חוק התקנים (תיקון מס' 13), התשע"ח-2018

החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ד' באדר התשע"ח (19 בפברואר 2018), והוא מתקן את חוק התקנים, התשי"ג–1953. חוק התקנים כנוסחו היום מסדיר את תהליך קביעת התקנים על ידי מכון התקנים, ואת סמכות שר הכלכלה והתעשייה (להלן – שר הכלכלה) להכריז על תקן ישראלי שקבע המכון כעל תקן רשמי. ברירת המחדל הקבועה היום בחוק היא שבקביעת תקן יש להתבסס על התקינה הבין-לאומית במדינות המפותחות. עוד קובע החוק כנוסחו היום כי הכרזה על תקן רשמי בתחום שעליו אחראי שר אחר, טעונה הסכמה של אותו שר, ואם מדובר בתקן ישראלי המבוסס על תקן בין-לאומי אך כולל שינויים לעומת התקן הבין-לאומי, על שר הכלכלה להביא את הנושא לדיון בוועדה מייעצת הכוללת נציגי משרדי ממשלה ונציגי ציבור – "ועדת האימוץ" – שאמורה לבחון את ההצדקות לשינויים. לפני כשנה אושרה בכנסת רפורמה מקיפה בתחום התקינה, שבמסגרתה נקבעו הוראות מיוחדות לשם התאמת התקינה הישראלית לתקינה הבין-לאומית עד לאוגוסט 2019, אלא אם כן יש שינויים בין התקן הרשמי לבין התקן הבין-לאומי שהם "שינויים לאומיים מתחייבים" – שינויים הנובעים ממאפיינים ייחודיים כגון הדין הישראלי, התאמת שפה ועוד. מאחר שיישום הוראות מיוחדות אלה נקלע לקשיים, בין היתר בשל עומס עבודה בוועדת האימוץ, נקבע בתיקון לחוק הליך יעיל ומהיר יותר לבחינה מחדש של התקנים הרשמיים לשם התאמתם לתקינה הבין-לאומית. ההליך החדש אמור להסתיים עד ל-12 באוגוסט 2019. לפי ההליך החדש, מכון התקנים יכין רשימה של התקנים הרשמיים הקיימים שבה ויצוין לגבי כל תקן, אם הוא כולל שינוי לעומת התקן הבין-לאומי ואם השינוי הוא "שינוי לאומי מתחייב". במקרה שבו תקן רשמי כולל שינוי שאינו מתחייב, על שר הכלכלה לבטל את רשמיותו של אותו התקן או להתאימו לתקן הבין-לאומי, אלא אם כן מתקיימים החריגים כמפורט בחוק. כדי לייעל את ההליך ולהבטיח כי יסתיים עד ל-12 באוגוסט 2019, קובע התיקון לחוק כי לשם ביטול התקן לא תידרש התייעצות עם ועדת האימוץ וכן השר שהתקן בתחום אחריותו יצטרך להעביר לשר הכלכלה את עמדתו לעניין הביטול או ההתאמה במועד שנקבע, ואם לא העביר את עמדתו במועד – יראו אותו כמסכים לביטול או להתאמה.