חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961

לפי דברי ההסבר להצעה, קטינים ואנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית מועדים יותר להודאות שווא, וההסדר נועד להבטיח הליך הוגן כבר בחקירה, בהמשך להמלצות הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא.

לפי דברי ההסבר, בהליך שיתוף הציבור סברו רבים שעיקר המיומנויות נרכשות בשנה הראשונה, והארכת ההתמחות נתפסת כנטל כלכלי על המתמחים ומצמצמת את מספר משרות ההתמחות.

לפי דברי ההסבר להצעה, מאחר שדמי החבר והאגרות הם תשלום חובה לכל עורך דין, מטרת התיקון להבטיח שתשלום זה ישמש רק לביצוע תפקידי החובה של הלשכה, ופעולות הרשות ימומנו ממקורות אחרים.

לפי דברי ההסבר להצעה, ממצאי דיון בוועדת העלייה והקליטה ומסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת העלו שבחלק ממדינות ברית המועצות לשעבר אפשר לעסוק בעריכת דין על בסיס השכלה בלי רישיון, ולכן מוצע להקנות הקלות גם לעורכי דין בעלי ניסיון מאותן מדינות.

לפי דברי ההסבר להצעה, מאז פרוץ המלחמה עלה במידה ניכרת מספר התלונות בוועדות האתיקה, ויש צורך ברציפות תפקודית של הוועדות, כך שחברים בעלי ידע מקצועי יוכלו להציג מועמדות לתקופה נוספת.

לפי דברי ההסבר להצעה, בכללים הקיימים נקבעה שמירה של חמש שנים עם חובה להודיע לכל לקוח על ביעור, מה שמטיל על עורכי דין נטל רגולטורי, והם שומרים בפועל חומר רב ללא הגבלת זמן; נקבעו שבע שנים כדי להתאים להתיישנות האזרחית, ונוספה אפשרות לשמירה דיגיטלית.

לפי דברי ההסבר, מתמחים רבים נעדרו ממקום ההתמחות בשל המלחמה והמצב המיוחד בעורף, וההסדר נועד לתת מענה מהיר, לקצר את מסלול ההסמכה ולהימנע מהארכת ההתמחות של מי שנעדרו בגלל הנסיבות.