חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950

לפי דברי ההסבר, ההסדר נועד לתת מענה מיטבי לצרכי משפחות שכולות, בעקבות המלצות הוועדה הציבורית בעניין יתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים.

לפי דברי ההסבר, ההסדר נועד לקדם את שיקומם של בני משפחה של נספים באמצעות הגנה עליהם מפני אובדן מקום התעסוקה בשנת האבל הראשונה.

לפי דברי ההסבר להצעה, בת זוג לשעבר של נספה שיש איתה יתומים נותרת ההורה היחיד שנושא לבדו בגידולם, כמו אלמנה, ותגמולה נמוך מתגמול האלמנה.

לפי דברי ההסבר, הצורך לבחור בין תגמולים לפיצויים מהווה תמריץ שלילי להגשת תביעות פיצויים על ידי נפגעים, וההצעה נועדה להסירו כך שהמזיקים ישאו בעלות הנזקים.

לפי דברי ההסבר, מי שהייתה מאורסת לחייל שנספה ולא ניהלו משק בית משותף אינה זכאית לזכויות של אלמנה, והאירוסין הם הצהרת כוונות מחייבת להקמת בית משותף.

לפי דברי ההסבר להצעה, אין בדין הסדר לגבי תגמולים והטבות לבני משפחה של שבויים, חטופים ונעדרים אזרחיים, והחוק נועד להשלים את החסר ולסייע לבני המשפחות.

לפי דברי ההסבר, המענקים הם אמצעי דחוף לסיוע לתושבים ולתאגידים בהתמודדות עם השלכות המצב הביטחוני, ויש הצדקה להגן עליהם מעיקול כדי שימלאו את תכליתם.

לפי דברי ההסבר להצעה, הטבות שניתנו מכוח הוראות פנימיות של משרד הביטחון נעדרו מקור סמכות בחוק, ולכן הצעת החוק באה לעגן אותן בחוק הנכים, בעקבות ביקורת מבקר המדינה והנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

לפי דברי ההסבר, האחים הם חלק בלתי נפרד ממשפחת השכול, והתיקון נועד גם להניח תשתית להעברת מידע על האחים בין גופים ציבוריים.