חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9), התשפ"ה–2025

מטרת החוק המתקן היא להתאים את הוראות פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב–1972, למחויבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל הנובעות מהפרוטוקול המתייחס להסכם מדריד בנוגע לרישום בין-לאומי של סימני מסחר (להלן – פרוטוקול מדריד), שישראל היא מדינה חברה בו. פרוטוקול מדריד קובע הליך לרישום בין-לאומי של סימני מסחר, שבהתאם לו בעל הסימן רשאי להגיש למשרד הבין-לאומי של הארגון הבין-לאומי לקניין רוחני בקשה אחת לרישומו של הסימן, ולרשום את סימן המסחר על סמך אותה בקשה בכל המדינות החברות בפרוטוקול כפי שביקש. לאחר רישום סימן המסחר הבין-לאומי, בעל הסימן יכול לעשות פעולות שונות בסימן, כגון שינוי הבעלות בו, באופן מרוכז דרך המשרד הבין-לאומי. מכאן, שרישום סימן מסחר בהתאם להוראות הפרוטוקול חוסך לבעל הסימן זמן ומשאבים משמעותיים. החוק המתקן מתאים את הוראות הדין הישראלי לפרשנות חדשה להוראות פרוטוקול מדריד, שעוגנה בתיקונים לתקנות מכוח הפרוטוקול, בכך שהוא קובע שרישום סימן מסחר בין-לאומי יבוא במקום רישום סימן המסחר הלאומי-הישראלי, גם אם סימן המסחר הבין-לאומי רשום, לעניין ישראל, רק לגבי חלק מהטובין שלגביהם רשום הסימן הלאומי, וזאת לעניין אותם טובין. בנוסף, ובהתאם להוראות פרוטוקול מדריד, החוק המתקן קובע כי ציון החלפה זו בפנקס סימני המסחר ייעשה לבקשת מי שסימן המסחר הלאומי רשום על שמו. הוראותיו האמורות החוק של המתקן, המיטיבות עם ציבור בעלי סימני המסחר, נכנסו לתוקף ב-1.2.2025, כנדרש לפי התיקונים מכוח הפרוטוקול, והן חלות גם לגבי סימן מסחר בין-לאומי שבמועד האמור הייתה תלויה ועומדת לגביו בקשה המייעדת את ישראל.