חוק כלי הירייה (תיקון מס' 18), התשע"ו-2016

חוק כלי הירייה, התש"ט-1949 קובע, בין היתר, כי נשיאת כלי הירייה על ידי שומרים תהיה מוגבלת למסגרת עיסוקם ולאזור בו הם מועסקים. התיקון לחוק עורך שלושה תיקונים בהסדר זה. שני התיקונים הראשונים מבהירים ומחדדים את הוראות החוק הקיים. ראשית, נוכח אי הבהירות בביטוי "אזור", הובהר כי ההגבלה על נשיאת כלי הירייה היא למקום ולפרק הזמן שבהם מתבצעת השמירה. שנית, פקיד רישוי כלי הירייה הוסמך לקבוע הוראות בעניין נטילת כלי הירייה לצורך השמירה מהמקום בו הם מאוחסנים דרך קבע, והחזרתם לאותו מקום. התיקון השלישי נגזר מהמצב הביטחוני. לפי תיקון זה, השר לביטחון הפנים יהיה רשאי להורות כי תותר נשיאה של כלי ירייה שלא בעת ובמקום ביצוע השמירה, לזמן מוגבל, מטעמים של שמירה על שלום הציבור וביטחונו. בצד זאת, נקבע כי בהוראת השר אין כדי להתיר נשיאת כלי ירייה שלא בעת ביצוע השמירה ומחוץ למקום העבודה למי שיש רישום משטרתי הנוגע לו, בשל עבירות אלימות ובכלל זה אלימות במשפחה, או בדבר תיק שנסגר בשל היעדר עניין לציבור, וכן בידי מי שיש לגביו מניעה אחרת לכך מטעמים של שלום הציבור וביטחונו.