חוק הירושה (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024

בתיקון החוק נקבע כי די יהיה בכך שבית המשפט יקבע, בהליך אזרחי ועל פי כללי המשפט האזרחי, כי אדם גרם, בכוונה או באדישות, למותו של המוריש, כדי שהוא יהיה פסול לרשת אותו ולא רק אם הוא הורשע בהמתה בדין פלילי כפי שהיה עד לתיקון. אולם, ההרחבה האמורה לא תחול על יורש שיוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, כי מתקיימות נסיבות של סייג לפליליות המעשה. נקבע כי לבית המשפט יש שיקול דעת לקבוע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מי שגרם למותו של המוריש לא ייפסל מלרשת אותו או ייפסל רק חלקית מלרשת אותו, בהתחשב בנסיבות ההמתה או ההרשעה, אם שוכנע כי זה היה רצון המוריש. בנוסף, הצעת החוק קובעת הסדרים הנוגעים לחליפים של אותם יורשים שנפסלו מלרשת. לגבי ילדיו של יורש שפסול לרשת, שהוא ילדו או צאצא ילדו של המוריש נקבע כי ברירת המחדל היא שילדים אלה יורשים את המוריש במקום ההורה שנפסל לרשת. ואולם, בית המשפט מוסמך לקבוע כי הילדים האמורים לא ירשו במקום ההורה, אם שוכנע כי זהו רצון המוריש. לגבי ילדיו של יורש שפסול לרשת שהוא קרובו של המוריש אך אינו ילדו או צאצא ילדו נקבע כי ברירת מחדל תהיה הפוכה, כלומר ילדים אלה לא ירשו את המוריש במקום ההורה שנפסל לרשת. גם במקרה זה בית המשפט מוסמך לקבוע כי הילדים האמורים כן ירשו במקום ההורה, אם שוכנע כי זהו רצון המוריש.