חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

לפי דברי ההסבר להצעה, שוק השידורים השתנה עם כניסת שירותי שידור דרך האינטרנט, ולכן מוצע להחיל אסדרה אחידה ככל האפשר על כל הגופים, לצמצם חלקים מהרגולציה ולהותיר אסדרה ממוקדת שנועדה לשמור על פלורליזם, על התרבות והשפה הישראלית ועל התחרות.

לפי הצעת החוק, מטרתו להעלות את רמת החיים, לחזק את הצמיחה והתעסוקה, להגדיל את התחרות, להוזיל את יוקר המחיה, להגדיל את היקף התשתיות ולייעל את המגזר הציבורי, בהתאם ליעדי התקציב לשנת 2026.

לפי דברי ההסבר להצעה, ההסדר נועד להבטיח מידתיות בתוספות המתווספות על חובות ובשימוש בעיקול מיטלטלין לגביית חובות.

לפי התקציר הרשמי, החוק נועד לחזק את הכלים נגד עוקץ ועושק של קשישים וצרכנים נוספים הנמצאים בעמדת חולשה.

לפי דברי ההסבר להצעה, התיקונים מבוססים על המלצות ועדה בין-משרדית, ונועדו להבטיח שהריביות יממשו את תכליות החוק תוך איזון בין האינטרסים של הנושים והחייבים.

לפי דברי ההסבר להצעה, ההסדר נועד לאזן בין הפגיעה בחופש התנועה של החייב לבין זכות הזוכה לפירעון חובו.

לפי דברי ההסבר להצעה, כספי הסיוע להורים עצמאיים נועדו ליצור רשת ביטחון שתסייע להם להשתלב בשוק העבודה, ועיקולם עלול להגדיל את חובותיהם ולהעמיק את תלותם בקצבאות.

לפי דברי ההסבר, הוראת השעה הקיימת הגדילה את מספר החלטות איחוד התיקים (מ-2,746 ב-2020 ל-4,062 ב-2021), והיישום העיד על נחיצותה, ולכן מוצע לקבוע אותה כהוראת קבע.

לפי דברי ההסבר להצעה, השינוי נועד להקטין את הנטל הביורוקרטי, להפחית חסמי כניסה לשוק ולהתאים את האסדרה למקובל בעולם.

לפי דברי ההסבר להצעת הממשלה, ההגבלה פוגעת משמעותית בחופש התנועה ובהתנהלות היומיומית של החייב, ויש ספק לגבי תרומתה לגביית החוב; בתקופת הוראת שעה בקורונה, שבה הוקפאה הסמכות, לא נמצאה פגיעה משמעותית בהיקפי הגבייה.