הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025
✓ הוגשה
✓ קריאה טרומית
✓ קריאה ראשונה
קריאה שנייה ושלישית
בקצרה
סיכום אוטומטיההצעה מבקשת לקבוע בחוק זיכרון והנצחה לאירועי כ"ב בתשרי (שמחת תורה) התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, ולימים הסמוכים לו: המתקפה, הטבח, חטיפת אזרחים ומשרתי כוחות הביטחון, הלחימה וההתמודדות עימם. היא קובעת יום זיכרון, ומקימה רשות זיכרון שתקים מאגר מידע, אתר הנצחה לאומי, מוזאון וארכיון.
- ביום הזיכרון ירד דגל המדינה לחצי התורן במוסדות ציבור, במחנות צה"ל, בתחנות המשטרה ובמיתקני שירות בתי הסוהר, ותכניות השידור יכללו שידורים מיוחדים. יתקיימו גם טקסי זיכרון ופעילות חינוכית במוסדות החינוך לפי החלטת שר החינוך.
- הרשות היא תאגיד סטטוטורי שמשכנו במרחב היישובים בנגב המערבי. בראשה מועצה בת 13 חברים שימנה ראש הממשלה, ובהם נציגי משרדי ממשלה, יישובים שנפגעו, משפחות חטופים וחטופים ששוחררו ומשפחות שכולות.
- הרשות תחלק תמיכות ומלגות, תקיים סיורים חינוכיים ותשמר את המקומות שבהם התרחשו האירועים.
- בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית ידונו, בין השאר, בהרחבת החוק לאירועים מחוץ לישראל באותו יום ובשעת תחילת היום.
לפי דברי ההסבר, מטרת ההצעה להבטיח זיכרון לדורות של האירועים, לכבד את הנרצחים והנופלים ולהנחיל את הזיכרון לציבור בישראל ובעולם.
המסמכים שעמדו לרשות הסיכום היו חלקיים, ולכן ייתכן שאינו מלא. נכתב בבינה מלאכותית מתוך מסמכי ההצעה שבמאגר הכנסת, ועלולות להיות בו טעויות. הנוסח הקובע הוא במסמכים הרשמיים. איך זה נעשה
ואתם? איך הייתם מצביעים?
ההצבעה שלכם נספרת על ההצבעה בהקריאה הראשונה, ב־7 בינואר 2026.
נשמר רק בדפדפן שלכם. לחיצה נוספת על אותה בחירה מבטלת אותה. כל ההצבעות שלכם