חוק הגנה על זכויות אמנים במוסיקה, התשע"ז-2017

החוק מסדיר היבטים מסוימים ביחסים החוזיים בין אמנים בתחום המוסיקה ובין מפיקים, מוציאים לאור, אמרגנים ומנהלים אישיים, בנוגע לפעילותם האמנותית של האמנים, תוך צמצום פערי הכוחות וחוסר השוויון בעמדות המיקוח של הצדדים. החוק קובע כי תקופת ההתקשרות הבלעדית עם אמן, שבה ייאסר עליו להתקשר עם צד שלישי בנוגע לפעילותו האמנותית, לא תיערך לתקופה שאינה סבירה לפי העניין. חזקה כי תקופת התקשרות בלעדית עם אמן אינה סבירה אם היא עולה על שבע שנים מיום תחילתה, ובחוזה היקף (שהוא חוזה הכולל את מלוא ההיבטים של פעילות האמן) – אם היא עולה על חמש שנים מיום תחילתה, והכל אלא אם כן הוכח אחרת. מגבלה זו לא חלה על הוראות בהסכם או על התקשרויות הנוגעות לבעלות או לזכות אחרת בזכות היוצרים או בזכויות המבצעים של האמן. כמו כן, בתום תקופת ההתקשרות יוכלו הצדדים להתקשר ביניהם בהסכם חדש, שמתקיים בו האמור. עוד קובע החוק כי בהתקשרות עם אמן חייב המתקשר בחיוב אמון מיוחד כלפי האמן.