דילוג לתוכן
כנסת לכולם
נענתהשאילתה מס' 18

מיגון האוכלסייה הבדואית בדרום

שאלסעיד אלחרומי · הרשימה הערבית המאוחדת
סוג
שאילתה דחופה
הוגשה
25 במאי 2021
אל
משרד הביטחון
סטטוס
נענתה
תשובת השר
9 ביוני 2021

נוסח השאילתה

חבר הכנסת סעיד אלחרומי שאל את שר הביטחון ביום י"ד בסיוון התשפ"א (25 במאי 2021): במהלך המבצע האחרון עלה שוב המחדל בחוסר מיגון האוכלוסייה הבדואית בכפרים הלא מוכרים וביישובי מועצות נווה מדבר ואלקסום בנגב. רצוני לשאול: 1. מהם הפתרונות שפיקוד העורף מציע למיגון האוכלוסייה ? 2. האם הכפרים הלא מוכרים מוגדרים כשטח פתוח במערכת כיפת ברזל?

התשובה במליאה

מתוך "דברי הכנסת", הפרוטוקול הרשמי של המליאה.

בנימין גנץ · שר הביטחון · 9 ביוני 2021

אדוני היושב-ראש, תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, תודה רבה על השאילתה החשובה. אני מבקש לציין כי משרד הביטחון ופיקוד העורף פועלים וימשיכו לפעול לשיפור וקידום מצב ההתגוננות האזרחית בכל חלקי המדינה ובהתאם לחוק. מבצע שומר החומות, לצד פגיעה קשה בחמאס, התאפיין בין היתר בירי תלול-מסלול גובר לעורף הישראלי. זו הזדמנות להודות על החוסן והעמידות של תושבי ישראל ולאנשי פיקוד העורף על מתן מענה מהיר והגעתם לזירות שנפגעו. ההגנה מפני האיום מתאפיינת בכמה רבדים ומתחילה, קודם כול ולפני הכול, במענה המודיעיני לאיתור מקורות האיום, המענה ההתקפי, המענה הטכנולוגי, וכן בפעילות הרציפה של אמצעים שונים, ובהם אמצעי ההגנה האווירית כגון כיפת ברזל, שכידוע יירטה 90% מהשיגורים לעבר שטחים בנויים. נכון לומר כי קיימים היום עדיין פערי מיגון במדינת ישראל. אלה רלוונטיים לישובים שנבנו כחוק – בניינים שנבנו בחוק, רק בבנייה שהיא מאוד ישנה – ולצערי, רלוונטיים גם לישובים ולמבנים שנבנו שלא כחוק. חלק גדול מהפזורה הבדואית מתמקם באופן שהוא בלתי חוקי, וכמובן שגם לא נבנה בהתאם לתקנים הנדרשים. בכל זאת, הנחיתי את מנכ"ל משרד הביטחון לרכז עבודת מטה שתסכם את כלל החלטות הממשלה הנדרשות שלא יושמו ותוקצבו על ידי משרד האוצר עד כה ואת ההחלטות שנדרש שיתקבלו בהקשר של זירת העורף, במטרה לתת מענה על כלל הצרכים הרלוונטיים, החל מסוגיית המיגון בצפון ובדרום וכלה במערכות מודיעין וקידום מרכיבים בבניין הכוח, על מנת להתמודד עם האיום תלול-המסלול.
להמשך הדברים
באופן יותר קונקרטי, לשאלתך, חבר הכנסת אלחרומי, באזור ההתיישבות הבדואית פיקוד העורף פועל בתיאום עם משרד הביטחון בכמה דרכים. כך, ביצענו בתקופה האחרונה מגוון פעילויות, ובהן אימונים ותרגילים לרשויות ולמועצות האזוריות והסברה ממוקדת לאוכלוסייה. לעניין הצבת המיגוניות, בהמשך לדיונים שערכנו, פיקוד העורף החל לפרוס כבר כעת מיגוניות, בעיקר בטווחים של 0–40 קילומטר, וזה מתוכנן גם לאזור היישובים הבדואיים שכלולים בתוך הטווח הזה. זה נובע מתוך התפיסה שלי שעדיפה פריסה מקדימה לאירוע על פני פריסה מאוחרת. ביחס לשאלה שלך על מערכת כיפת ברזל, נפרס מספר רב של מערכות במהלך המערכה האחרונה, ואגף המבצעים מנחה את חיל האוויר להגדיר אזורי הגנה בהתאם לצורך המבצעי ולהערכת המצב. ההגנה מתבצעת ביחס ליישובים עצמם. אין שום יישוב – ובדקתי את זה גם תוך כדי המערכה – כלל הכפרים הבדואיים המוכרים ושאינם מוכרים, ובלבד שזה מקבץ בתים רציף, מופיע כתשתית הגנה במערכות ההגנה האווירית של כיפת הברזל. אנחנו בודקים את זה אחת לשנה ומעדכנים את המערכות שלנו מדי שנה בשנה. חשוב מאוד שאנשים ידעו שכאשר הם מתמקמים בצורה עצמאית באיזשהו מקום בשטח פתוח ולא נמצאים בתוך יישוב, עלול להיווצר, לצערי, הפער הזה שאין לנו יכולת לשלוט בו. אני מדגיש שאנחנו נותנים את המענה על ידי פיקוד העורף לכלל האזרחים, לכלל התושבים. אנחנו ממש לא מבדילים בין יישוב בדואי ליישוב אחר. בכל זאת, אם כבר נושא הבדואים בדרום ובכלל עלה, אני מבקש להגיד שאנחנו נוקטים כרגע מהלך של הקמה ואימון של גדוד מילואים מקרב הפזורה בדואית שממנו יוכשרו גם יחידות סיוע למתן מענה ראשוני בחירום, והוכנה גם תוכנית הסברה שתועבר בבתי הספר ביישובים עצמם, בכרזות ובהפקת עלונים בשפה הערבית. חל שיפור מאוד משמעותי גם ביכולת ההתראה שניתן לאזורים האלה. אני מקווה ובטוח שבממשלה הבאה שנקים נוכל להקים גם את ועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית בחירום, שלצערי, לא הצלחנו להקים אותה במסגרת הממשלה הנוכחית, ובכללה נוכל לדון גם בנושאים האלה. לסכם את העניין: אנחנו מגינים על כלל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד, ללא שום הבדל משום כיוון שהוא, ואת כל זה אנחנו עושים בצורה רציפה. אני חושב שאנחנו צריכים להקפיד על החוק גם בשטחי יהודה ושומרון וגם ביתר שטחי מדינת ישראל. אנחנו עושים את זה בשטחי יהודה ושומרון באמצעות נציג הריבון, אלוף פיקוד המרכז, עם המינהל האזרחי, ואנחנו לא משאירים, גם בשטחי יהודה ושומרון, את הדברים ללא דין וללא דיין וללא חוק וסדר, כי הדבר הזה מתבקש. באשר לשאלה הראשונה שלך, אז כן. פיקוד העורף, השיטה הבסיסית של העבודה שלו היא לעבוד באמצעות הרשויות המקומיות. אנחנו לא באים להחליף אותן – אנחנו באים להעצים אותן ולהסתייע בידע שיש להן. אין ספק שרשות מקומית יודעת מה קורה במסגרתה יותר טוב מכל אחד אחר, ולכן העבודה שלנו איתן היא בשיתוף פעולה. כל אימת שתמצא לנכון לעלות על פערים שיש בעבודה בין פיקוד העורף לרשות זו או רשות אחרת, אני אשמח לשמוע על זה ולוודא שהדבר הזה משתפר. סוגיית גלי צה"ל היא סוגיה חשובה מאוד. מדובר בתחנה רבת-זכויות שעבדה לאורך השנים בשידור הן לחיילי צה"ל והן לכלל אזרחי ישראל. בצורה לא פורמלית היא יצרה חלק גדול מאנשי התקשורת במדינת ישראל, כתוצאה מהשירות הצבאי וכניסתם לעולם התקשורת. הגם שכך, אני סברתי ואני סבור שאין מקום להעסקת חיילים בתוכניות שבמהותן הן תוכניות פוליטיות, וזה לא משנה אם זה תוקף אותי או אם זה בעדי. אני חושב שחיילי צה"ל צריכים להיות מורחקים מכל עיסוק פוליטי שהוא. התחנה, ראוי לה שתהיה ממלכתית, והיא מזמן הפסיקה להיות כזאת. מטבעה של תקשורת, שהיא כמובן עוסקת בנושאים אקטואליים ופוליטיים וכיוצא בדברים אלה. לכן, ביקשתי ועדה שתפעל לראות מה אנחנו עושים עם גלי צה"ל. מאחר שהיינו בתקופת בחירות אז הייתה החלטה של היועמ"ש שהנושא הזה לא יכול להיות מבורר ומושלם במהלך תקופת הבחירות, ואני מקווה שעם הקמת הממשלה אני אוכל לחזור ולטפל בנושא הזה. אני חושב שאין מקום להפעלת גלי צה"ל במתכונתה הנוכחית, בעיקר מבחינה פוליטית, ומכיוון שכך אז גם השאלה של השבת תתייתר מאליה.
לדיון המלא במליאה, עם שאלות ההמשך ←