חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו-2016

חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016 (להלן - החוק), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016). חוק זה עניינו מעבר מסליקה פיזית של שיקים לסליקה אלקטרונית של שיקים המתבצעת באמצעות תקשורת מחשבים. החוק קובע כי על אף הוראות סעיף 44 לפקודת השטרות, המחייב להציג מקור של שטר לפירעון, הצגה לפירעון של שיק בין בנק גובה לבנק נמשך, תיעשה באמצעות הצגת שיק ממוחשב. הכוונה היא לסריקה ממוחשבת של השיק המקורי, משני צדיו ושמירתו והעברתו בין הבנקים באמצעות תקשורת מחשבים. על השיק הסרוק להיות קריא וזהה בתוכנו ובצורתו למקור. סליקה אלקטרונית של שיקים תהיה אפשרית, רק מקום בו השיק הופקד לגבייה בבנק הגובה, והבנק הוא זה שיסרוק את השיק, או כאשר הלקוח סרק את השיק והעביר לבנק לגבייה, וזאת רק אם השיק הוא למוטב בלבד ואינו סחיר. על בנק תוטל אחריות בשל נזק שנגרם ללקוחו עקב אי שמירת שיק שהגיע אליו ונסרק על ידו. כמו כן, החוק קובע הוראה לעניין סירוב הבנק הנמשך לפרוע שיק ממוחשב, לפיה הבנקים, גם הגובה וגם הנמשך, ימסרו ללקוחותיהם, מי ששילם וגם מי ששולם לו באמצעות השיק, הודעה על סירוב הבנק הנמשך לפרוע שיק ממוחשב, ואת סיבת הסירוב. בנוסף הבנק ימסור ללקוח הזכאי לכך, לפי דרישתו, פלט של השיק הממוחשב שמצוינות בו סיבות הסירוב ושם הבנק הגובה, על מנת לאפשר ללקוח לגבות את השיק. זאת ועוד, החוק קובע הוראות לעניין קבילות הפלט של שיק ממוחשב בהליך משפטי. כך למשל, הליך בהוצאה לפועל. כמו כן, החוק קובע כי מרגע הסריקה הממוחשבת של השיק ושמירתו במערכת הבנקאית, כעבור תקופה מסוימת שיקבע נגיד בנק ישראל, בהסכמת השר לביטחון פנים, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – הבנק יהיה רשאי להשמיד את השיק המקורי. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. עם זאת, בתקופת ביניים של 18 חודשים מיום התחילה, ומתוך מטרה לאפשר לכלל הבנקים להיערך למתכונת הסליקה החדשה, תתאפשר גם סליקה אלקטרונית וגם סליקה פיזית.