייבנו על לוח זמנים, והיום פרסמנו את חוזר המנכ"ל שמפרט את ההליכים. בעוד שבעה ימים בדיוק אפשר יהיה להתחיל להגיש בקשות לוועדה במשרד הבריאות של ישראלים, וזה ייעשה כאן בתנאים, בעלויות, לפי החוק שלנו כאן בישראל, בצורה מסודרת.
לגבי הנושא של רישום הורות בישראל, זו לא דרישה בריאותית, זו לא דרישה של משרד הבריאות; זו דרישה משפטית, ראייתית, של רשות האוכלוסין ומשרד המשפטים. התעריף המרבי לביצוע הבדיקה מוגדר בתקנות מידע גנטי (תעריף מרבי לבדיקה גנטית לקשרי משפחה), המפנה לתעריפון משרד הבריאות בעניין זה. הבדיקה היא, מה שנקרא, בדיקה גנטית. זה במסגרת פיקוח משרד הבריאות, אבל הדרישה לבדיקה הזו מלכתחילה – לא משרד הבריאות צריך אותה, זה לצורך הרישום, האזרחות, המשפטי וכו'.
התעריף קבוע לפי בדיקה וחוות דעת לנבדק אחד. עלות הבדיקה בפועל תלויה לפיכך במספר הנבדקים. שאלת על מידע – בהתאם לתעריף, העלות למטופל ישראלי היא 2,165 שקלים. זה קביעת אבהות, כולל חוות דעת רפואית לבית המשפט לנבדק. יש פה כמה סוגים של תעריפים. בגדול, זה סביב 2,150 שקל. אם תרצה, יש לי פה בדיוק את הספציפיקציות. יש פה שלושה סוגים של תעריפים, אבל אין ביניהם הרבה הבדל, זה כמה שקלים לפה ולשם.
להמשך הדברים
הדרישה לביצוע בדיקת הורות עולה במסגרת הליך שיפוטי בעניין פרטי של המבקשים, והיות שאלה המבקשים שפונים, עלות השגת ראיות בהליך משפטי מוטלת בדרך כלל על מי שנטל ההוכחה מוטל עליו. השירות הזה הוא לא בריאותי, ולכן קיים קושי לסבסד אותו מכספי ציבור. מחירון משרד הבריאות שנתתי פה נקבע מכוח חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. במסגרת זו פועלת ועדת מחירים במשרד האוצר, שממונה על קביעת המחירים ועל כל שינוי. המחיר שאמרתי הוא מחיר מרבי, זאת אומרת, מוסד ציבורי רפואי לא רשאי לגבות יותר מהמחיר הזה, אבל כמובן אין איסור לגבות פחות, זאת אומרת, אפשר לגבות גם פחות. כל שינוי במחיר המרבי טעון אישור של ועדת המחירים ומבוצע לאחר הליך מקצועי סדור ובחינת העלויות בפועל, תוך שמיעת המוסדות הרפואיים המוגבלים במחיר שאותו הם רשאים לגבות בעקבות החלטת הוועדה, כלומר, לאחר שהמחיר יצא לשימוע לגורמים שונים במערכת החולים, קופות חולים, בתי חולים, איגודים וכו'.
במקרה שיש מצוקה כלכלית שמצדיקה ייצוג של הסיוע המשפטי, למיטב ידיעתנו, ניתן מענה. מוצע להפנות סוגיה זו למשרד המשפטים.
אני יכול להגיד לך שגם לי המחיר הזה נראה קצת הרבה, אבל שוב, אני אומר את זה בלי שבדקתי את עלויות הבדיקה הזו. היות שאני גם לא קובע אותו, מה שאני יכול לעשות – אני יכול לפנות לוועדת המחירים במשרד האוצר ולבקש בחינה מחודשת של המחיר, מתוך כוונה להפחית אותו. את זה אני יכול לעשות. שוב, העניין הזה באמת לא כל כך חונה אצלי. זה לא עניין בריאותי, זו דרישה של משרד המשפטים, משרד הפנים, והמחיר הוא בידי משרד האוצר – ועדת המחירים. בוא נגיד שברגע שגם ההליך הזה ייעשה בישראל, או למי שיעשה את ההליך בישראל – אני מניח שהעניין הזה יוסדר פה בצורה אחרת. זהו, תודה.
נכון. המחיר שאמרתי הוא לנבדק אחד.
כן. אני מבין למה הבדיקה הזו מבוקשת, אני מבין למה עושים אותה, בטח כשאתה מביא ילד מחוץ לארץ. זה נראה לי די הגיוני, אני חושב. לגבי העלויות – נכון, יש הרבה בדבריך. התעריף הזה שאמרתי, בסביבות 2,160 שקלים, הוא לנבדק אחד.
זה – אני לא רוצה להגיד סתם, אני לא יודע מה העלויות פה ובמה זה כרוך מבחינה מקצועית, לספק את התוצאה הזו של קביעת אבהות בבדיקה.
אוקיי, אבל אני לא יודע כמה עלויות זה מגלם בתוכו.
אני אמרתי, אני מוכן – אני לא הכרתי את זה – לפנות לוועדת המחירים עם המלצה להוריד את המחיר. כאמור, זה תהליך, כי גם לגורמים שעושים את זה יש זכות להביע את דעתם ולהגיד כמה זה עולה להם לעשות. בוא נגיד בצורה ברורה: אני לא רוצה לעשות קופה פה בנושא הזה. אם אגיע למסקנה שזה מופרז או שזה יקר מדי או מוגזם, אני אפעל. בכל מקרה, אני – – –
כן, כן. לא, אין כוונה כזאת. לי בכל אופן אין כוונה כזאת.
נו, אתה רואה? היית מחכה קצת, היית יכול לעשות פה בארץ.
אמת.
נכון, בישראל יש לנו חוק, והחוק הזה לא השתנה. בג"ץ פשוט הורה למדינה לכלול – –
– – בתוך החוק הקיים גם סוגים שונים של פונים ולקיים שוויון מלא, כך שכל אזרח ישראלי יוכל לפנות, בין גבר, בין אישה – לא משנה, וזה נכון. יש לנו במדינה הליכים לפי החוק, הם קבועים בחוק. אני חושב שבמקרה של הסדר פונדקאות, ההליכים האלה מובנים. אתה רוצה לקיים את זה בצורה ראויה, אתה לא רוצה חלילה שיהיו מקרים של ניצול. כולם אזרחי ישראל, יש עניין של היריון, לידה, וצריך לשמור על זה בצורה טובה ושלא יהיו בעיות או טענות. וכן, מעבר למתן הגישה השווה לחוק או לוועדה שיושבת במשרד הבריאות, לגבי מציאת אם פונדקאית או הסדרים אחרים, זה כבר לא בידי משרד הבריאות. אבל האפליה שהייתה, אפליה בוטה, לאורך שנים – הינה, היום במסיבת העיתונאים שערכנו אדם מעמותת אבות גאים, שמטפלת בעניין הזה, אמר שלפני עשר שנים הוא נסע לעשות את סידור הפונדקאות בהודו, והחברה שלו עשתה את זה במודיעין. זה אותו מצב בעצם. זאת היית אפליה, בג"ץ הכיר בכך – הליך שנמשך המון שנים – וסיימנו את העניין בצורה טובה. מזל טוב לכל התינוקות שייוולדו ולכל ההורים לעתיד.
תודה. תודה.
מאה אחוז. בסדר גמור.