נזקי מבצע שומר החומות

לגבי הנושא של השמאים והפעילות – אני עצמי ביקרתי כמעט בכל היישובים האלה. התחלתי בעכו, המשכתי ברמלה, בלוד ולאחר מכן בכל מקום שנפגע – פתח תקווה, בת ים ובכל יישובי עוטף עזה, בכל המקומות, כמעט בכל היישובים. הדבר שווידאתי, מהביקור בעכו והלאה – הגיעו איתי מנהלי רשות המיסים, אנשי מס רכוש – וידאתי שהקשר שנוצר, התיאום בינם לבין ראשי הערים, ראש העיר, לבין בעלי העסקים, הוא תיאום מוחלט, גם בפיצוי במסלול הנזק האישי וגם בנזק הציבורי, אם נפגעו כיכרות, רמזורים ודברים אחרים שבאחריות העירייה. ממש שידכנו ווידאתי, ולא שמעתי תלונות בנושא. גם באשקלון כמובן הייתי, באשדוד, בשדרות, נתיבות וכל יישובי עוטף עזה, המועצות האזוריות שפגשתי אותן, וגם בבאר שבע, וראיתי שהדבר הזה עובד טוב. אנשי מס רכוש, אני חייב לומר, קיבלו מהרשויות המקומיות ומאחרים מחמאות מאוד גדולות על המסירות, על ההתייצבות המיידית. דיברתי גם עם ראש העיר רמת גן מייד אחרי הפגיעה שהייתה שם – כבר היו שם אנשי מס רכוש, והוא גם שיבח את זה. לכן, מהתרשמותי ומהמידע שיש לי, הם עושים עבודה טובה. השמאים שמביאים הם שמאים מקצועיים, שאין שום עניין, ואני גם הנחיתי ללכת ביד רחבה, כלומר אם יש ספק, אז להרחיב. אנחנו צריכים לסייע, וזה המצב. אם יש תלונה או פנייה ספציפית, נשמח לקבל אותה ולהביא אותה לגורמים שעוסקים בזה בכל מקום כדי לפתור. אני חייב לומר שגם בעידן הקורונה – בשנה האחרונה אנשים קיבלו פיצוי נרחב של מענקים או דמי אבטלה לעצמאים או לעסקים, וזה מה שעזר להם בעצם להישאר עם הראש מעל למים, וזה מה שמביא עכשיו להאצת הפעילות במשק. נוסף לחיסונים, שיש להם אפקט מדהים, המשק עצמו ערוך ודרוך – בהיקף המשרות, בצמיחה שגוברת, באבטלה שיורדת, בכל חברות דירוג האשראי הבין-לאומיות שחוזרות ומאשררות את דירוג האשראי החיובי של ישראל; כל זה כי נעשתה כאן פעילות משולבת שמבוססת על חוסנו של המשק הישראלי, ההייטק, וענפים אחרים, אבל גם על הפעילות הזאת של הסיוע שחורגת מהכלכלה הרגילה. זה לא סוציאליזם, זה ריאליזם, והיום כל העולם מודה ומכיר. כל החברות הגדולות וחברות הדירוג וקרן המטבע בין-לאומית – כולן משבחות את פעילות הממשלה שעזרה. בארצות הברית, מאחר שהקורונה עוד בשלבי בלימה פחות מתקדמים, עכשיו עוד האריכו לספטמבר ואוקטובר. אני הבאתי תוכנית עד סוף יוני, עד הרגע שהחיסונים ישפיעו, והתברר ששנה קודם היה דיוק מאוד גדול. הינה, אנחנו נמצאים – הארכנו עכשיו את תשלומי מאי-יוני; לקחתי את תשלום יוני והקדמתי אותו לפברואר עבור אותם עסקים, ברגע שהיו צריכים. אז עכשיו זה יהיה על רף של 50% לחודשיים; זה בעצם מענק של 50% על חודשיים שהוא 100% על חודש מאי. כל העסקים שנפגעים ויורד מחזורם, גם בעיר מעורבת או בכל מקום אחר, יכולים להגיש את הבקשות ולקבל. אני חושב שגם מול הקורונה וגם מול הנזקים שנגרמו עכשיו הלכנו בצורה מרחיבה, כי אני מאמין בלתת כתף לכל אזרח ואזרחית במדינה, לכל עסק, ולאפשר להם להתמודד בצורה מיטבית עם כל הדברים שקרו. זה קשור גם לתשובה לאשקלון אחרי צוק איתן, על דברים שהחלטתי, שפשוט קורים שם – אני מציע לכם לבקר ולראות את הדברים המדהימים, כמו מערכת חשמול הכי מתקדמת בעולם שמוקמת באשקלון, הייטק באשקלון, הייטק רכבתי, שעוזר לאשקלון ומחבר את כל הנושאים האלה בכל המדינה. אז גם בנושא הזה של הפיצויים, אני בטוח שהנושא עובד טוב, אבל אם יש דוגמה ומקרה ספציפי – בהחלט, תעבירי את זה וזה יטופל. טוב, חברת הכנסת השכל, הביקור המקצועי האחרון המשותף שלנו היה בשדה התעופה בחיפה, שחנכנו אותו כשדה תעופה בין-לאומי. יש לי את התמונות – מאוד יפות. אפילו הצטלמנו ביחד בתא הטייס, אני חושב. כן. הרי בפוליטיקה עוסקים גם בנוסטלגיה, בין שאר הדברים. אז בזמן שנשאר, אני תמיד אשמח. אני רק חייב לעשות צדק עם אנשי מס הרכוש ועם מדינת ישראל. הפיצויים שניתנים בשמאות הישירה הם פיצויים נדיבים וטובים, אבל אם יש מקרים כמו המקרה שאת מתארת, שהוא מקרה לא סביר, כמובן, אם בדרך הביקור או בדרך העברת הדברים, אני אשמח לקבל אותם עוד היום ולקשר אותך או את מי שצריך למי שמטפל בזה כדי לוודא שהטיפול יהיה הולם. כן. נכחנו יחד בוועדת הכספים. ישבתי שם שלשום, נדמה לי, קרוב לשעתיים. העלית גם את הנושא – הרבה חברים העלו דברים – להעלות את היקף הפיצוי עבור כל יום מ-370 ל-430 ודברים אחרים. אני מאוד השתדלתי, ואני חושב שהצלחתי להיענות במסגרת ההגבלות הקיימות כמעט לכל הפניות, ובאמת, התוצר שיצא בסוף הוא תוצר ממש עם מענה נרחב להרבה מאוד. כמו שהבנתי, בנושא האולמות, הרצון הזה ללכת לפי תאריך עברי, בשיטת העבודה של רשות המיסים – שלפחות עד עכשיו היא שיטה שעובדת לפי התאריך הלועזי, פר חודשיים וכו' – אין להם יכולת תפעולית לתרגם דבר כזה. לכן, אני מבין שבין הדברים שלא נמצא להם המענה המדויק יש את הדבר הזה. בתוך דיוני הוועדה, במסגרת התקנות, במסגרת החוק, נעשה את המקסימום. אם שם הנקודה הזאת לא מוצתה, אז בלי שינוי חקיקה אני לא רואה כרגע באיזו דרך אני אמור להיכנס לנושא שהתייחסנו אליו, שקיימנו עליו את הדיון, ואת העלית ואחרים העלו. אני עוד פעם מדגיש: אני הסכמתי להעלות את האומדן של העסקים שמטפלים בהם ממיליון ל-1.5 מיליון, גם פר יום, וגם לכלול עד 80 קילומטר, במקום הנורמה של עד 40 קילומטר, במתווה השכר. היום גם הסכמתי שלמרות שהולכים למתווה שכר, אותם עסקים יוכלו לתבוע את מענקי הקורונה, וגם החקלאים והמעונות; זה דברים אחרים. באמת נעשה כאן המקסימום שהיה אפשר עד הנקודה שבה אומרים שזה בלתי אפשרי, חוקית או מינהלית, לעת הזאת. אני יכול רק להגיד לך לגבי אולמות השמחות, כשהבאתי את התוכנית בהיקף של 90 מיליארד שקלים לפיצויי קורונה עתידיים – זה היה כמעט לפני שנה – היו כאן ויכוחים, ובאו בשם האולמות. אני יכול להגיד ככה בזהירות שלא מעט אולמות מתקשים להשתכנע לחזור לפעול נוכח היקף הפיצויים והמענקים שקיבלו בתקופת הקורונה. הם קיבלו, ובדין, מענקים של עד חצי מיליון שקל לחודשיים, פלוס החזר ארנונות, שכר אישי של 15,000 שקלים על כל חודשיים והרבה מאוד דברים, כך שיחסית למצב שהיה ולסגירה, הם קיבלו סיוע מאוד נרחב, כמו גם גורמים אחרים. כל זה, כמובן, כפוף – ונתתי יד רחבה לגמישות בדיונים – למה שניתן לעשות בתנאים ובנסיבות האלה.