חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 12), התשע"ט-2018

תיקון מס' 12 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן – החוק) נועד לקדם התייעלות בניהול משק המים באמצעות צמצום מספרם של תאגידי המים והביוב, וכן לשפר את רמת השירות שנותנים התאגידים לצרכני המים. עיקר התיקון נועד לקדם את יישומו של תיקון מס' 6 לחוק שנחקק בשנת 2013, וקבע מתווה לצמצום מספר תאגידי המים והביוב באמצעות הקמת תאגידים אזוריים שיספקו שירותי מים וביוב לכמה רשויות מקומיות. בתיקון מס' 6 נקבעה חובה להעביר את הפעלת משק המים והביוב לידי תאגידים אזוריים, תוך קביעת מועדים מחייבים ליישום חובה זו. ואולם, יישום המתווה נדחה שוב ושוב, ולפי החוק כנוסחו היום, המועדים המחייבים להקמת התאגידים האזוריים יחולו במהלך השנים 2019 ו-2020. לפי תיקון מס' 6, מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – מועצת הרשות) מוסמכת לשייך את הרשויות המקומיות לקבוצות, על בסיס גיאוגרפי, כך שלכל קבוצה יהיה תאגיד אזורי אחד. תיקון מס' 12 קובע כי מספרן של הקבוצות, ובהתאם לכך – מספרם של התאגידים האזוריים, לא יעלה על 30, וכי תאגיד אזורי חייב לצרף אליו כל תאגיד מים וביוב או כל רשות מקומית שטרם הקימה תאגיד, אם הם שייכים לאותה קבוצה כאמור. בנוסף, תיקון מס' 12 מקדם את צמצום מספר תאגידי המים והביוב באמצעות החמרת התנאים למתן פטור לתאגיד מים וביוב מהחובה להעביר את הפעלת משק המים והביוב לתאגיד אזורי. לפי התיקון, הממונה על ענייני התאגידים ברשות המים יהיה מוסמך לקבוע, באישור מועצת הרשות, אם תאגיד המבקש פטור אכן עומד בכל התנאים – הבטחת איתנות פיננסית, ביצוע מלוא תכנית הפיתוח השנתית ועמידה באמות המידה וההוראות לעניין הרמה, הטיב והאיכות שהתאגיד מספק לצרכנים. תאגיד מים וביוב העומד בתנאים כאמור יפנה לשר האנרגיה לשם קבלת אישורו למתן הפטור, הטעון גם הסכמה של שרי האוצר והפנים. פטור כאמור יכול להינתן לתקופה של שלוש שנים, וניתן להאריך את תוקפו לתקופה אחת של שלוש שנים. בכל מקרה, לא יינתן פטור כאמור לתאגיד מים וביוב, גם אם הוא עומד בכל התנאים, אם כתוצאה ממתן הפטור מספרם הכולל של התאגידים האזוריים ותאגידי המים והביוב שקיבלו פטור יעלה על 30. כמו כן, תיקון מס' 12 מקדם את הקמתם של תאגידים אזוריים באמצעות הסדר חדש לעניין מינוי הדירקטורים בתאגיד האזורי, המבטיח ייצוג הולם לכל הרשויות המקומיות שהן בעלות מניות בתאגיד ומגדיל את המספר המרבי של דירקטורים שמותר למנות בתאגיד כאמור. במקרה שבו אין הסכמה בין הרשויות המקומיות בעלות המניות בתאגיד לגבי מינוי דירקטורים, נקבע בתיקון מנגנון למינוים, ולפיו מספר הדירקטורים שרשות מקומית רשאית למנות יחושב לפי היחס שבין מספר תושביה ובין סך כל תושבי הרשויות המקומיות ששייכות לתאגיד האזורי. אם לפי החישוב האמור תישאר רשות מקומית, שהיא בעלת מניות בתאגיד האזורי, ללא ייצוג בדירקטוריון – היא תהיה רשאית למנות דירקטור מטעמה, אף אם כתוצאה מכך מספר חברי הדירקטוריון יעלה על המספר המרבי המותר לפי החוק. תיקון מס' 12 כולל גם תיקונים שמטרתם לשפר את רמת השירות לצרכני המים, כמפורט להלן: א. הסמכת מועצת הרשות לקבוע כללים לעניין חובת תאגיד מים וביוב להתקין ולהפעיל מערכת קריאה מרחוק שמאפשרת שידור תדיר של נתוני צריכת המים ממדי המים לתאגיד. מטרתם של הכללים האמורים היא לאפשר איתור מהיר של נזילות מים, ובכלל זה נזילות סמויות. לפי התיקון, בכללים ייקבעו גם הוראות שיאפשרו להתקין ולהפעיל במערכת קריאה מרחוק מנגנון שישבית את הפעילות החשמלית במערכת בימי שבת וחג, כדי לאפשר לצרכנים המעוניינים בכך להימנע מחילול שבת וחג. עוד קובע התיקון, כי עלות התקנת מערכת הקריאה מרחוק, לרבות מערכת הכוללת מנגנון שיאפשר את השבתתה בימי שבת ובחג, לא תושת במישרין על הצרכנים. כללים ראשונים לעניין מערכת הקריאה מרחוק ייקבעו בתוך 105 ימים מיום פרסומו של תיקון מס' 12. ב. הסמכת מועצת הרשות לקבוע תעריפים מופחתים בעד צריכת מים שהוכרה כנזילה, בין היתר תוך התחשבות בהיקף הנזילה. תיקון מס' 12 ייכנס לתוקף ביום פרסומו ברשומות, למעט ההוראות לעניין מינוי דירקטורים שייכנסו לתוקפן בתום שישה חודשים מיום הפרסום.