דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הפכה לחוקהצעת חוק ממשלתית· ועדת החוקה, חוק ומשפט

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התשפ"ב-2021

  1. ✓ הוגשה

  2. ✓ קריאה ראשונה

  3. ✓ קריאה שנייה ושלישית

פורסם ברשומות ב־30 בנובמבר 2021.

בקצרה

סיכום אוטומטי

החוק מעגן כהוראת קבע בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) סמכות של בית דין רבני בישראל לדון בתביעת גט של אישה יהודייה נגד בעלה, גם אם אין להם זיקה לישראל לפי סעיף 4א. התנאי הוא שהנישואין נערכו לפי דין תורה, שהאישה לא קיבלה גט בבית דין מחוץ לישראל, ושמתקיימת אחת משלוש נסיבות הנוגעות לאי-היכולת לערוך גט שם.

  • הנסיבות: אין בית דין מחוץ לישראל שניתן לערוך לפניו גט; האיש לא התייצב ארבעה חודשים לפני בית דין כזה; או שבית דין שם קבע שיתן גט והגט לא ניתן שישה חודשים
  • בית הדין לא ידון בתביעה אלא אם כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל או שהוא נמצא בישראל, ואם נישאו גם לפי דין חוץ – הם גרושים לפי אותו דין, בכפוף לחריג
  • הסמכות אינה חלה על עניינים הכרוכים בגירושין
  • נקבעו מועדים קצרים לדיון, להחלטה, לערעור ולסידור הגט, ויישום חוק קיום פסקי דין של גירושין בישראל בקיצור מועדים
  • מנהל בתי הדין הרבניים ידווח לוועדת החוקה אחת לשנה, עד 30 ביוני 2027

לפי דברי ההסבר להצעה, הוראת השעה הקודמת הביאה לשחרור עשרות נשים יהודיות מהתפוצות מעגינותן, ובשל השגת יעדיה הוצע להפכה להוראת קבע.

נכתב בבינה מלאכותית מתוך מסמכי ההצעה שבמאגר הכנסת, ועלולות להיות בו טעויות. הנוסח הקובע הוא במסמכים הרשמיים. איך זה נעשה

ואתם? איך הייתם מצביעים?

ההצבעה שלכם נספרת על ההצבעה בהקריאה השלישית, ב־30 בנובמבר 2021.

נשמר רק בדפדפן שלכם. לחיצה נוספת על אותה בחירה מבטלת אותה. כל ההצבעות שלכם

על מה ההצעה

תקציר דברי ההסבר, כפי שפורסם במאגר הכנסת

תיקון מס' 4 (להלן – התיקון) לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (להלן – החוק) אשר נחקק כהוראת שעה בשנת 2018 לשלוש שנים, הסמיך את בתי הדין הרבניים בישראל לדון בתביעת הגירושין של מי שאינם אזרחי המדינה ותושביה ואף אינם עונים לתנאי הזיקה הקבועים בסעיף 4א לחוק, במקרים שבהם הנישואין נערכו לפי דין תורה והאישה לא קיבלה גט מנישואין אלה בבית דין מחוץ לישראל . הוחלט להפוך את התיקון מהוראת שעה להוראת קבע תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות לכך בחוק.

ההצבעות במליאה

  1. קריאה ראשונה11 באוקטובר 2021עברה

    הכנסת מאשרת את עקרונות החוק ושולחת אותו לוועדה לניסוח סופי.

    8 בעד0 נגד
  2. קריאה שלישית30 בנובמבר 2021עברה

    ההצבעה הסופית. חוק שעבר קריאה שלישית נכנס לספר החוקים.

    7 בעד0 נגד
עוד 3 הצבעות על סעיפים והסתייגויות